ריאן יאנג יכול היה לקחת עבודה במעבדת רצף DNA בניו ג'רזי לאחר שסיים את לימודיו בקולג' בשנה שעברה. במקום זאת, בן ה-23 מתגורר עם משפחתו בקווינס, ניו יורק, עדיין מובטל ומחפש.

עם עלות הנסיעה לעבודה או רילוקיישן, "חשבתי על זה וזה פשוט לא נראה בסדר", אמר יאנג, סטודנט לביולוגיה שדחה את העבודה במרחק של 50 מיילים משם בפיסקטווי כדי לחפש הזדמנויות קרוב יותר לבית. "אם הייתי גר בעבר בניו ג'רזי, אני חושב שהייתי לוקח את העבודה הזו במהירות".

יאנג שייך לקבוצת הגיל, מבוגרים מתחת לגיל 35, שהיא באופן מסורתי החלק הנייד ביותר של כוח עבודה אמריקאי שנמצא בתנועה מתמדת מאז המאה ה-19. כעת, זה משתנה מכיוון שבני דור המילניום, ה-85 מיליון שנולדו מ-1981 עד 2000, מתגלים פחות חסרי מנוחה מאבותיהם. הקיפאון עשוי לעכב את ההתאוששות בשוקי העבודה והדיור.

"הם נשארים תקועים במקום", אמרוויליאם פריי, עמית בכיר במכון ברוקינגס בוושינגטון המתמחה בנושאי הגירה. "ההאטה האחרונה היא באמת אינטראקציה של דמוגרפיה והקפאה מתמשכת של שוק הדיור והעבודה. בני דור המילניום שקועים, זהירים מאוד ברכישת בית או במעבר לאזורים חדשים".

בעוד שהניתוח של פריי של נתוני לשכת מפקד האוכלוסין האמריקאית מראה כי אמריקאים מתחת לגיל 35 נעים כמעט פי שניים מקבוצות גיל אחרות, הקצב מואט. בשנה שהסתיימה במרץ 2013, רק 20.2% מבני 25 עד 34 עברו למגורים, השיעור הנמוך ביותר עבור קבוצת גיל זו בנתונים שחזרו ל-1947, ירידה מ-31% ב-1965, אמר פריי.

אמריקאים מבוגרים

בעוד שהירידה בניידות בולטת יותר בקרב הצעירים, גם האמריקאים המבוגרים יותר נטו פחות להרים את ההימור. מבין כל האמריקנים, 11.7% זזו בשנים 2012-13, מעט מעל השפל של 11.6% בכל הזמנים שהגיע שנתיים קודם לכן, לפי פריי. לאחר איסוף בניידות בשנים 2011-2012, "נראה שהקאמבק נעצר כעת", אמר פריי.

כלכלנים ודמוגרפים אומרים כי שילוב של הזדמנויות עם שכר נמוך יחסית, נטל הלוואות לסטודנטים ורתיעה מלקיחת סיכונים מסבירים את הרתיעה ממעבר דירה. חוב הלוואות סטודנטים עלה ב-114 מיליארד דולר בשנה שהסתיימה בדצמבר ל-1.08 טריליון דולר, לפי נתוני הבנק הפדרלי של ניו יורק.

הירידה בניידות בקרב צעירים "משמעותית מבחינה כלכלית", אמרוכריס כריסטופר, מנהל כלכלת צרכנות עבור IHS Global Insight Inc. בלקסינגטון, מסצ'וסטס. "זה הרבה יותר יקר להתחיל, לעבור דירה, למצוא עבודה. מבחינת ניידות חברתית, ניידות עבודה, ניידות גיאוגרפית כוללת, הם לא מצליחים כמו ההורים והסבים שלהם".

בתנועה

זה מסתכם בשינוי היסטורי עבור אומה שהתרחבותה נשענה על אוכלוסייה ניידת. "אי אפשר להכחיש דבר אחד: אמריקה תמיד בתנועה", כתב המשורר ee cummings.

"הגירה היא יתרון מרכזי של המערכת האמריקאית מבחינה היסטורית", אמרקנת ג'ונסון, דמוגרף בכיר במכון קרסי באוניברסיטת ניו המפשייר בדורהאם. "היכולת של אזורי גידול למשוך מהגרים ממאגר עבודה לאומי גדול סייעה באופן היסטורי לארה"ב להסתגל לתנאים הכלכליים המשתנים".

אם העובדים לא ילכו לאן שהעבודות נמצאות, ייקח יותר זמן למעסיקים למלא משרות פנויות. היו 4 מיליוןעמדותנפתח במרץ, קרוב לשיא של שש שנים, דיווח משרד העבודה ב-9 במאי. הנתון הוא בין הברומטרים בשוק העבודה שאחריהם יו"ר הפד ג'נט ילן עוקבת אחריהם.

אי התאמה אזורית

"ניידות נמוכה עלולה להחמיר חוסר איזון מבני או אי התאמה בהתבסס על מיקום גיאוגרפי של מקומות עבודה לעומת עובדים", אמרהארי הולצר, פרופסור למדיניות ציבורית באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון ולשעבר כלכלן ראשי במחלקת העבודה.

אי ההתאמה ניכרת בפערים אזוריים באבטלה. במרץ, ב-59 מתוך 372 אזורי מטרופולינים בארה"ב היו שיעורי אבטלה מתחת ל-5%, בעוד ש-25 היו מעל 10%, לפי משרד העבודה.דיווח29 באפריל. ברחבי הארץ,חוסר עבודהירד ל-6.3% באפריל, הרמה הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2008.

סקירת ה-Fed Beige Book העדכנית של התנאים הכלכליים האזוריים הדגישה את הקושי, כאשר שישה מתוך 12 מחוזות הפד - דאלאס, ניו יורק, קליבלנד, ריצ'מונד, שיקגו וקנזס סיטי - דיווחו על קושי למצוא עובדים מיומנים.

נהגי משאיות

חברות במחוז כולל טקסס שילמו יותר כדי לפתות נהגי משאיות ועובדי שירותי שדות נפט, בעוד שמעסיקים במחוזות ניו יורק, ריצ'מונד ושיקגו התקשו למשוך עובדים טכנולוגיים, נכתב בדו"ח.

בינתיים מקינזי וייס, 32, שוהה בלאס וגאס, ששיעור האבטלה שלה היה 8.7% במרץ, כדי לחפש עבודה ברמת התחלה בייעוץ.

היא שקלה לנסוע לראיונות עם חברות בפילדלפיה, "אבל אף אחת מהן לא מוכנה לשלם עבור עלות המעבר שלי או להיכנס לראיון. והתשלום שהם מציעים לא היה שווה לי לצאת לשם. רק לראיון, אז אני פשוט מחכה שמשהו יגיע".

אחרים אומרים שהם להוטים לזוז, למרות שהם לא נתקלו בהזדמנות הנכונה. Coalette Psuik, בת 32 משיקגו, איבדה את עבודתה במשאבי אנוש בינואר ומחקה את חסכונות הפנסיה שלה בניסיון להסתדר.

בשיקגו, "שוק העבודה קשה מדי - הייתי מוכן ללכת לכל מקום", אמר Psuik.

שכר עומד

אפילו לאלה שיכולים למצוא הזדמנויות עבודה, צמיחה איטית בשכר גורמת להם לחשוב פעמיים על רילוקיישן, אמר גארי ברטלס, עמית בכיר בברוקינגס בוושינגטון שהיה בעבר במשרד העבודה.

רווחים לפי שעהעלה רק ב-2.1% משנה לשנה בממוצע מאז הסתיים המיתון ביוני 2009. זאת לאחר עלייה ממוצעת של 3.1% בחמש השנים שלפני תחילת המיתון.

ישנם סימנים לכך שהשינוי בניידות עשוי להיות יותר משלב חולף עבור דור המילניום, אמרה אנדריאה הרשאטר, דיקן שותף בכיר באוניברסיטת אמורי באטלנטה, שחקרה את הדור והציגה מחקרים בפני הפד של אטלנטה מוקדם יותר השנה.

"חלק מהירידה היא פיגור - בני דור המילניום עושים כל מה שקשור לעצמאות קצת מאוחר יותר מהדורות הקודמים - וחלק עשוי להיות מגמה אמיתית שמרמזת על דור פחות נייד פיזית", אמרה. "אני כן מאמין שהם נוטים יותר מאשר דורות נוודים בעבר להדביק שורשים ולהימשך לעבר הנוחות של הבתים והמוסדות שהם מעולם לא מרדו בהם באמת".

ביטחון חסר

צעירים עיכבו החלטות בחיים, כולל מעבר לעבודה, הקמת משקי בית, מתחתנים והבאת ילדים לעולם.פיטר צרפתי, דמוגרף ויועץ עצמאי באקסטר, ניו המפשייר.

"יש חוסר אמונה שיש משהו טוב יותר במדינה אחרת", אמר.

היווצרות איטית יותר של משקי בית מורידה את הבעלות על הבית. רק 36.2% מהאמריקאים מתחת לגיל 35 היו בעלי בית ברבעון הראשון, לעומת 41.3% ברבעון הראשון של 2008, כך דיווחה לשכת המפקד ב-29 באפריל.

Home South Communities בסוואני, ג'ורג'יה, שתבנה השנה כ-100 בתים, נטשה את שוק רוכשי הבתים הראשונים על רקע ירידה בביקוש בקרב בני דור המילניום, אמר סטיבן פאלמר, מנהל ומנהל כספים ראשי.

בוגרי מכללות שמרוויחים "הרבה מתחת לציפיותיהם", נוטים פחות לעבור בגלל קשרים חברתיים ודחו את הסדרת הנישואים, אמר.

רשת חברתית

בקווינס אמר יאנג כי רשתות חברתיות מילאו תפקיד בהחלטתו להשאיר את חיפוש העבודה שלו ממוקד בשוק המקומי. "כל החברים שלי בניו יורק, כל הקרובים שלי, המשפחה שלי", אמר.

אילו היה עובר לניו ג'רזי, שם עבודת המעבדה שילמה 15 דולר לשעה, שכר הדירה של קרוב ל-1,000 דולר בחודש היה אוכל חלק ניכר מההכנסה שלו, אמר. לחלופין, נסיעה דרך התנועה בעיר הייתה גיהנומית, כשהאגרה, הדלק ועלות הליסינג של מכונית גם גוזלת מהשורה התחתונה שלו.