למרות החריפותלִנְזוֹףממחלקות המשטרה, למרות ביקורת מתנשאת מצד אוהדים, למרות מחזור חדשות ספורט שמוציא ללא הרף נתונים סטטיסטיים, תוצאות וטייקים חמים, ההצהרות הנוקבות של ספורטאים מקצוענים ממשיכות להגיע.

ראינו מחוות בולטות מספורטכוכבים במהלך השבועיים האחרונים. בעקבות שורה טרגית של צעירים שחורים לא חמושים שנהרגים על ידי קציני אכיפת חוק לבנים באמריקה, ספורטאים גדולים כמו לברון ג'יימס הראוסולידריות ותמיכה.

ההצהרות הללו לא פסקו בסוף השבוע הזה. אם כבר, הם התחזקו, חזקים יותר ודרמטיים יותר.

[seealso url = "https://veit.uno/tech/amandine/2014/12/09/lebron-james-i-cant-breathe"]

לפני הקליבלנד בראוןבמשחק הביתי נגד סינסינטי בנגלס ביום ראשון אחר הצהריים, נכנס הרחבה אנדרו הוקינס לאצטדיון FirstEnergy עם חולצת טריקו שחורה ללא שרוולים לובשת מעל מדיו והרפידות שלו. באותיות לבנות היה מסר פשוט: צדק לתמיר רייס וג'ון קרופורד השלישי.

רייס, ילד בן 12, נורה ונהרג על ידי משטרת קליבלנד בזמן ששיחק בפארק עם אקדח כדורים. קרופורד, בן 22, נורה למוות על ידי המשטרה בוול-מארט באוהיו כשהסתובב בחנות עם אקדח BB שנלקח מאחד המדפים שלה.

להצהרה של הוקינס קדמו אנשים כמו ג'יימס, קובי בראיינט ואחרים שלבשו חולצות "אני לא יכול לנשום" בשבוע שעבר כדי להנציח את המילים האחרונות שלאריק גארנר, גבר שחור שנחנק למוות על ידי קצין ניו יורק בסטטן איילנד ביולי לאחר שנתפס במכירת סיגריות משוחררות.

אבל הוקינס עדיין ספג נזיפה חמורה מנשיא איגוד הסיור של משטרת קליבלנד, ג'ף פולמר, שכינה את המחווה שלו "פתטית"הַצהָרָהשקרא במלואו:

זה די פתטי כשספורטאים חושבים שהם יודעים את החוק. הם צריכים לדבוק במה שהם יודעים הכי טוב על המגרש. משטרת קליבלנד מגנה ומשרתת את אצטדיון בראון וארגון בראון חייב לנו התנצלות.

לזכותם ייאמר, שהבראון חזר בהצהרה שאמרה שהארגוןמאשרתזכויות השחקנים "להקרין את תמיכתם ולהביא מודעות לנושאים שחשובים להם אם עושים זאת בצורה אחראית".

כל הכבוד, בראון - אבל זה היה כלום בהשוואה לכמה נוקבת הוקינס עצמו הסביר את חולצת הטריקו שלו ביום שני.

"קריאה לצדק לא צריכה להצדיק התנצלות", אמר הוקינס לקראת תחילתו של מונולוג בן שש דקות שהסתיים בכך שהוא נחנק תוך כדי הקבלה בין רייס לבנו הצעיר. כל הסרטון שווה צפייה:

קבוצות נשים בכדורסל נכנסו לפעילות בשבת. נוטרדאם, המדורגת חמישית בלאומית, התחממה לפני משחקה מול מישיגן בחולצות "אני לא יכולה לנשום" - מה שהופך אותן למה שנראה כקבוצת הספורטאיות הראשונה שעושה זאת.

ואז, במוצאי שבת, קבוצת כדורסל הנשים של Cal קידמה את השיחה צעד דרמטי קדימה.

הקבוצה לקחה את המגרש בחולצות טריקו שחורות תוצרת בית לפני ששיחקה על הכביש בלונג ביץ' סטייט. בגב החולצות נכתב: #BlackLivesMatter ו-#WeAreCal. על סרט דביק שהודבק לחזית החולצות נכתבו שמותיהם של אמריקאים שחורים שעברו לינץ' או נהרגו על ידי המשטרה:

"כסטודנטיות-ספורטאיות בקאל, לצעירות שלנו יש קול ופלטפורמה, והן בחרו להשתמש בזה היום".pic.twitter.com/2Xy8Vt6tug- Cal Basketball (@CalWBBall)14 בדצמבר 2014

הפוינט גארד הכוכב של קאל, בריטני בויד, שיתפה מבט מקרוב לפני המשחק:

זה רק נכון!#יום המשחקים pic.twitter.com/xCDbM3s4Xj- בריטני בויד (@adifferent1five)13 בדצמבר 2014

למה זה חשוב

מעשה המחאה של דובי הזהב הגיע לאחר מכןעימותים אלימיםבברקלי בין המשטרה למפגינים, כמו גם התגלית בשבת בבוקר של שלוש גזרות של גופות שחורות שנתלו בדמות בקמפוס קאל. כמו הבראונז עם הוקינס, מאמנת קאל, לינדזי גוטליב, הגנתה בתקיפות על שחקניה על רקע ביקורת.

"כקבוצה, הם החליטו ללבוש חולצות שהסבו תשומת לב לחיים שאבדו - לאחרונה ולאורך ההיסטוריה - ולעמוד ולומר שחיים שחורים חשובים; כל החיים חשובים", אמר גוטליב בכתבה כתובה.הַצהָרָהאחרי שהברס הפסידו בשתי נקודות בהארכה.

"הלוואי שהיינו מנצחים היום", המשיך גוטליב. "זה היה הפסד אכזרי, אבל השחקנים שלנו לובשים חולצות בעבודת יד כדי לסמל משהו נוקב וחשוב זה מה שאזכור בגאווה מהיום. אני אוהב את הקבוצה והצוות הזה בגלל מי שהם כאנשים".

היא גם הגנה על השחקנים שלה נגד מבקרים בטוויטר:

אסור לך להכיר אותם RT@cruddestcub123:@CalCoachGהילדים האלה רק רוצים את 15 שניות התהילה שלהם כמו שהם עושים שזה אומר הכל לכל אחד - לינדזי גוטליב (@CalCoachG)14 בדצמבר 2014

עכשיו למה זה כל כך חשוב, כל כך ראוי לשבח? ספורט הםכֵּיף. ספורט הםמְשַׁעַשֵׁעַ. ספורט הםמְשׁוּנֶהוטִפֵּשׁ. אבל הם גם המקום אליו הולכים כל כך הרבה אמריקאים כדי להימלט מהתחשבנות בנושאים חמורים יותר - נושאים עצובים יותר, נושאים חשובים יותר - שאולי לא ישפיעו עליהם ישירות. לכן לכוכבי ספורט יש סוג מיוחד של פלטפורמה, ולמה הם ראויים לשבחים על שימוש מושכל בה.

כמו של האומהדייב זיריןניסח זאת לאחרונה: "על ידי פריצת חומות עולם הספורט, נוכל לנקב את הפריבילגיה האולטימטיבית בחברה שלנו: הפריבילגיה של בורות מאושר".

בואו נחזור על משהו מסוף השבוע שעבר: שניים מחברי קבוצת הכדורסל הגברים של אוניברסיטת אורגון הרימו את ידיהם בסולידריות עם המפגינים במהלך ההמנון הלאומי לפני משחק ב-7 בדצמבר. מאמנת הברווזים, דנה אלטמן, מתחה עליהם ביקורת לאחר מכן.

"אני חושב שלכל שחקן יש זכות להביע את דעתו, אבל לא חשבתי שזה הזמן והמקום לזה", הואאמר. "בעצמם כאינדיבידואלים, יש להם את הזכות הזו. כחלק מקבוצת הכדורסל שלנו, כשלובשים את החולצה של אורגון, זה קצת שונה. אז, אני חושב שיש זמן ומקום לכל דבר. אני לא חושב שזה היה הזמן המתאים".

כפי שראינו בסוף השבוע מהוקינס, נוטרדאם, קאל ואחרים, ההצהרות של אנשי ספורט לא מאטות - וגם לא צריך. עם המשך סולידריות ותמיכה, אני מקווה שאלטמן ואחרים כמוהו יראו את האור בקרוב.