ג'ק אנטנוףakaיציעהוא סוג המופלא של תחום הבידור, ואם אינכם מכירים את קורות החיים שלו, הנה מה שכדאי לכם לדעת מיד.
אישורי הכתיבה וההפקה שלו מוערמים: הוא שיתף פעולה עם שרה באריל, טגן ושרה וטיילור סוויפט, כולל כתיבה משותפת והפקה של שלוש רצועות בראש המצעד של סוויפט1989אַלבּוֹם. אנטנוף לא רק בליצ'רס, אלא גם הגיטריסט של הלהקה זוכת פרס הגראמי Fun (תחשוב, "to-ni-ii-iii-ight, we are young"). לפני כל זה, הוא היה הסולן של להקת האינדירכבת פלדה. אה, והוא יוצא עם יוצרת הבנות לנה דנהאם.
יוני היה חודש עמוס עבור Bleachers, אשרשלטה על הבמה בבונרוושחרר את שלוכמו נהר עוברEP לצד סרט דוקוסי בן שישה חלקיםתודה וסליחה. Bleachers עומד גם לצאת לסיבוב הופעות עם צ'רלי XCX, שאחת מהן היא שנת הפתיחה של הפסטיבל שייסד את עצמו".צל העיר."
ראה גם:
לשבוע זהט'אבק יום שלישי, Mashable שוחח עם המוזיקאי של "Rollercoaster", שלקח אותנו אחורה עם תמונת ההחזרה הזו מתקופת הרכבת הפלדה שלו.
שאלות ותשובות עם ג'ק אנטנוף
אַשׁרַאי:
מה קורה בתמונה?
אנטנוף: הקאת כשהסתכלת על זה?
לא, לא עשיתי זאת. אני בעצם חופר את השיער.
ובכן, יש סיפור מצחיק, ויש סיפור אפל. אז זה בדרך כלל לא כל כך מצחיק, כי זה היה מתקופה מאוד חשוכה ובאמת פשוט יצאתי מהאלמנט שלי. זה היה כנראה 2004 וזה היה בשלב הסמים שלי. ולכן יש שלושה דברים חשובים להצביע על התמונה הזו, למעשה ארבעה. ובכן, קודם כל, שיער הפנים שלי והשיער הרגיל שלי הם רק טרגדיה לאומית ואז הפרטים האחרים הם, אחד: אני מחזיק טל הררי, וזה ללא ספק מלחיץ מסיבות רבות. השני החשוב באמת הוא שמשום מה הפטמה שלי נחשפה.
שמתי לב לזה!
ואז, אם כל זה לא היה נורא ומפחיד מספיק, אני מחזיק נער דרומי צעיר.
מי זה הילד הזה?
הוא היה חבר של בחור שהגיע לתוכנית עם איזה חרא סופר אקראי. ואני כמו מגה גבוה, ברור.
זה היה בעידן רכבת הפלדה?
כן, Steel Train 2004. היינו בסיור הנורא והנורא הזה שבו עבדנו עם החברה הזו שעשתה את הסיור הזה והם שכרו את כל החדרים, כדי שכל החדרים לא קודמו על ידי חברת הקידום בפועל שעשתה את המקומות. אז היינו בסיור הזה בן 50 ערים שממש אף אחד לא ידע שהוא קורה. אז ברבות מההופעות, יהיו שם חמישה אנשים, או שלושה אנשים שם. זו הייתה חוויה מדהימה שאני עדיין חושב עליה היום -- אם נעשה מופע סולד-אאוט, אני אומר, "אני מקווה שאנשים יבואו" בגלל הסיור הזה. זה היה כל כך חשוך וכל מה שעשינו זה רק להיות עצובים, לתת לעצמנו להיראות ככה, לאכול אוכל מטוגן ולעשן סיר.
אכן זמנים אפלים.
אני חושב שאני אולי נראה מבוגר ב-20 שנה בתמונה הזו ממה שאני נראה היום.
כמו כן, מזל טוב על חג הצל של העיר. נראה שהחינוך שלך בג'רזי מחלחל להרבה ממה שאתה עושה. איך התבגרה בפרברי ניו ג'רזי יצרה את הטעם המוזיקלי שלך?
זה חלק עצום ממי שאנחנו. כשהם גדלים בצל העיר, אנשים מבלים את כל חייהם בניסיון לצאת החוצה. בנוסף, אם יש לך את אח שלך בניו יורק, זה כאילו אתה מסתכל בחלון של המסיבה מוקדם. ומה שאני מבין עכשיו זה שזה בעצם הדבר הכי מדהים בעולם.
למדתי בתיכון בניו יורק. אז, גדלתי בניו ג'רזי כל חיי וצפיתי בכל האנשים ובכל הילדים שפגשתי שם הופכים להיות כל כך עייפים. הם הכירו את כל הלהקות, עשו את כל הסמים, עשו את כל הסקס. אתה שומע את זה במוזיקה כמו The Strokes, Velvet Underground, כל זה כמו שוגאזי, אנחנו-לא-נותנים-כל דבר. בעוד שהמוזיקה של ניו ג'רזי, הפאנק שגדלנו עליו, יש כל כך הרבה תקווה וחיים ואנרגיה כי אתה כל כך משעמם עד שכל מה שאתה יכול לעשות זה לחלום. כולכם גרים במרכז העולם -- אתם גרים בנישה הזו מרחק קילומטרים ממרכז העולם -- אבל אולי גם אתם נמצאים במרחק של 100,000 קילומטרים כי אתם לא שם. בסופו של דבר אנשים מתבדחים, אבל זה יוצר את הכמות המטורפת הזו של תקווה שאני יכול לשאת איתי לכל מקום שאלך. זה חלק עצום ממי שאני; זה חלק עצום מהשירים שאני כותב ומהדרך שבה אני מופיע בכל להקה שהייתי בה אי פעם.
הפסטיבל מתקיים באסברי פארק. האם יש שם מקומות שאתה נוסטלגי אליהם במיוחד? לאילו אולמות בניו ג'רזי אתה מתגעגע, או באמת קולע לך?
אסברי פארק כל כך מצחיק, כי אתה יודע, כשהייתי שם למטה והכנתי דברים לפסטיבל, וסקרתי אתרים ודברים, היו המוני אנשים שנסעו לידם, עצרו את המכוניות שלהם, יצאו וצילמו את המקום -- פוני האבן. כאילו זה לעזאזל לא קורה באף מקום אחר; זה מדהים שמקום יכול להיות כל כך איקוני וכל כך מפורסם.
להורים שלי היה בית על חוף ג'רזי -- אני גדלתי ממש שם, ירדתי לשם כל קיץ וגרתי שם. זה הבית בשבילי. זה אמיתי ככל שיהיה.
ובנוסף לזה אני יודע שיש לכם המון תאריכי סיבוב הופעות בקרוב שיכללו גם את Charli XCX. שמעתי שאתם מתכננים איזה סוג של פעלולים מטורפים. משהו שאתה יכול לחלוק על זה?
ובכן, אתה יודע שהיא פרועה ואני מסוגלת להיות ללחוץ על ידי חברים, אז כמובן שאנחנו הולכים להיות ממש דפוקים.
יש דייטים שאתה מתרגש מהם במיוחד?
אני חושב שהכל, כי אם אתה עושה סיור כותרות משותף זה מתחיל להיות כיף שוב. יש לך את כל הלהקה המאסיבית שלך ואת כל הצוות האדיר שלך, והיא גם עושה את זה, וכולנו מבצעים את ההופעות הגדולות האלה ויש כל כך הרבה אנשים שמתכנסים לעשות את הדבר הזה שזה מתחיל להרגיש כמו הקרקס הנודד. כותרת כותרת יכולה להיות סוג של בודד - אתה סוג של לבד שם בחוץ, ואתה מתחיל להרגיש שינוי. זה משהו שאנחנו באמת נמצאים בו ביחד, ואני מרגיש שיש אנרגיה מיוחדת שבאמת משקפת.
סיבוב הופעות הוא ללא ספק לא חדש עבורך -- אפילו תמונת ההחזרה שלך התרחשה בסיבוב הופעות -- כך שחווית את החיים בדרכים דרך חזרות רבות של להקות, סיורים שונים וכו'. אם היית צריך לבחור כמו זיכרון הסיור הכי מוזר או מצחיק, מה זה היה? משהו שלעולם לא תשכח.
בערך בזמן שצולמה התמונה הזאת והייתי צעיר ואידיוט מזוין, היינו בקליבלנד ומישהו בלהקה שלי העז אותי לקנות קראק, לא לעשות את זה, רק כדי לקנות אותו. אז קניתי קראק, ואז הראיתי לכולם ואז זרקתי אותו, ואז סיפרתי להורים שלי למחרת. הם היו בדיוק כמו, "אידיוט מזוין, קנית קראק בטמבל? אתה חושב ששופט בבית משפט יקבל את זה כהגנה ויגיד שזה טמבל?"
ובכן, זה זיכרון בטוח. ויש לך סרט דוקוס, שעוסק גם בעולם הטיולים. חלק תסריטאי, חלק מהחיים האמיתיים. האם זה היה סיפור מעניין דרך השילוב הזה?
כן, כל העניין מדמם יחד בצורה שלא ברור מה אמיתי ומה לא, מה שלמען האמת כשצילמנו זה מאוד מה שהרגשנו.
אמרת שיש הבדל בין כתיבת שירים להפקה, וברור שאתה עושה הרבה משניהם. הציטוט שלך היה: "קל לעשות משהו טוב כי ההפקה מגניבה, אבל שיר מעולה הוא שיר מעולה וזה דבר נפרד". האם אתה נאבק פנימי עם עצמך? האם צד המפיק והצד המוזיקאי שלך בקונפליקט, כמו ג'קיל והייד?
בהחלט יש מאבק. אבל אני פשוט מנסה להשקיע הרבה בשניהם, ומשתדלת לא להגביל את עצמי. הרגע האהוב עליי יהיה, אני אהיה בחדר מלון -- אני בחדר מלון כרגע -- ואני עובד על הפקה לרעיון הזה, ואני מאוד בעניין ומנסה את כל החרא המטורף הזה וזה כל כך מרגש, אבל אז יש עוד חלק בי שמציק: אתה חייב להפוך את המילים למה שהן צריכות להיות לשיר הזה.
אז זה כמעט כמו הדחיפה והמשיכה המוזרה הזאת, כמו הדבר שהוא סופר חנון ומהנה לעומת הדבר שבאמת קשה ומסוג שקורע אותך וגורם לך להרגיש חרא וגורם לך לחזור על הדברים שאתה לא רוצה לחשוב על זה, אבל בסופו של דבר זה הכי משמח.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
