קיילב סולומון ידע שמשהו גדול קרה כששמע את חדר החדשות של הבוסטון גלוב מתמלא ברעש. כמו רבים מחדרי החדשות של היום, אלה של הגלובס נוטים להיות שקטים יחסית, אבל זה השתנה ביום שני האחרון מיד לאחר ששתי פצצות התפוצצו בקו הסיום של מרתון בוסטון.
"פתאום, יכולתי לראות מהמשרד שלי שאנשים מתחילים להתקבץ ולהשמיע קולות: 'אוי אלוהים!' 'מה קורה?'", אמר סולומון, שהוא העורך הראשי של הפעילות הדיגיטלית של הגלובוס. "מהר מאוד הבנו שמשהו רע קורה והחלפנו הילוך כדי לכסות את זה".
העדיפות העליונה של אלה שהיו בחדר החדשות באותו הרגע הייתה לוודא שכל הכתבים והצלמים של הגלובוס בשטח קיבלו דין וחשבון. לפני הפיצוץ, לגלובוס היו 20-30 כתבים שסיקרו את המירוץ, שהוא תמיד אחד מאירועי החדשות הגדולים של השנה עבור הפרסום. קומץ כתבים אחרים התחרו במרתון. למרבה המזל, איש מאנשי הצוות לא נפגע בפיצוץ וחלקם כבר קפצו לפעולה כדי לדווח עליו.
דיוויד אבל, כותב צוות ב"גלוב" במשך יותר מעשור, השתתף במרוץ וגם צילם סרטון על הגמד הראשון שרץ במרתון בוסטון. הבל עמד על קו הסיום במרחק של מטרים ספורים מהפיצוץ כשזה קרה. במקום לברוח מהמקום, הוא התחיל מיד לדווח וללכוד צילומים.
עָדִין. דיווח. הייתי 10 רגל מהפיצוץ. מזועזע. אבל לא שריטה. הדבר הגרוע ביותר שראיתי אי פעם.- דיוויד הבל (@davabel)15 באפריל, 2013
סטיב סילבה, מפיק ספורט בכיר של Boston.com, היה עסוק בצילום הרצים ליד קו הסיום כשהפצצה התפוצצה. בלי להחמיץ פעימה, הוא רץ לעבר הפיצוץ עם מצלמתו והפיק את הסרט האיכותי הראשון של היום מהאירוע, שהוצג באתרים רבים ונצפה 4.5 מיליון פעמים ביום שני בלבד. הסרטונים של סילבה, אייבל וכתבים אחרים זכו בסופו של דבר ליותר מ-30 מיליון צפיות במהלך השבוע - סכום שלדברי סולומון הוא "כל כך גבוה מהרגיל שגידול באחוזים יהיה חסר משמעות".
המאמצים הראשוניים הללו פתחו שבוע של סיקור חדשותי בלתי פוסק של המתקפה וקבעו את "הגלוב" כאחד המקורות המומלצים לעדכונים על סיפור שאחז במדינה ובחלק גדול מהעולם. הגלוב זכה לכמות עצומה של שבחים ותנועה על שיתוף מידע מהיר ומדויק לאורך כל השבוע באתרי האינטרנט ובחשבונות המדיה החברתית שלו.
באותו היום הראשון, שני אתרי האינטרנט של The Globe - Boston.com ו-BostonGlobe.com - קיבלו 4.3 מיליון מבקרים ייחודיים ו-1.2 מיליון מבקרים ייחודיים, בהתאמה, לפיתזכיר חברהנשלח למחרת. זה ייצג עלייה של פי חמישה עבור Boston.com בהשוואה לתנועה היומית הממוצעת ועלייה של פי שישה עבור BostonGlobe.com. ככל שהשבוע עבר, התנועה רק המשיכה לעלות. יום התנועה הגדול ביותר, לפי נתונים שמסרו ל-Mashable מהגלוב, היה ביום שישי שבו נתפס החשוד השני. באותו יום, ל-Boston.com היו פי חמישה מבקרים היומיים הממוצעים שלו ול-BostonGlobe.com היו פי 22 יותר מבקרים מהרגיל - בין השאר משום שהאחרון כבר לא היה מאחורי חומת תשלום.
במשך חמישה ימים בין המתקפה למעצר, ל-Boston.com היו פי חמישה מבקרים רגילים ול-BostonGlobe.com היו פי 10 מבקרים רגילים.
מה שבטוח, פרסומים אחרים חוו רווחים משמעותיים בתעבורה מקוונת מסיקור ההפצצות גם בתקופה זו. ABC News Digital כמעט הכפילה את המבקרים הייחודיים השבועיים שלה ו-CNN פרסמה "עליות דו ספרתיות", אמרו נציגי חברות אלה ל-Mashable. עם זאת, מה שהופך את הצלחתו של הגלוב למרשימה במיוחד הוא שהוא התפרסם בעקביות ונמנע רבות מהטעויות שפקדו פרסומים בולטים אחרים כמו CNN ו-Associated Press, כל זאת תוך כדי התמודדות עם המציאות של היותו פרסום.על גוש החיתוךומכסה את העיר שלה במצור.
"זה היה אירוע מאין כמוהו בעיר שלנו שהשפיע על העיר שלנו מאין כמוהו", אומר סולומון. "זה השפיע על כולנו באופן אישי בדרכים שלא ניתן היה להעלות על הדעת".
דיווח בכל אמצעי הכרחי
כשהחדשות התפשטו ביום שני אחר הצהריים על ההפצצות, התנועה עלתה באתרי האינטרנט של הגלוב מעבר למה שהשרתים שלו יכלו להתמודד. "התדרדרנו מתנועה ויום המרתון הוא כבר יום גדול לתנועה", אמר ג'ייסון טוהי, עורך BostonGlobe.com. דפי הבית של שני האתרים הפסיקו עד מהרה להיטען עבור קוראים רבים. מאחר שהאתרים אינם מסוגלים להציג סיפורים, אבל כל כך הרבה ביקוש לחדשות, הצוות נקט בצעד די יוצא דופן של הפניית תנועה לבלוג חי המתארח ב-Boston.com.
"ידענו שקוראים יכולים להיכנס לשם וזה סיפק מקום אחד לפרסם את כל המידע שקיבלנו", אומר Tuohey.
במשך השעה הבאה לערך, לקוראים היה מרכז פשוט לכל החדשות המרעננות שהגיעו מבוסטון. אפילו לא היה פרסום בעמוד שכן הצוות קיבל מידע על ידי Scribblelive, חברת התוכנה מאחורי הבלוג החי, שהמודעות מפריעות ליכולת של הקוראים לטעון את העמוד. במילים אחרות, חלק ניכר מהעומס התנועה הזה אפילו לא יצר הופעות מודעות עבור הגלובוס. צוות ה-IT התקין בסופו של דבר שרתי גיבוי כדי להתמודד עם הגברת התעבורה, מה שאפשר ל-The Globe להחזיר את האתרים המלאים שלו, אך הוא המשיך לשמור על בלוג חי של הסיפור לאורך השבוע.
אַשׁרַאי:
הגלוב פרסם מאות עדכונים לבלוג החי שלו כמו גם לטוויטר ולפייסבוק - שלא לדבר על המאמרים הרבים שפרסם. בשלב זה, אומר סולומון, מספר האנשים שמסקרים את המרתון גדל מכמה תריסר לכמה מאות, כשכמעט כל חדר החדשות של 300 עובדים פלוס נכנס איכשהו. זה איפשר לגלוב לכסות יותר קרקע ולהפיק יצירות שנחקרו היטב, כולל אחד ביום שישיפרופיל של שני האחיםהואשם בפשע, שבו רשמו חמישה כותבים בשורה ו-22 כתבים שתרמו לסיפור.
אנשי צוות גלוב תרמו לסיפור המתמשך בכל עת ואיך שיכלו. אנדרו בא טראן, מפיק מקוון של Boston.com, נסע ברכבת הקו האדום הביתה מהעבודה ביום חמישי מאוחר כששמע את הדיווחים הראשונים על ירי ב-MIT. הוא ירד מהרכבת, שכר אופניים ודיווש לזירת הפשע, שם המשיך לצייץ ולטלפן לפרטים. כאשר מוקד החקירה עבר לווטרטאון, האזור שבו נתפס בסופו של דבר החשוד השני, טראן קפץ בחזרה על האופניים ורכב בחושך כדי להגיע לשם והמשיך לדווח משם לפנות בוקר ביום שישי.
אחרי שבוסטון נכנסהמצב נעילהביום שישי, זה הפך כמעט בלתי אפשרי עבור חלק מהכתבים והצלמים של הגלוב להתמצא. חלקם נתקעו מאחורי כבישים חסומים בווטרטאון ולא יכלו להיכנס לחדר החדשות; לאחרים לא היו מכוניות ולא יכלו לצאת מחדר החדשות כי לא הייתה הסעת המונים או מוניות.
בינתיים, באינטרנט, אנשי הצוות נאלצו לסנן מבעד לשטף של עדכוני חדשות מהשורה הראשונה מחדר החדשות ומחוצה לו כדי להחליט מה יש לפרסם בבלוג החי ובטוויטר. "כמה מהשיחות הכי רועשות שתשמעו כאן כשאנחנו עושים את הבלוג החי הן: 'האם אימתת את זה?'", אומר טוהי. "הרבה מהדברים שראינו לא שמנו בבלוג החי. רצינו לוודא שאנחנו נותנים לאנשים מידע מדויק".
תרזה הנאפין, מנהלת המעורבות והמדיה החברתית, ניהלה את הבלוג בשידור חי כל השבוע ומספרת שהיא הסתמכה על שילוב של ציוצים של כתבי גלוב בתחום - ששודרו על שלושה מסכים ברחבי חדר החדשות, שנקרא רדיאטור המידע - - ומידע המגיע מתחנות טלוויזיה מקומיות מסוימות. "כתבתי הרבה מהטלוויזיה כי היה להם וידאו חי בזירה", היא אומרת. "אנחנו יודעים באילו תחנות טלוויזיה מקומית ואפילו ארצית אנחנו יכולים לסמוך". במידת האפשר, חנפין בדקה שוב את מה שראתה ושמעה עם כתבים בחדר החדשות שהיו להם מקורות טובים לאכיפת החוק.
אפילו עם כל הבדיקות האלה, הצוות הדיגיטלי בגלובוס אכן עשה טעות כשצייץ קישור למה שהתברר כדיווח שקרי מ-CNN, אבל זה התברר כטעות המורגשת היחידה בשבוע כאוטי שראה אחרים פרסומים מפרסמים מידע לא מדויק על פציעות, הרוגים, חשודים פוטנציאליים ומעצרים.
עדכון: מעצר בפיגוע במרתון בוסטון, לפי CNNbostonglobe.com/?refresh=true[ייחוס נוסף]— The Boston Globe (@BostonGlobe)17 באפריל, 2013
RT @קוריבי: אנשים, ה-@בוסטונגלובבדיוק שלחתי את זה ל-CNN.- The Boston Globe (@BostonGlobe)17 באפריל, 2013
המפתח, לדברי סולומון, העורך הראשי, היה שהצוות של הגלוב תמיד ניסה לקחת רגע נוסף לפני הפרסום. בשלב מסוים ביום שישי, הוא אומר, שמע חדר החדשות "הרבה דיווחים" לפיהם החשוד היה למעשה בסירה בווטרטאון, אך הם המתינו עד שאחד הכתבים שלהם במקום יוכל לאמת זאת לפני שחלקו את המידע הזה.
כפי שמגדיר זאת סולומון כעת, "היינו צריכים לקחת נשימה ולהיות צודקים, לא זריזים".
מציאת הצלחה ברשתות חברתיות
עד כמה שהיה קשה לסקר את הפיגועים במרתון בוסטון, לצוות הדיגיטלי של הגלוב היה בהחלט ניסיון בתיאום על ידיעות חדשותיות גדולות שהשפיעו על העיר, כולל מחזור הבחירות של 2012 וסופת השלג האדירה שפקדה את בוסטון מוקדם יותר השנה. כתבים רגילים לחדשות בטוויטר וצוות המדיה החברתית רגיל לאצור מידע מפרסומים אחרים ולתאם עם חדר החדשות.
"זה היה בעצם רק בקנה מידה", אמרה אדריאן לאבידור-ברמן, מפיקת מדיה חברתית עבור Boston.com ו-BostonGlobe.com. "היו לנו זרימת עבודה זו והצלחנו לחייג אותה [לסיקור המרתון]."
ניסיון העבר הזה השתלם מאוד לפרסום בדיגיטל. של הגלובוסחשבון טוויטרהציג שילוב של קישורים למאמרים, ציוצים חיים למסיבות עיתונאים וציוצים חוזרים של כתבים בשטח שמסקרים את הסיפור. מספר האנשים שעוקבים אחר חשבון הטוויטר של הבוסטון גלוב גדל מקצת פחות מ-70,000 ביום שני, עם התפוצצות סיפור ההפצצה, ליותר מ-250,000 בשבת לאחר שהחשוד נלקח לבית החולים - רווח של יותר מ-300%.
חלק מהעובדים חוו הישגים דומים בעוקבים שלהם במהלך השבוע.ג'ניפר פיטר, עורך המטרו של הגלוב, ראה אותה עקבה כמעט פי שלושה במהלך השבוע ליותר מ-4,000;בילי בייקר, כותב תכונה עבור מדור מטרו, ראה את המעקב שלו גדל פי ארבעה ליותר מ-8,000. פיטר צייץ 175 פעמים באותה תקופה ובייקר צייץ כמעט 300 פעמים.
אַשׁרַאי:
הגלוב זכה להצלחה דומהפייסבוק, שם היקף החשיפה שלו גדל ל-20 מיליון במהלך השבוע מ-350,000 בשבוע הקודם, על פי מדדי הפייסבוק הפנימיים של החברה. כמה מהפוסטים שלה זכו לאלפי 'לייקים' ונראה שלפחות פוסט אחד, שנראה למעלה, הפך לוויראלי עם כמעט מיליון 'לייקים' ו-100,000 תגובות.
האם זה ישפיע על עתידו של הגלובוס?
אַשׁרַאי:
כמעט חודשיים בדיוק לפני התפוצצות הפצצות, חברת הניו יורק טיימסהכריזתוכניתה למכור את New England Media Group, הכוללת את The Boston Globe ו-Boston.com, במאמץ להתרכז בנייר הדגל שלה. טיימס ושות', שרכשה את הגלוב ב-1993 תמורת 1.1 מיליארד דולר, ניסתה למכור את הפרסום גם ב-2009, אך נטשה את התוכנית לאחר שהגלוב הסכים לצעדים מסוימים לצמצום עלויות. מאז, היו קומץ פיטורים בפרסום.
הצוות של הגלוב היה מובן מהסס לדבר אם הקיצוצים ואי הוודאות העסקית השפיעו על יכולתם לכסות את מה שעשוי להיחשב לסיפור הגדול ביותר שלהם של השנה ואולי העשור. "מבחינת משאבים, השתמשנו במה שהיה לנו", אמר סולומון. "אנחנו ארגון חדשות חזק. העובדה שאנחנו קטנים יותר ממה שהיינו לפני חמש עד 10 שנים... קשה לחשוב ככה".
היו שהציעו באינטרנט שמחיר המכירה של "הגלוב" אמור לעלות עכשיו כתוצאה מכל החשיפה מסיקור ההפצצות, אבל סולומון אומר שהוא רק מקווה שחלק מהקהל החדש הזה ימשיך לחזור ורצוי להירשם, עכשיו כשה- BostonGlobe.com חוזר מאחורי חומת תשלום. "קיבלנו הרבה אימיילים מאנשים שאמרו שהם ירשמו", הוא אומר. "למען האמת, אני מקווה שכן."
בנוסף למיילים, הגלוב קיבל מכתבים בכתב יד מתומכים, כתבות זוהרות בפרסומים כמוהאפינגטון פוסטוהאומה, ואפילו קופסאות פיצה מהצוות ב-The Chicago Tribune. "אתם גורמים לכולנו להיות גאים להיות עיתונאים", כתב הטריבון בפתק עם הפיצות. "אנחנו לא יכולים לקנות לך שינה אבודה, אז לפחות תן לנו לאסוף ארוחת צהריים."
האם כל השבחים והפיצה הללו מתורגמים ליותר מנויים והכנסות נותר לראות. כך או כך, הגלוב ביצע לפחות שינוי בולט אחד באופן שבו הוא פועל באינטרנט בהתבסס על הסיקור שלו על ההפצצות: הוא החליט לשמור עלבלוג חיבאתר האינטרנט שלה כדי לספק לקוראים דרך מהירה למצוא ולשתף את החדשות האחרונות, בין אם מדובר על הפצצות או בייסבול.
אם לא יותר, הבלוג החי ישמש תזכורת לאופן שבו הפרסום טיפל בסיקור ההפצצות באותו יום גורלי.