אחד מכל ארבעה ילדים בארצות הבריתקורבנותשֶׁלהַצָקָה. התגרות, הקנטות והתעללות פיזית הופכות את הנסיעות באוטובוס, במסדרונות, בצהריים ובכיתות שלהם למגרשי קרב יומיומיים. מדי יום, 160,000 תלמידים מדלגים מבית הספר מפחד. חלקם אפילו מביאים נשק לבית הספר, נואשים להגן על עצמם. כעת, הבריונות התפשטה למקום אחר שצעירים מתאספים: באינטרנט, איפהבריונות ברשתגרוע באותה מידה.
כדי לסלק את הבעיה הזו במקור, מלכ"ר בלוס אנג'לס משתמש במדיה חברתית כדי לחנך ולהעצים תלמידים. השבוע,תהיה יותר הרואי, בן שנתיים 501(c)(3) הודיע על שותפות עםכפולים, אתר מדיה חברתית המאפשר למשתמשים להקליט קטעי אודיו מותאם אישית של 60 שניות הנקראים דיבובים. דיבובים, המאפשרים גם למשתמשים להוסיף מסננים קוליים, מוזיקה ותמונות, הוא כלי ליצירת מודעות בפורמט בטוח למי שחושש לחשוף את זהותם.
ראה גם:
מאז הופיע לראשונה לפני חמישה חודשים בתור חינמיאייפוןודְמוּי אָדָםהאפליקציה, Dubbler בנתה בסיס משתמשים של יותר מ-500,000.
Be More Heroic כבר נמצא בבתי ספר ברחבי ארה"ב, מרמת יסוד ועד אוניברסיטה. יותר מ-15,000 תלמידים ומורים ב-12 בתי ספר משתתפים, אמר סיירה דאוד, המייסד השותף של העמותה. התוכנית עורכת אסיפות ומארגנת הודעות שירות לציבור ומועדוני בית ספר שבהם התלמידים יכולים ליצור פרויקטים שירותים ולהביע את עצמם. ההוראה אף מתמקדת בבריונים עצמם.
השותפות החדשה יוצאת לדרך רכה כעת ומתחילה רשמית באוקטובר, שהוא חודש נגד בריונות. תגי האשטאג המומלצים כוללים את #BeMoreHeroic, #PassItOn ו-#SayNoToBllying.
"אין מצב שבית ספר יכול לטפל בנפרד בכל ילד", אמר דאוד. "עם אפליקציות כאלה, אנחנו באמת מסוגלים לחבר מחנכים, מורים והורים עם תלמידים כדי לגרום להם לדבר על מה שקורה".
המוטו של דובלר הוא "שמע את הקול שלי", מנטרה שדאוד אומר מתאימה בצורה מושלמת.
"אנשים יכולים להקשיב ולדבר בחזרה", אמר מנכ"ל דאבלר, מאט מרפי. אחרים יכולים להקליט ולהשאיר הערות אודיו בדיבוב. כשילדה צעירהפורסם לאחרונהעל התאבדות"הקהילהקפץ עם מאות ומאות מדובבים שהגיעו אליה", אמר. "מדהים לראות את החמלה... הם רצו שהיא תשרוד".
דאוד אמר שלדבר על בריונות זה פופולרי - אבל נקיטת מעשה, לא כל כך. "כולם מדברים על זה, ואף אחד לא עושה משהו. המצחיק הוא שלבריונים ולקורבנות יש כל כך הרבה קווי דמיון. בסופו של דבר כולנו רוצים שיאהבו אותנו, כולנו רוצים שיכבדו אותנו, כולנו רוצים להיות מאושרים. למה אנחנו הורסים אחד את השני?"
הוא הוסיף שכאשר בריונים והבריונים עובדים יחד, הם מקבלים תחושה של "ערך עצמי וערך עצמי... כאילו הם חלק ממשהו חיובי".
למרות שדאוד מעולם לא הייתה קורבן לבריונות, היא התערבה בתיכון ועזרה לילדה לברוח מהתעללות. שנים מאוחר יותר, ב-2011, בעקבות פטירתה של חברה לאחר מאבק בלוקמיה והודעה מהילדה שהודתה לה על ש"הצילה את חייה", החליט דאוד לעזוב את עבודתה ביחסי ציבור. היא רצתה לעבוד כדי לשנות ולעזור לצעירים.
"אנחנו לא מלמדים חמלה וכבוד, וכללי הזהב הבסיסיים הולכים לאיבוד. כל כך הרבה פעמים מדברים על הדור הזה, אבל אף פעם לא שומעים אותם", אמרה.
