במחקר שיש לו השלכות גורפות על קובעי מדיניות, חברות אנרגיה ואפילו משקיעים בודדים, מדענים מצאו שאם יש לנו סיכוי הגון להגביל את ההתחממות הגלובלית מתחת לרמות "מסוכנות", אז יותר מ-80% ממאגרי הפחם הנוכחיים, מחצית ממאגרי הגז ושליש ממאגרי הנפט חייבים להישאר ללא שריפה עד 2050 לפחות.

המחקר, שפורסם ביום רביעי בכתב העתטֶבַע, הוא הראשון לכמת את ההשלכות על כל סוג של דלק מאובנים, כמו גם על אזורים שונים, מהמזרח התיכון ועד ארצות הברית, אם אנחנו רוצים לעמוד ביעד הטמפרטורה המוסכם בעולם של שמירה על ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס , או 3.6 מעלות פרנהייט, מעל הטמפרטורות הקדם תעשייתיות עד שנת 2100.

המפסידים הגדולים, לפי מחקר זה, כוללים את רוסיה, שיכולה לשרוף רק 59% ממאגרי הגז הטבעי הקיימים שלה ו-25% ממאגרי הנפט שלה, כמו גם את קנדה, שתהיה לה את הניצול הנמוך ביותר של מאגרי הנפט שלה מכל מדינה מְנוּתָח.

יתר על כן, מחברי המחקר אומרים שכל פיתוח של משאבי הנפט והגז הארקטי "אינו תואם" ליעדי האקלים שכבר הסכימו.

משא ומתן אקלים עולמי אמורים להיפגש בפריז ב-2015 כדי לנהל משא ומתן על אמנת אקלים חדשה שכנראה תכוון להעמיד את העולם במסלול לעמידה ביעד הטמפרטורה, החל משנת 2020.

המשמעות של המחקר היא שהדרך שבה חברות אנרגיה עושות עסקים כיום, הכוללת הוצאה של מאות מיליונים בשנה כדי למצוא מאגרי נפט, גז ופחם חדשים, אינה עולה בקנה אחד עם פתרון ההתחממות הגלובלית. מסקנה זו, אם היא נכונה, עלולה להשפיע על כל משקיע שמחזיק במניות בחברות אנרגיה, החל משחקנים גדולים כמו ExxonMobil ו-Shell ועד חברות קטנות יותר שמעורבות בתנופת ה"פראקינג" של הגז הטבעי בארה"ב. זה כולל מיליוני אנשים שמחזיקים השקעות בקרנות נאמנות וקרנות אינדקס.

מניות כאלה נפוצות ברוב תוכניות הפרישה בארה"ב, שכן חברות האנרגיה הן מהחברות הגדולות במדד S&P 500 בבורסת ניו יורק. מניות בחברות כאלה עלולות לרדת בערכן - אולי בצורה מהירה - אם חברות האנרגיה לא יצליחו לשרוף את הרזרבות הקיימות שלהן עקב מדיניות אקלים שמטרתה להפחית את פליטת גזי החממה המחממים את כדור הארץ.

לפי מחברי המחקר, כריסטוף מקגלייד ופול אטקינס מהאוניברסיטה קולג' בלונדון, חברות נפט הוציאו סך של 670 מיליון דולר על חיפוש אחר משאבי אנרגיה חדשים בשנת 2013 בלבד.

"אפשר לשאול למה הם עושים את זה כשיש יותר באדמה ממה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לשרוף, וייתכן שהכסף הזה יושקע טוב יותר", אמר אטקינס במסיבת עיתונאים. אטקינס הציע לחברות להחזיר כספים כאלה לבעלי המניות בצורה של דיבידנדים, או להשתמש בכסף כדי להשקיע במחקר אנרגיה מתחדשת.

תקציב הפחמן מגביל את מה שאנחנו יכולים לשרוף

על מנת לעמוד ביעד הטמפרטורה של 2 מעלות צלזיוס, העולם יכול לפלוט רק סך מצטבר של כ-1,100 ג'יגהטון של פחמן דו חמצני בין 2010 ל-2050, על פי המחקר החדשעבודה מהפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לשינויי אקלים.עם זאת, אם כל עתודות הדלק המאובנים הנוכחיות היו נשרפות, הפליטות יהיו גבוהות לפחות פי שלושה מרמה זו, כמו נער שמוציא על כרטיס האשראי של הוריהם.

המחקר השתמש במודל ממוחשב כדי לקבוע את הדרכים היעילות ביותר מבחינה כלכלית לשריפת מאגרי דלק מאובנים תוך הישארות מתחת למגבלת התקציב. חישובים כלכליים אלו עוזרים להסביר מדוע המחקר מראה שיעורי ניצול נמוכים כל כך עבור משאבי הנפט של חולות זפת קנדיים באלברטה, מכיוון שהם יקרים בהרבה לגישה ועתירי פחמן יותר מאשר נפט וגז בארה"ב ממדינות כמו צפון דקוטה ופנסילבניה, עבור דוּגמָה.

המחקר, שכולל הנחות רבות לגבי מחירי אנרגיה עתידיים, פליטות ורגישות מערכת האקלים לגזי חממה נוספים, מראה שארה"ב תוכל להמשיך לשרוף את רוב הנפט והגז הטבעי שלה עד שנת 2050. בשנים האחרונות , ארה"ב זכתה למקום הראשון כיצרנית הנפט הגדולה בעולם, וזו התפתחות בלתי צפויה שהעלתה את שווקי הנפט העולמיים.

מאמינים כי ישנם מרבצים עצומים של נפט וגז המאוחסנים מתחת לקרקעית הים הארקטית, ועם ההתחממות הגלובלית שהופכת את האזור לנגיש יותר, חברות נפט וגז מחפשות באגרסיביות חוזים בצפון הרחוק. עם זאת, מיזמים כאלה הם חסכוניים רק אם מחירי הנפט בעולם גבוהים, מה שהם אינם כיום, והמחקר אומר כי ניתן לנצל כל ממצא חדש בקוטב הצפוני רק אם עתודות ידועות בעבר במקומות אחרים לא ייפגעו.

מקגלייד אמרה ל-Mashable שהמדינות שייפגעו הכי הרבה ממגבלות תקציב הפחמן הן אלו שתלויות במידה רבה בפחם, שהוא בין הדלקים המאובנים עתירי הפחמן. "חברות ומדינות שמחזיקות ברזרבות פחם גדולות עומדות לסבול בתרחיש של 2 מעלות, וגם הנפט הארקטי", אמר מקגלייד.

לדוגמה, מקגלייד אמרה שעמידה ביעד הטמפרטורה בצורה החסכונית ביותר פירושה לוותר על ניצול של 80% ממאגרי הפחם בעולם. במהלך השנים האחרונות, הפחם התייקר במדינות רבות, כולל ארה"ב, בהשוואה לגז טבעי, הודות לטכנולוגיות הפראקינג שייצרו שפע של גז.

ייתכן שתעשיית האנרגיה לא מקבלת את המסר

למרות המודעות הגוברת לכך שחלק גדול מהנפט, הפחם והגז הטבעי באדמה עלולים להפוך למה שמכונה "נכסים תקועים", חברות האנרגיה נוקטות בגישות שונות בתכלית לגידור סיכונים כאלה. חלקם, כולל חברת הנפט הגדולה ביותר, התעלמו לחלוטין מהסיכון.

בדוח שפורסם במרץ 2014, למשל, Exxon Mobilאמר לבעלי המניות שלהשהיא מתכננת לשרוף את כל מאגרי הנפט והגז הקיימים שלה, ולא צופה שום מדיניות אקלים שתשפיע על תוכניותיה עד 2040 לכל המוקדם.

עם זאת, הרגולטורים מתעניינים יותר ויותר בנושא זה. בסוף השנה שעברה, הבנק המרכזי של אנגליהגילה שהוא חוקרהאם נכסי דלק מאובנים, כגון פחם ונפט, מהווים סיכון יציבות פיננסית, משום שרבים ממשאבים אלה יצטרכו להישאר ללא נגיעה על מנת לעמוד ביעדי האקלים המוסכמים בינלאומיים.

ואנגארד, שהיא חברת קרנות הנאמנות הגדולה בעולם, עם נכסים מנוהלים של כמעט 3 טריליון דולר, אמרה ל-Mashable שלרוב המשקיעים שלה יש חשיפה מוגבלת יחסית לסיכוני תעשיית הדלק המאובנים. "סביר להניח שיש חשיפה למגזר האנרגיה בכל מערך הקרנות שלנו", אמרה דוברת ואנגארד, אמילי ווייט. "עם זאת, רוב (73%) ממשתתפי התוכנית 401(k) שלנו משקיעים בקרנות מאוזנות מגוונות בצורה רחבה", אמרה וציטטה את נתוני 2013. "אז גם אם לקרנות שלהם יש חשיפה לאנרגיה, הפיזור הרחב בתוך הקרן מפחית את הסיכון שלהם לכל חברה, מגזר או פלח מסוים".

לפי מקגלייד, גם חברות האנרגיה וגם המשקיעים צריכים לשנות את הדרך שלהם לעשות עסקים. "אם למעשה ישנה מדיניות אקלים חזקה, אז אתה עלול לראות משקיעים הרואים בחברות דלק מאובנים מסוכנות מדי", אמר. "יש כאן השלכות די חזקות על חברות הדלק המאובנים עצמן... אבל גם על המשקיעים שמשקיעים בחברות האלה, הם צריכים להיות מודעים לסיכונים האלה ואולי יצטרכו להיות מוכנים להעביר את כספם למקום אחר".

זה יאן. 6,שברון הכריז"ממצא משמעותי" של נפט באזורי מים עמוקים של מפרץ מקסיקו.