מדוע מתקפת 'חומת הסייבר' של קרלי פיורינה מציבה אותה בסתירה עם עמק הסיליקון

קרלי פיורינה לא מפחדת לשרוף כמה גשרים עם שבט עמק הסיליקון שלה.

מנכ"ל היולט-פקארד לשעבר הכה גלים במהלך הערב של יום חמישיויכוח מה שנקרא "שעה שמחה".- אקט הפתיחה של גורמי הרפובליקה הדמוקרטית לנשיאות שלא הצליחה לקצץ בפריים טיים - כשהיא נשבעה "להפיל חומות סייבר" בחברות טכנולוגיה גדולות, למען הביטחון הלאומי.

במילים אחרות, היא רוצה שעסקים כמו אפל, גוגל ופייסבוק יקלו על הצפנת הסמארטפונים ויאפשרו מה שמכונה "דלתות אחוריות" שיאפשרו לממשלה הפדרלית לגשת לנתונים אישיים - לכאורה כדי לחקור טרוריסטים פוטנציאליים.

"אני לא מאמין שאנחנו צריכים להרוס בסיטונאות את הפרטיות של כל אמריקאי, אבל כן, נדרש יותר שיתוף פעולה בין חברות מהמגזר הפרטי והמגזר הציבורי", אמרה פיורינה.

ראה גם:

ההצהרה הייתה בתגובה לשאלה מנוסחת מוזרה ששאלה מה לעשות לגבי טרוריסטים ש"מתחבאים מאחורי חומות סייבר". משתמשי טוויטר נהנו קצת עם הביטוי המביך:

תמונה של איסלאמיסטים מסתתרים מאחורי חומת סייברpic.twitter.com/BQmWjQyASS— בן מתיס-לילי (@BenMathisLilley)6 באוגוסט 2015

אותי בחומת הסייבר שליpic.twitter.com/aQSCRJi54S- אלכס פיצפטריק (@AlexJamesFitz)6 באוגוסט 2015

אבל הביטוי היה קליט מספיק כדי שהסנאטור לינדזי גרהאם גם יוכל לתמוך בפריצת חומת סייבר בהמשך הדיון: "אם אצטרך להפיל חומת סייבר, אני אוריד חומת סייבר", אמר.

ובכל זאת, הוויכוח לא התחיל עם פיורינה. הנשיא אובמה קרא בחודשים האחרונים לחברות טכנולוגיה להיות יותר נוקבות עם נתוני המשתמשים שלהן.

בפברואר הוא חתם על צו ביצוע סמלי בעיקרו בנושא בכנס באוניברסיטת סטנפורד בלב עמק הסיליקון. זה היה אירוע שכמה מנהיגים טכנולוגיים הצביעו עליוסירב להשתתף. ארגונים המייצגים את אפל, פייסבוק, גוגל, טוויטר וענקיות טכנולוגיה אחרות הגיבו עםמְרוּבֶּה מכתבים פתוחיםקורא לממשל לבטל מדיניות שתחליש את ההצפנה.

פיורינה גם אישרה אתחוק שיתוף מידע בנושא אבטחת סייבר, אשר תקוע כעת בסנאט תחת אש עזה מצד ארגוני זכויות אזרח. הצעת החוק תגן מפני חברות אחריות משפטית שמעבירות נתונים על איומי אבטחה, והיא נועדה להדוף מתקפות סייבר ולא מתקפות טרור פיזיות.

כפי שזה נראה, רשויות אכיפת החוק יכולות לאסוף מטא נתונים על כל תקשורת באמצעות מעקב בצו בית משפט. אבל ברוב המקרים, ההצפנה חוסמת אותם מלבצע האזנה. זה אומר שהממשלה יכולה לדעת מי מדבר עם מי, והיכן הם נמצאים - אבל לא מה בעצם נאמר.

עבור חברות טכנולוגיה, הוויכוח הזה הוא בעיקר על זכויות הפרטיות. ציות לממשלה, לדעתם, יפגע בעסקים שלהם. יש גםדאגותשהוספת דלתות אחוריות תפחית את אבטחת המשתמש.

וזה בלי להזכיר את השותפים העסקיים הבינלאומיים שיירתעו מהרעיון שהממשלה האמריקאית תנהל את נתוני התקשורת שלהם. הגילויים של אדוארד סנודן לגבי איסוף המוני של הסוכנות לביטחון לאומי - בעזרת טלקום -אומרים שעלותהטכנולוגיה מזמינה מיליארדי דולרים בחוזים אבודים מעבר לים.

Forrester Research: הפסדים לחברות טכנולוגיה אמריקאיות מריגול NSA עשויים להגיע ל-180 מיליארד דולר (25% מהתעשייה).https://t.co/VmGpxvl8sd- כריס בנסון (@chrisbenson)21 במרץ 2014

הדיון הוא כבר דיון רגיש עבור הרפובליקה הדמוקרטית, בהתחשב בעובדה שהוא נמצא בצומת הדרכים של שלוש גורמים שרוב המפלגה חביבה עליהם: הגנה לאומית, זכויות יזמות פרטית והגנה על חירויות האזרח.

זה הוצג ב-aירקבין מושל ניו ג'רזי כריס כריסטי לסנאטור קנטקי ראנד פול בדיון המרכזי של הערב. זה פרץ לאחר שפול לעג לנדר של כריסטי "לאסוף יותר רשומות מטרוריסטים אבל פחות רשומות מאמריקנים חפים מפשע".

פיורינה, שלעתים קרובות מציירת את עצמה כ"מועמדת טכנולוגית", כבר התנכרה מעמק הסיליקון על ידי צידתו נגד גורמים אחרים המגובים בתעשייה, כמו ניטרליות רשת. יש גם רגשות רעים מתמשכים לגבי פיטורים המוניים שעליהם פיקחה במהלך כהונתה ב-HP, שהודגשו לאחרונה על ידיכושלת סייבר.

כעת הדחיפה של פיורינה להצפנת נתונים רופפת יותר לא צפויה לזכות בה גם חברים חדשים בעמק.