סרטונים ויראליים ותמונות פליקר יכולים לעזור לך לעקוף את הצנזורה

אז איך התהליך הזה עובד? סם ברנט, אחד החוקרים המעורבים בפרויקט, תיאר לנו את המערכת במונחים של הדיוט: "מישהו מעלה תמונות המכילות הודעות נסתרות לפליקר, ואז מישהו אחר בא ומוריד אותן ומפענח את ההודעה. (כמובן, זה לא תלוי במיוחד בפליקר, יוטיוב וכו')" כלי שנקרא סלניום עוזר בהפצת ההודעות האמורות.

הוא גם מציין שבעוד האיטרציה הנוכחית של קולאז' משתמשת בתמונהסטגנוגרפיהכלי שנקרא Outguess להסתרת תוכן בתמונות וכלי סטגנוגרפיה של טקסט בשם SNOW להטמעת תוכן בטקסט, העיצוב מקל על המשתמשים לשנות את הרכיבים שלו -- לדוגמה, במקום סטגנוגרפיה, אנשים יכולים להשתמש בטכניקות של סימון מים. סימון מים מקשה על הסרת הנתונים מבלי לזרוע הרס על חומר הכיסוי עצמו.

"ככל הידוע לנו, קולאז' היא המערכת הראשונה נגד צנזורה המאחסנת הודעות בתוך תוכן שנוצר על ידי משתמשים (למשל בפליקר, יוטיוב וכו') כך שצנזור יכול לחסום/לשחית חלק מהתוכן הזה והמשתמשים עדיין יצליחו לחסום/להשחית חלק מהתוכן הזה. יוכל לאחזר את ההודעות שלו השולח עשוי לפרסם 10 תמונות, בציפייה שהמקלט יוכל להוריד כל חמש מהן ועדיין לשחזר את ההודעה", אמר לנו ברנט. "היתרון העיקרי של גישה זו הוא שבגלל שאנו מאחסנים את ההודעות שלנו במארחי תוכן קיימים שנוצרו על ידי משתמשים, המערכת אינה דורשת פריסת תשתית נוספת (מחשבים, חיבורי רשת וכו'). זאת בניגוד למערכות כמוטורהמסתמכים במידה רבה על תמיכת מתנדבים".

החוקרים גם מתכננים לשחרר את ה-API, כדי שאחרים יוכלו לבנות יישומים.

למרות שקל לממשלות לחסום אתרים כאלה --יוטיוב,לְצַפְצֵףוגוגלנחסמו בעבר -- ברנט ושות' מתבססים על העובדה שקשה להם לחסום את כל אתרי התוכן.

אם אתה מעוניין לגלות עוד על קולאז', אתה יכול לעיין במאמר המלא בנושא, המוטבע למטה. הדגמה של הטכנולוגיה תתקיים בשעהSIGCOMMבניו דלהי ב-1 בספטמבר, וקולאז' יפורסם ב- Georgia Tech Network Operations and Internet Securityאֲתַר אִינטֶרנֶט.

דִוּוּחַ

[בְּאֶמצָעוּתArs Technica]