[wp_scm_op_ed]
לְהַפְסִיק. לְהַקְשִׁיב. לַחשׁוֹב. אני באמת מאמין שאין מילים טובות יותר להיום ולאופן שבו אנחנו, כעיתונאים, חייבים לגשת לירי הנורא בבית הספר היסודי בקונטיקט.
זה מה שעשינו כאן בחדר החדשות של Mashable. עצרנו, אספנו והחלטנו כיצד נוכל לספר את הסיפור הזה באופן שעשוי להציע תובנה, אולי אפילו נחמה, לקוראים שלנו.
כהורה, האירוע היום קורע את הלב. הילדים שלי עכשיו בני נוער, ובכל זאת אני רוצה לחבק אותם כאילו הם שוב ילדים קטנים. גם אני כועס. אלימות עושה את זה לאנשים. זה בא מכעס, וזה גורם לאנשים לכעוס. אני רוצה למצוא מי אחראי. אני דורש צדק.
התקשורת - שהיא, במידה מסוימת, הנציג שלנו - עושה את אותו הדבר. הם רוצים תשובות לקוראים שלהם. הם גם רוצים להיות הראשונים למסור חדשות. בלעדיות הן מטבע. ללמוד ולשתף את שמה של המפלצת שעשתה את זה זה, בלשון המעטה, "ניצחון" לכלי התקשורת.
לפחות זה יכול להיראות כך באותו זמן.
מה שאנחנו כן יודעים זה שאנשים מתים, רבים מהם ילדים. זה בלתי נתפס כי אני לא יכול לשאת לדמיין מה קרה בבית הספר ההוא. מה שהילדים ראו.
קל יותר, בזמנים אלו, להתמקד בחיצוניות ולהצטרף למצוד אחר מידע על העבריינים. עשינו את זה ב-Mashable. כולנו שמענו את CNN אומר את אותו "ריאן לנזה". עשרות ידיים הקלידו מיד את השם בגוגל, פייסבוק וטוויטר. כולנו מגיעים עם אותם אתרים.
ואז עצרנו. לא הייתה דרך לדעת אם זה כך"ריאן לנזה" הימני.
תוך כמה רגעים, כלי תקשורת אחרים צללו לתוך הפרצה ופרסמו תמונות וקישורים לאדם שנראה שיש לו את השם הזה.
כשאני כותב את זה עכשיו, אין לנו מושג אם הבחור הזה הוא אותו אדם, למרות שזה נראה לא סביר.
Mashable החליט לא להחמיר את הנושא על ידי פרסום נוסף של אדם שעלול להיות חף מפשע. בחרנו לא לקשר לדף הפייסבוק שלו או, כפי שעשו אחדים, להריץ תמונה שלו.
ציוצים מקוונים, לבביים, פוסטים בפייסבוק ואפילו זרמי וידאו צ'אט הסתובבו לצד כעסתגובות על שליטה בנשקואפילו דת. אין זמן אבל, בואו נחדש את הדיון!
מכיוון שאיננו יודעים דבר על התוקף מעבר לחלקים הזעירים שהציעה לנו אכיפת החוק, אנו יכולים רק לנחש באיזה סוג נשק נעשה שימוש ואם האקדח(ים) נרשמו או לא - לא זה שעצר את המדיה החברתית או המדיה המסורתית מניחוש. כרגע יש תמונה של אקדח שהופך לוויראלי שאולי מייצג או לא מייצג את סוג הנשק שבו נעשה שימוש.
שעות לאחר האירוע, המשטרה טרם פרסמה את שם היורה, אך זיהויו של אדם שעשוי לחלוק את שמו של התוקף או לא יכול לצאת משליטה. הדף של לנזה "שגוי" מציג במקרה את משחק הווידאו "מאס אפקט" כעניין.אתה יכול לנחש מה קרה אחר כך.
אף אחד לא מחכה יותר לעובדות, לפחות מכל המדיה המקוונת. זה "מצא וברח עם זה". כל ההתנצלויות יכולות לבוא מאוחר יותר. זה רק תקשורת, אחרי הכל. רק מילים ותמונות דיגיטליות, משתנים בקלות בלחיצת מקש. אנשים יקראו את העדכון או את הפוסט המעודכן. אז הכל טוב, נכון?
אלא שזה לא.
מה שברור הוא שבמצבים האלה, כל מידע שיוצא שם יצמח מיד רגליים ויברח מעצמו. מי שמדווח על המידע השגוי אין לו שליטה על מה שיקרה אחר כך. הם לא יכולים להתרוצץ בשכונה ולתפוס את העיתונים מדוכני העיתונים, אם כי לעתים קרובות הם מתנהגים כאילו הם יכולים.
אני יודע שבקריירת הדיווח שלי עשיתי טעויות. אני בטוח שאעשה אחרים בעתיד, אבל אני חושב שהגיע הזמן שנבין שהמהר לשיפוט ואינפורמציה שגויה מזיק הרבה יותר ממה שהיה לפני עשר או עשרים שנה.
"ירייה שנשמעה 'מסביב לעולם'" היא כבר לא הגזמה והטיול הזה ייקח שניות, לא ימים, שבועות או חודשים. הגיע הזמן לעצור, להקשיב ולחשוב.
תמונה באמצעות istockphoto,Entienou
