הבת שלי לימדה את עצמה לפתוח אייפון לפני שהצליחה ללכת, ומאז מצאה כמה אפליקציות אהובות שהיא יכולה לנווט אליהן, להתעסק איתם ולפעמים גם למחוק (יחד עם מיילים, מסתבר). היא עוד לא בת שנתיים, אבל למרות מאמצינו, היא נמשכת לזוהר של סמארטפון או טאבלט כמו עש הלהבה הפתגם. וכשאנחנו מנסים לחלץ אותו מכפפותיה הקטנטנות, גילינו את התופעה המודרנית של התקף זעם טכנולוגי.

לכו לכל מקום היום וילדים בוהים לסירוגין עם עיניים מזוגגות דמוי זומבים בטאבלט, או נתקלים בהתמוטטות כשהם נחטפים - במסעדות, בקניון, באוטובוסים ובתחתית, וכמובן, במטוסים.

כדי לשים את הטרנד הפורח הזה בהקשר, אחלוק כמה מספרים. דו"ח של נילסן בשנה שעברה מצא כי במשקי בית בעלי טאבלטים, שבעה מתוך 10 הורים נותנים לילדיהם לשחק בטאבלטים שלהם. ומחקר שנערך לאחרונה על ידי Pew מצא כי טאבלטים נמצאים כבר ב-30% ממשקי הבית בארה"ב, וכי 61% מהמנויים הסלולריים השתמשו בסמארטפונים. יחד, לרוב 110 מיליון משקי הבית בארצות הברית יש כנראה סמארטפון אחד לפחות, ולכמה עשרות מיליוני משקי בית יש טאבלטים (וכ-40% מהם הם אייפד).

ד"ר פראן וולפיש, פסיכותרפיסטית לילדים ומשפחתית מלוס אנג'לס ומחברת הספר "ההורה המודע לעצמו" (Palgrave Macmillan, 2010), אמרה שהיא עוסקת באופן קבוע בבעיות של פעוטות, טכנולוגיה והתפרצויות זעם בתרגול שלה. "יש לנו הרבה ילדים בני שנתיים שמשתמשים בטאבלטים עכשיו, ואני רואה ילדים בני 3 ו-4 שכבר מכורים", אמרה. "זה מרגש וקצת מפחיד."

ראה גם:

ד"ר גארי סמול, פרופסור לפסיכיאטריה ומנהל מרכז אריכות הימים של UCLA במכון סמל למדעי המוח והתנהגות אנושית, מציע שסביר להניח שהמכשירים הללו ממכרים לילדים באופן ייחודי מעצם טבעם. "אחד הדברים הנפלאים בטכנולוגיה הזו הוא שתמיד יש משהו חדש שאתה יכול לעשות - זה כמעט אינסופי. בדיוק מהסיבה הזו, קשה מאוד לוותר ולהפסיק להשתמש בהם".

הנה כמה טיפים וכלים להפחתת התפרצויות זעם טנקיות.

1. הגבל את זמן החשיפה

למרות שהאקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים עדיין לא אימצה עמדה רשמית בכל הנוגע לשימוש במכשירים אלה, וולפיש אימצה את המלצתם לפיה פעוטות מתחת לגיל שנתיים לא יצפו בתוכניות טלוויזיה שתומכות בשימוש בטאבלטים או בסמארטפונים. עבור ילדים בגיל הגן, היא אמרה שההורים צריכים להגביל את זמן המסך לכ-30 דקות בסך הכל ביום, ולהגביל את זה עד ל-45 דקות עבור גננות. Walfish הוסיף שאסור להשאיר ילדים לבד לשחק עם טאבלטים או סמארטפונים.

ישנן מספר אפליקציות בסגנון טיימר שמכבות מכשיר לאחר פרקי זמן מוגדרים של שימוש, כגוןKid Time($2.99; iOS),קבום(99 סנט; iOS) וKido'Z מצב משחק(חינם; אנדרואיד). זכור שילדים גדולים יותר יבינו כיצד לעקוף את האפליקציות האלה, אז תצטרך להפעיל סיסמאות כדי לבטל את נעילת המכשירים שלך. מכשירים כמו הAmazon Kindle Fire HDמציעים תכונות כגון FreeTime, המאפשרת לך להגדיר מגבלת זמן לשימוש בטאבלט.

2. שליטה בתוכן שהם משתמשים בהם

ילדים צריכים להיות מוגבלים למשחקים ואפליקציות שבדקתם מבעוד מועד. "עבור ילדים בגיל הגן, זה צריך להיות רק אפליקציות חינוכיות שיעזרו ללמוד מספרים, אותיות, צבעים וכן הלאה - כאלה שמחקים את הכישורים שהם לומדים", אמר וולפיש.

עִםמכשירי iOSאתה יכול להגביל ולהגן באמצעות סיסמה על השימוש ביישומים וסוגי תוכן ספציפיים בתפריט ההגדרות, כולל היכולת להוסיף, לקנות או למחוק אפליקציות, או לגשת לסרטים או למוזיקה, או לגשת רק לתוכן שדירוג ילדים בין היתר. עבור אנדרואיד, אתה יכול להגדירמספר חשבונות משתמשכך שלילדך יש חשבון משלו והוא יכול לגשת רק לאפליקציות שאתה מתקין. טאבלטים כגון המתמקד בילדפוהו נבי 2מגיעים עם בקרת הורים חזקה, כולל הגדרות מגבלת זמן והגבלות גישה לאפליקציה.

3. הגבל גישה לחנויות

עם היכולת לבצע רכישות בתוך האפליקציה, הילד שלך יכול להעלות במהירות חיובים גבוהים להפליא בכרטיס האשראי שלך (במקרה אחד,כ-2,500 דולר תוך מספר דקות) אפילו בלי צורך בסיסמה. נעל את הגישה לחנויות אפליקציות ומדיה כך שהילד שלך לא יוכל להוריד שום דבר בלי להשתמש בסיסמה.

עבור iOS, אתה יכול להפעיל הגבלות בהגדרות ולבטל לחלוטין רכישות בתוך האפליקציה. באופן דומה עבור אנדרואיד, אתה יכול לדרוש סיסמה עבור כל ההורדות, הכוללת רכישות בתוך האפליקציה.

4. השתמש במכשירים כמניעים, לא כשוחד

"אלקטרוניקה לא צריכה לשמש כשוחד, אבל היא יכולה לשמש ביעילות כמניעים", אמר וולפיש. "הורים יכולים להגיד 'תראה לי שאתה יכול להיכנס למושב המכונית ולחגור את חגורת הבטיחות שלך ואני יכול לתת לך לשחק באייפד היום כשנגיע הביתה'." זה עולם אחר מאשר להציע גישה על כך שלא מתנהגת גרוע. Walfish גם ציין שזה גם לא אומר להשתלשל באייפד שלך כמו גזר על כל התנהגות קטנה. צריך להיות לו תפקיד בערך כמו גלידה.

הורים יכולים גם להציעהקצבה בצורת זיכויים חודשיים של iTunes, ואפליקציות כמוזמן מסך($1.99; iOS) מסמל התנהגות טובה כך שילדים מרוויחים זמן גישה (לטלוויזיה, או משחקי וידאו או זמן אייפד) כדי להשיג מטרות.

5. חבקו את הזעם

כפי שוולפיש מציין, התקפי זעם עצמם אינם רק בלתי נמנעים, אלא נורמליים לחלוטין. עם זאת, היא הזהירה שמכיוון שהם סוג של מרד, דחיפה או נזיפה בילד שלך היא בדיוק הדרך הלא נכונה. וולפיש מייעץ להורים לאמץ את התקף הזעם, וברגע, להיות בצד של ילדכם כך שהכעס יהפוך לאויב ההדדי. "דברי את זה בזמן שזה קורה. תגידי בקול, למשל, 'מותק, אני יודעת שרצית יותר זמן משחק, קשה להפסיק כשאתה רוצה יותר'", היא אמרה, והדגישה שהקול שלך חייב להיות נוטף אמפתיה. חֶמלָה. פעולה זו מרוקנת את המנוע מהכעס של ילדך במקום להסלים אותו להילוך גבוה.

6. הובל בדוגמה

והכי חשוב, Walfish מציין שילדים לומדים רמזים חברתיים חשובים מהוריהם. אז אתה לא יכול לצפות לבדוק את הטלפון שלך 150 פעמים ביום (נתקל!) בזמן שאתה אוכל ארוחת ערב, משחק בפארק, צפייה בטלוויזיה וכל רגע באמצע, ולא לצפות שהילד שלך ירצה לעשות את אותו הדבר. "אם תעשה זאת, הילדים שלך יזרקו את ההתנהגות שלך בפרצוף שלך", אמר וולפיש. "אתה לא יכול לצפות שילדים יתנהגו טוב יותר ממך."

שורה תחתונה

אחד הכלים המרכזיים שילדים צריכים ללמוד כשהם גדלים הוא היכולת לעכב סיפוקים, ומכיוון שמכשירים אלה הם בעצם סיפוק מיידי בפחית, זה תלוי בהורים לשלוט בגישה בצורה אחראית ועקבית. "אני חושב שכאן רוב ההורים נופלים, וזו דרך נחמדה לומר 'לא עושים את העבודה המלאה שלהם'", אמר וולפיש. "אז עכשיו, אנחנו רואים פעוטות מגיחים לילדות ולנעורים צעירים עם סובלנות תסכול לא מתורגלת היטב ושולטת בהם. אלה הילדים שהולכים לבעוט ולצרוח ולזרוק את הטאבלט שלהם, לצרוח ניבולי פה ולהתמוטטות."