נתונים מדעיים מראים כי המדף היבשתי של גרינלנד מחובר לרכס מתחת לאוקיינוס הארקטי, מה שנותן לדנים תביעה לקוטב הצפוני ולכל משאבי אנרגיה פוטנציאליים מתחתיו, אמר שר החוץ של דנמרק.
שר החוץ, מרטין לידגור, אמר כי דנמרק תגיש תביעה ביום שני לפאנל של האו"ם בניו יורק, שבסופו של דבר יחליט על השליטה באזור, שגם רוסיה וקנדה חושקות בה.
ראה גם:
לחמש המדינות הארקטיות - ארצות הברית, רוסיה, נורבגיה, קנדה ודנמרק - לכולן יש אזורים המקיפים את הקוטב הצפוני, אבל רק קנדה ורוסיה הצביעו על עניין בו לפני תביעתה של דנמרק.
לידגור אמר לסוכנות הידיעות AP כי המדינות הארקטיות עד כה "דבקו בחוקי המשחק" והוא מקווה שהן ימשיכו לעשות זאת.
ב-2008 התחייבו החמישה כי השליטה באזור הקוטב הצפוני תוכרע בהסדר מסודר במסגרת האו"ם, ותביעות חופפות אפשריות יטופלו באופן דו-צדדי.
ההתעניינות באזור הארקטי מתעצמת כשההתחממות הגלובלית מכווצת את הקרח הקוטבי, פותחת פיתוח משאבים אפשרי ונתיבי שיט חדשים.
על פי ההערכות, האזור מחזיק כ-13% מהנפט שלא התגלה בעולם ו-30% מהגז הבלתי מנוצל שלו.
לידגור אמר שהוא לא מצפה להחלטות מהירות, כאשר גם מדינות אחרות שולחות תביעות.
"זוהי אבן דרך היסטורית עבור דנמרק ורבים אחרים שכן לאזור יש השפעה על חייהם של הרבה אנשים. לאחר שפאנל האו"ם קיבל החלטה על סמך נתונים מדעיים, מגיע תהליך פוליטי", אמר לידגורד לסוכנות הידיעות AP. "אני מצפה שזה ייקח קצת זמן. תשובה תגיע בעוד כמה עשורים".
בין 2007 ל-2012, מדענים דנים עם עמיתים מקנדה, שוודיה ורוסיה סקרו רכס הרים תת-מימי באורך 2,000 קילומטר (1,240 מייל) העובר צפונית לסיביר והגיעו למסקנה שגרינלנד, אי ענק מאוכלס בדלילות שהוא טריטוריה דנית אוטונומית למחצה, מחובר גיאולוגית לרכס.
זה גרם לדנים לתבוע את הזכות לנצל שטח של 895,000 קמ"ר (345,600 מייל רבוע).
"רכס לומונוסוב הוא הרחבה הטבעית של מדף גרינלנד", אמר כריסטיאן מרקוסן, גיאופיזיקאי בכיר במכון הגיאולוגי של דנמרק וגרינלנד. "במקרה, הקוטב הצפוני שהוא כתם מופשט זעיר וקטנטן שוכן באזור."
