שופט בדלאוור הורה ביום חמישי למנכ"ל דול פוד בן ה-92, דיוויד מרדוק וסגן בכיר לשעבר, לשלם פיצויים בסך 148 מיליון דולר בגין הטעיית דירקטורים ובעלי מניות בעסקה שהפכה את החברה לפרטית ב-2013.
השופט אמר ביום חמישי כי איש העסקים המיליארדר, יחד עם נשיא דול לשעבר ומנהל התפעול ג' מייקל קרטר, הפרו את חובות הנאמנות שלהם בבניית רכישה של 1.2 מיליארד דולר במזומן שהותירה את ענקית הפירות והירקות בידיו של מרדוק.
ראה גם:
סגן הקנצלר טראוויס לאסטר ציין כי ועדת דירקטוריון הצליחה להתגבר על רוב ה"תחבולות" של השניים, תוך משא ומתן על הגדלת הצעתו הראשונית של 12 דולר למניה של מרדוק למחיר עסקה של 13.50 דולר, שקיבלה אישור קטן של 50.9% מבעלי המניות.
"אבל מה שהוועדה לא יכלה להתגבר על, מה שהצבעת בעלי המניות לא יכלה לנקות, ומה שאפילו מחיר הוגן ללא ספק אינו מחסן, הוא הונאה", כתב לאסטר, שפרס הנזק שלו מייצג שווי מצטבר של 2.74 דולר למניה.
מורגן אוונס, דוברת דול פוד, אמרה שלחברה אין תגובה לפסק הדין.
עורכי הדין של מרדוק וקרטר לא הגיבו מיד להודעות דואר אלקטרוני שביקשו להגיב.
סטיוארט גרנט, עורך דין המייצג בעלי מניות בהתדיינות, ציין כי השופט הגיע למסקנה שבעלי המניות זכאים לא רק למחיר הוגן, אלא ל"מחיר הוגן יותר שנועד לבטל את יכולתם של הנתבעים להרוויח מהפרותיהם של חובת נֶאֱמָנוּת."
"אנחנו מאוד מרוצים לא רק מההתאוששות הפיננסית הגדולה, אלא מהדרך הכוחנית שבה בית המשפט עורר את הנאשמים על הדרך החצופה שבה ניסו לחטוף את דול לטובתם האישית כשהם לוקחים את החברה פרטית", אמר גרנט בהצהרה מוכנה. .
בין היתר, לאסטר אמר שלפני שמרדוק הציע את הצעת הרכישה הראשונית שלו, קרטר פרסם גילויים כוזבים לגבי כמה כסף דול יכולה לחסוך על ידי מכירת כמחצית מעסקיה ב-2012, וביטל תוכנית לרכישה חוזרת של מניות. לאחר מכן, לאחר שמרדוק הציע את הצעתו, קרטר סיפק לוועדת הדירקטוריון תחזיות של ניהול נמוך, ולאחר מכן פגישה סודית למחרת בה ניתנו ליועציו ומממניו של מרדוק נתונים חיוביים ומדויקים יותר.
"תפקידו היה לבצע את התוכניות של מרדוק, והוא עשה זאת ביעילות, אפילו ללא רחמים", אמר לסטר על תפקידו של קרטר לאחר שקיבל לידיו את הניהול השוטף של החברה בתחילת 2013.
המאמצים לערער את הוועדה נמשכו לאורך כל תהליך העסקה, אמר השופט.
"התחזיות שקרטר סיפק היו שקריות ביודעין", כתב לסטר בחוות דעתו בת 106 העמודים. "קרטר ניסה בכוונה להטעות את הוועדה לטובתו של מרדוק".
לסטר סירב להטיל אחריות על היועץ הפיננסי של מרדוק ומקור המימון המוביל, דויטשה בנק, למעשיו.
"דויטשה בנק פעל שלא כהלכה בכך שהעדיף את מרדוק והתייחס אליו כלקוח האמיתי של הבנק בעסקאות לפני המיזוג, גם כאשר דויטשה בנק ייצג את דול באופן רשמי, אך דויטשה בנק לא השתתף ביודעין בהפרות שהובילו לאחריות, ובתפקידו של דויטשה בנק. שכן היועץ של מרדוק לא הוביל לנזקים סיבתיים", סיכם השופט.
