איליין סטריץ', האייקון ההוליוודי החצוף והקולי הידוע בעיקר בזכות עבודתה על הבמה והטלוויזיה שזכתה לרנסנס מאוחר בקריירה, מתה. היא הייתה בת 89.
לפי מרובהדוחותסטריץ' מתה ביום חמישי בביתה במישיגן.
סטרץ' החלה את הקריירה שלה בשנות ה-40, אבל היא באמת המריאה אחרי שהיתה מועמדת לטוני הראשון שלה ב-1962 על תפקידה ב-Bus Stop. ארבע מועמדויות נוספות יגיעו, ב-1962 על Sail Away, 1971 על החברה של סטיבן סונדהיים ו-1996 על תפקידה בהחייאת "איזון עדין".
בשנת 2002, הצגת האישה היחידה שלה, איליין סטריץ' בליברטי, זכתה בפרס טוני לאירוע התיאטרוני המיוחד הטוב ביותר.
על עבודתה בטלוויזיה, זכתה סטריץ' לשמונה מועמדויות לאמי, רובן על תפקידה בתור אמו של ג'ק דונאגי (אלק בולדווין) הקולטנית, קולין ב-NBC 30 Rock. היא זכתה בפרס אמי על התפקיד ב-2008.
"איליין הייתה 'ציפור זקנה קשוחה' אבל אני חושד שהיא הייתה 'ציפור זקנה קשוחה' מאז הלידה", אמרה כוכבת הרוק בת ה-30 טינה פיי. "אהבתי את הקול שלה, את התזמון שלה, את הסיפורים שלה ואת האלגנטיות הטבעית שלה. יום אחד היא ענדה טבעת קוקטייל פרפר יפהפייה וכשהתפעלתי ממנה, היא נתנה לי אותה במקום - כמו שייח ערבי בגרביונים שחורים. אני מרגיש בר מזל שעבדתי איתה כמוני".
סטריץ' היה גם הנושא של איליין סטריץ': Shoot Me, הסרט התיעודי שזכה לשבחים שיצא בפברואר. פיי, בולדווין ועוד כמה כוכבים ומעריצים דיברו על החוצפה וההתמדה של סטריץ' בסרט.
לסטריץ' היו הופעות קולנועיות בולטות בסתיו בניו יורק ובמפלצת-החותן. היא גם עשתה קצת עבודת קול -- ParaNorman, למשל -- אבל, בואו נהיה כנים, חלק מעבודות הקול הטובות ביותר שלה היו ללא פילטרים: