אַשׁרַאי:
החוק המוצע קורא ל"זכות להישכח" ו"זכות לניידות נתונים". הראשון ידרוש חברות אינטרנט כגוןפייסבוקוגוגללמחוק לחלוטין את כל המידע של המשתמש מהשרתים שלו אם הוגשה בקשה כזו. האחרון דורש לאפשר למשתמשים להעביר נתונים בקלות משירות מקוון אחד לאחר, משימה קשה כיום.
"הזכות להישכח" לא תוענק למשתמשים המנסים להסיר מידע רלוונטי לחקירה פלילית.
כל העסקים המקוונים הפועלים באירופה יהיו כפופים לכללים החדשים, בין אם הם מבוססים על היבשת ובין אם לאו. במידה ושירותי אינטרנט לא יעמדו בזכויות אלה, הם ייספגו קנסות של עד מיליון אירו או עד 2% מהמחזור השנתי העולמי של חברה (הערך הכולל של כל המוצרים שיוצרו בתקופה של 12 חודשים) .
בעבר, מדינות החברות באיחוד האירופי (EU) פרסמו פרשנויות שונות לגבי חוקי הפרטיות הדיגיטלית הקיימים. ניתוחים שונים אלה הביאו לרמות אכיפה שונות ממדינה למדינה. אם יתקבל, החוק הזה יאחד את כל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי תחת מערכת אחת של כללי פרטיות.
האיחוד האירופי טוען שהסטנדרטיזציה הכלל-אירופית הזו תחסוך לעסקים כסף על ידי מתן מקור סופי לחוק הפרטיות המקוון עבור היבשת. עם זאת, חברות אינטרנט רבות תלויות בגישה לנתוני המשתמשים לצורך הכנסות מפרסומות.
דוברת נציבת המשפטים של האיחוד האירופי, ויויאן רדינג,אמר ל-BBCשהחוקים המוצעים הם אמצעי להגנה על ילדים ומבוגרים צעירים המשתפים פרטים באינטרנט שהם רוצים להסיר מאוחר יותר מסיבות מקצועיות או אישיות.
"הכללים האלה מיועדים במיוחד לצעירים מכיוון שהם לא תמיד מודעים כפי שהם יכולים להיות לגבי ההשלכות של הצבת תמונות ומידע אחר באתרי רשת חברתית, או לגבי הגדרות הפרטיות השונות הזמינות", אמר הדובר מתיו ניומן.
כדי שהכללים החדשים המוצעים יהפכו לחוק אירופי, הם יצטרכו אישור מהמדינות החברות באיחוד האירופי ולאחר מכן אשרור מהפרלמנט האירופי. תהליך זה עשוי להימשך עד שנתיים.
האם לדעתך יש להעניק למשתמשי אינטרנט "זכות להישכח?" ספר לנו בתגובות למטה.