אַשׁרַאי:
סלבריטאים אוהביםמרתה סטיוארטוביל גייטסעשוי למצוא פייסבוק תחזוקה גבוהה, אבל אתר הרשתות החברתיות הגדול בעולם יכול להיות בעל ערך רב לעיתונאים. פייסבוק מעניקה לכתבים אמצעי להתחבר לקהילות המעורבות בסיפורים, למצוא מקורות ולייצר לידים. עבור חברות מדיה, פייסבוק היא דרך לבנות קהילה ולהגיע לקהל גדול יותר.
עיתונאים והמוסדות שהם כותבים עבורם מוצאים שפייסבוק היא משאב חשוב בניהול הדיווח שהם עושים. כתבים וחברות מדיה משתמשים בפייסבוק כדי לתקשר עם הקהל שלהם, להתחבר למקורות ולבנות את המותגים שלהם.
מציאת לידים בפייסבוק
באפריל 2008 הצטרף לפייסבוק איבן אורנסקי, שהיה אז העורך הראשי, מקוון, של סיינטיפיק אמריקן. זמן קצר לאחר שהקים את חשבון הפייסבוק החדש שלו, הוא נענה להזמנת חבר מהביו-אתיקאי גלן מקגי, מייסד המכון לביואתיקה של אלדן מארס, שעבד פעם עם אורנסקי במגזין "המדען" כבעל טור.
"ואז שמתי לב להרבה דברים בדף הפרופיל שלו: שורת סטטוס מוזרה על כך שעבר החודש הגרוע ביותר אי פעם. עבודה שנראה היה שהסתיימה בפתאומיות. הרבה הפניות לעורכי דין",כתב אורנסקימאוחר יותר בפוסט בבלוג באתר ScientificAmerican.com.
אורנסקי הטיל על כמה כתבים של סיינטיפיק אמריקן לרדוף אחרי מקגי ולראות מה קורה. הפרסום פרסם בסופו של דבר שלושה סיפורים על עזיבתו של מקגי את מכון אלדן מארס שהקים והוביל. עבור אורנסקי והצוות שלו ב-Scientific American, פייסבוק הייתה שימושית במקרה זה ככלי ליצירת לידים.
מציאת מקורות בפייסבוק
פייסבוק גם מעניקה לכתבים אמצעי להתחבר לקהילות שאולי לא תהיה להם גישה אליהן אחרת.
"עיתונאים צריכים להשתמש בפייסבוק ככלי לחשוף שיחות בזמן סביב הנושא או הקהילה המקומית שלהם", אמר JD Lasica, מייסד ומנהל העריכה שלSocialmedia.bizועורך לשעבר בסקרמנטו בי, בראיון באימייל.
לדבריו, כתבים רבים החלו להשתמש בחברים שלהם בפייסבוק כדי לעזור לחדד שאלות לנבדקים, כדי לגלות מקורות למאמרים שהם לא ידעו על קיומם, או כדי ללמוד על נושאים או אירועים שהופכים לסיפורים מלאים.
למעשה, השירות Help a Reporter Out (HARO) של פיטר שנקמן שמחבר עיתונאים למקורות ומהווה את אחד מכלי איתור המקורות השימושיים ביותר בארסנל של כתבים, הושק למעשה כקבוצת פייסבוק בנובמבר 2007. הקבוצה אפשרה לו לאבטח בסיס ראשוני של חברים שאליהם הוא יכול לדחוף החוצה שאילתות. כתבים היו שולחים לו דוא"ל עם מה שהם צריכים, והוא היה שולח הודעות לקבוצה, אמר שנקמן בראיון באימייל.
אַשׁרַאי:
מכיוון שהודעות האימייל של קבוצות פייסבוק הוגבלו אז ל-1,200, שנקמן נאלץ להשיקHelpAReporter.com, על מנת להגדיל את השירות. מקורות HARO נמצאים כעת ביותר מ-100,000.
שנקמן עדיין משתמש ב-aעמוד המעריצים בפייסבוק של HAROלפרסם מאמרים שהושלמו מאלה שהשתמשו בשירות שלו. "זו תוספת טובה לעזור לצמיחה הכוללת של המותג", אמר.
נושאים בזמן יכולים גם לרכז חברי פייסבוק בדף מעריצים או בקבוצה.
פול בראדשו, מנהל הקורס של MA Online Journalism בבית הספר למדיה של אוניברסיטת ברמינגהאם סיטי (בריטניה), אמר בראיון בדוא"ל כי הניסיון הטוב ביותר שלו בשימוש בפייסבוק לאיסוף מקורות היה כאשר טוויטר הפסיקה להציע שירות הודעות טקסט בבריטניה.
"פתחתי קבוצת פייסבוק סביב הנושא ובאמצעות דיונים על קיר הקבוצה והפורומים, גיליתי מידע שימושי מאוד על החברות שמקימות שירותי החלפה", אמר. "זה גם אומר שאוכל למצוא במהירות אנשים שהשתמשו בשירותים האלה."
הגעה לקהל בפייסבוק
במהלך ההשבעה לנשיאות ב-2009 הפעיל CNN.com נגן וידאו בסטרימינג בשידור חי לצד עדכוני סטטוס של פייסבוק בזמן אמת. האירוע משך מיליוני צופים ל-CNN ולפייסבוק ובשיאו, 8,500 עדכוני סטטוספורסם כל דקה. ביוני, פייסבוקפתח את הטכנולוגיה הזו לכל אחדבאמצעות שירות Live Stream Box החדש שלהם. משתמשים נכנסים ל-Facebook Connect ועדכוני סטטוס מופיעים בתיבת הסטרימינג בשידור חי, בפרופילים שלהם ובזרמי הפעילות של חבריהם.
אַשׁרַאי:
דפי מעריצים של פייסבוק משמשים גם חברות מדיה יוזמות כדי להגביר את המודעות למותגים שלהן ולהתחבר לקוראים. ב-5 בנובמבר 2008, יום לאחר שברק אובמה הפך לנשיא הנבחר של ארצות הברית, הניו יורק טיימס הפעיל מסע פרסום בפייסבוק ושואל את המעריצים מה אובמה צריך לעשות קודם כל כנשיא. עמוד המעריצים של העיתון הוביל עם תמונת קריאה לפעולה המבקשת מהמעריצים להצטרף לדיון. היא גם הציעה מתנה וירטואלית בחינם של העיתון שלה עם הכותרת "אובמה מנצח".
מטרות הקמפיין היו להגדיל את מספר מעריצי הפייסבוק של העיתון, להעלות את המודעות ל-NYTimes.com כמרכז חדשות אינטראקטיבי, ולערב את קהילת פייסבוק בשיחה על תוצאות הבחירות, על פי מזכר פנימי של הניו יורק טיימס. מהנשיא סקוט היקן-קנדי שפורסם על ידי הניימן מעבדה לעיתונאות.
זה עבד; מסר המותג של הקמפיין הגיע ל-68.3 מיליון אנשים, מספר המעריצים בעמוד המעריצים של העיתון יותר מפי שלושה תוך 24 שעות, יותר מ-34,000 תגובות שותפו, ויותר מ-400,000 מתנות וירטואליות ניתנו, נכתב במזכר.
קהילה היא רחוב דו-סטרי
בניית קהילה בין רשתות חברתיות לא מתרחשת בין לילה. בראדשו אמר שהוא רואה רשתות חברתיות מצנחות, שבהן עיתונאים יורדים על קבוצה הקשורה לאירוע מסוים (כגון הירי בווירג'יניה טק), אך לעיתונאי לא היה קשר קודם. הוא ממליץ לשלב פעילות בפייסבוק עם פעילות במקומות אחרים באינטרנט, כמו בלוגים של אנשים.
"אל תהיה טפיל," הוא אמר. "תראה בזה השקעה לטווח ארוך בקהילה שלך - תרום."
לעבוד בקצב לוקח זמן. זה לא שונה כמשתמש באתר רשת חברתית.
"הכל עניין של קארמה. הקהילה לא תשתף אותך אלא אם כן שיתפת איתם (החוויות שלך, המחשבות שלך, התשוקות שלך). אל תהיה רק עיתונאי. תהיה אנושי," אמרה לסיקה.
טיפול בבעיות אתיקה
אַשׁרַאי:
"הכי טוב שכולם בארגון יהיו באותו עמוד", אמרה ג'יין אי. קירטלי, פרופסור לאתיקה ומשפט מדיה ומנהלתמרכז סילה בבית הספר לעיתונאות ותקשורת המוניםבאוניברסיטת מינסוטה, בראיון באימייל.
כעורכת דין וכמוסר תקשורת, היא אמרה שהיא תומכת בתפיסת המדיניות, ולו רק משום שמדיניות טובה תעזור להבהיר מה בעצם הכללים לכל המעורבים. קירטלי ציין שהנושאים הגדולים ביותר שחדרי חדשות צריכים לשקול בעת יצירת מדיניות אתיקה של מדיה חברתית או כשעיתונאים שלהם בפייסבוק הם האם להשתמש בדף פייסבוק בודד למטרות מקצועיות ואישיות כאחד, למי לחבר ואיזה סוג של חומר לשים. הפרופיל של אחד.
היא אמרה שהאם לארגוני חדשות צריכים להיות מדיניות שימוש במדיה חברתית עבור העיתונאים שלהם הוא נושא מאוד שנוי במחלוקת. וכך גם הפוליסות עצמן.
לסיקה, למשל, מאמינה שה-המדיניות של וול סטריט ג'ורנלעל פעילויות מקוונות מוטעה כאשר הוא קובע: "שיתוף הדעות האישיות שלך, כמו גם הבעת דעות פוליטיות מפלגתיות, בין אם באתרי דאו ג'ונס ובין אם באינטרנט גדול יותר, עלולים לפתוח אותנו לביקורת על כך שיש לנו הטיות ועלול לגרום לכתב לפסול לכסות נושאים בעתיד עבור דאו ג'ונס."
"החיבוק האחורי הזה של הרעיון שכתבים הם לוחות ריקים הוא חלק מהסיבה שעיתונים מאבדים את קהל הקוראים והרלוונטיות בעידן הדיגיטלי", אמר.
אורנסקי, לעומת זאת, הזהיר שניתן לראות בהצטרפות לקבוצת פייסבוק הסברה. הוא אמר שהוא לא יצטרף לקבוצת פייסבוק עם אג'נדה מדעית או רפואית מסוימת. "אני חושב שזה מסוכן," הוא אמר.
הוא היה רוצה לראות אפליקציית פייסבוק לאישורי מדיה. כך שאם עיתונאים מצטרפים לקבוצת פייסבוק או לדף מעריצים, ניתן להגדיר אותם כחבר בתקשורת. זה יהיה דומה לכתב המשתתף במסיבת עיתונאים עם תג עיתונאי
כתב העת גם מייעץ לכתבים שלו לא "לדון במאמרים שלא פורסמו, פגישות שהשתתפת בהן או מתכננים להשתתף בהן עם צוות או מקורות, או ראיונות שערכת", שלסיקה חושבת שהם מוטעים.
"פייסבוק וטוויטר הם כלים נפלאים ליצירת שקיפות סביב האמנות השחורה של איסוף חדשות", אמר. אחד הדברים שמנהלי חדרי החדשות לא מבינים הוא שהציבור לא רואה בעיתונאים בני אדם, לפי לסיקה. "רשתות חברתיות עוזרות לחבר מחדש בין כתבים ועורכים לאנשים בקהילות שלהם על ידי כך שהציבור ידע שכן, יש לנו חיים אישיים, לייקים, לא אוהבים, דעות, הרפתקאות סוף שבוע וכן הלאה."
קירטלי חושב ששקיפות היא בהחלט רצויה, בתיאוריה, אבל קראה להיזהר לגבי חשיפת יותר מדי על תהליך איסוף החדשות.
"חשוב היטב לפני שאתה מביע דעות על נושאים או מקורות חדשותיים. ('ידעתי שהבחור משקר דרך השיניים') וודא שאתה מקיים את כל הבטחות הסודיות שהבטחת, ללא קשר לאיזו פלטפורמה אתה משתמש", אמרה.
החשיבות של קבלת העובדות
אַשׁרַאי:
קירטלי אמר כי אנשי אתיקה קוראים לעיתונאים להיות ברורים מי הם - שמם האמיתי והשיוך האמיתי שלהם - והעובדה שהם אוספים חדשות לפרסום. "הם לא צריכים להניח שהאנשים איתם הם מתמודדים מכירים בכך, במיוחד אם המקור הוא אדם צעיר או מישהו שלא רגיל להתעסק עם התקשורת", הוסיפה.
זהות היא לא הדבר היחיד שצריך לאשר. מידע בדיקת עובדות מאתרי רשתות חברתיות הוא קריטי.
"אמת, אמת, אמת. פייסבוק היא מקור מצוין לרעיונות לסיפורים, אבל אסור למקור ידיעות חדשותיות רק באמצעות מדיה חברתית", אמר קירטלי. "חפש אישור. ואם בכלל אפשר, ראיין את האדם בטלפון או פנים אל פנים. כל כך קל לשקר באינטרנט, ולייצג את עצמו כוזב. אף עיתונאי לא רוצה להפיץ שקר או להיתפס במתיחה".
לדברי קירטלי, "רוב ארגוני החדשות מבינים עד כמה רשת חברתית יכולה להיות בעלת ערך, הן ככלי לאיסוף חדשות והן כדרך לקדם את 'המותג' של ארגון החדשות. החוכמה היא להכיל את האינטרסים המתחרים מבלי לחנוק את חילופי הרעיונות. זו משימה לא פשוטה".
עצות אתיקה מאת ג'יין אי. קירטלי
1.ודא עובדות, זיהוי מקורות וכו'. היה בטוח ככל האפשר שהמידע שאתה מספק הוא אמיתי ומדויק, או, אם לא ניתן לקבוע זאת, הבהיר היטב מהו המקור שלו.
2.זכרו ששום דבר בפייסבוק או במדיה החברתית אינו באמת פרטי.
3.ברגע שהוא פורסם, אין דרך לקחת אותו בחזרה או להגביל את מה שאנשים אחרים עשויים לעשות איתו ברגע שהם מקבלים גישה אליו.
4.כתבים צריכים לחשוף בסיפורים שלהם שהם השתמשו בפייסבוק כאחד מכלי הדיווח שלהם.
5.היזהר לגבי ידידות של אנשים שנויים במחלוקת.
6.שים לב שאחרים עלולים להסיק מסקנות לא מדויקות מההחלטה שלך לחבר מישהו.
7.ידידות עם מקור ללא שם זהה לחשיפת זהות המקור. אם הבטחת סודיות, אל תעשה זאת, גם אם החבר משתמש בשם בדוי.
8.עיתונאים נחשבים כ"עיתונאים" כמעט 24/7, במיוחד בימינו עם אנשים עם כל מיני אג'נדות שמחפשים כל הזמן עדויות להטיה של עיתונאים.
9.השתמש בזהירות בתמונות ובתוכן מאתרים כמו פייסבוק. איך אתה יודע שזה מדויק? אל תפיץ שקרים.
טיפים לשימוש בפייסבוק מ-JD Lasica
1.תהיה אנושי. אתה לא צופה מנותק, אלא משתתף שצריך לחלוק ולהחזיר במקום רק לקחת.
2. אם אתה משתמש בפייסבוק רק כדי לפרסם סיפורים שכתבת, אתה משתמש בזה לא נכון.
3.זכרו שפייסבוק עוסקת בשיתוף, לא בשידור.
4.הכל עניין של קארמה. הקהילה לא תשתף אותך אלא אם כן שיתפת איתם (החוויות שלך, המחשבות שלך, התשוקות שלך).
משאבי מדיה חברתית נוספים מ-Mashable:
-10 דרכים שבהן בתי ספר לעיתונות מלמדים מדיה חברתית
-כיצד המדיה החברתית משנה באופן קיצוני את חדר החדשות
