הנימוק מאחורי האיסור הוא למנוע את ההופעה לציבור שעורכי דין ידידותיים עלולים להשפיע על השופט. כי סביר להניח שרשימת החברים של השופט זמינה לציבור (נכון אפילו יותר עםשינויי הפרטיות האחרונים של פייסבוק), הוועדה מצאה כי ידידות עם עורך דין תפר את קנון 2B של קוד ההתנהגות השיפוטית, הקובעת, "שופט לא יעניק יוקרה של תפקיד שיפוטי לקידום האינטרסים הפרטיים של השופט או אחרים; גם שופט לא ישדר. או לאפשר לאחרים להעביר את הרושם שהם נמצאים בעמדה מיוחדת להשפיע על השופט".

אם חופרים עמוק יותר לתוך ההכרזה, ישנה פרצה מעניינת: לעורכי דין עדיין מותר להיות "מעריצים" של שופטים בפייסבוק. הוועדה אומרת שזה בגלל שהשופט לא צריך לאשר במפורש את עורך הדין כאוהד, וגם אין בכוחו לדחות אותם. מעשה האישור הישיר הוא שנראה שמטריד את הוועדה, שגורם לנו לתהות כיצד הכללים הללו יחולו עללְצַפְצֵףשבו עורכי דין יכולים "לעקוב אחרי" שופטים באותו אופן מבלי לדרוש אישור. הכרוז מתמקד בעיקר בפייסבוק ואינו מזכיר את טוויטר בשמו, אך לפי ההיגיון של הטיעון לא יהיה מפתיע יותר מדי אם שופטים היו צפויים לחסום עורכי דין שעוקבים אחריהם.

אנו יודעים שפסיקה זו היא אינטרס של סיכול שחיתות, אינטרסים מיוחדים ו

התמודדויות בחדר המשפט בבתי המשפט, אבל בכנות, האם אי אישור החברות בפייסבוק באמת ישפיע? מה אתה חושב?