התוכנית של גוגל להביא עדשות מגע חכמות לסובלים מסוכרת התקרבה למציאות ככל שהחברה הבטיחהשני פטנטיםבשבוע שעבר עבור טכנולוגיית החיישנים הביומטריים המתקדמים ביותר.
עדשות מגע אלו, הידועות בקרב מדענים כ"חיישנים אלקטרוכימיים אופטלמיים", יכללו אלקטרוניקה גמישה הכוללת חיישנים ואנטנה. החיישנים נועדו לקרוא כימיקלים בנוזל הדמעות של עינו של הלובשת ולהתריע בפניה, אולי באמצעות נורת LED מוטבעת קטנה, כאשר רמת הסוכר בדמה יורדת לרמות מסוכנות.
[seealso slug="concealed-wearable-tech"]
על פי הפטנט:
"נוזל הדמעות האנושי מכיל מגוון של אלקטרוליטים אנאורגניים (למשל, Ca.sup.2+, Mg.sup.2+, Cl.sup.-), מומסים אורגניים (למשל, גלוקוז, לקטט וכו'), חלבונים, ו ליפידים. עדשת מגע עם חיישנים אחד או יותר שיכולה למדוד אחד או יותר מהרכיבים הללו מספקת פלטפורמה נוחה ולא פולשנית לאבחון או לנטר בעיות הקשורות לבריאות. דוגמה לכך היא עדשת מגע עם חישת גלוקוז שיכולה לשמש עבור חולי סוכרת כדי לנטר ולשלוט על רמת הגלוקוז בדמם.
הפרויקט של גוגל הוא אחד מהםמספר טכנולוגיות חיישנים לבישים בעיןכיום בפיתוח באוניברסיטאות ובמתקני מחקר ברחבי הארץ. עם זאת, עם שני פטנטים ביד, ייתכן שהפרויקט של גוגל יצליח לעלות על המתחרים.
חומר פולימרי והמצע המוטבע (230)." src="https://admin.mashable.com/wp-content/uploads/2014/04/Smart_Contact_Lens_Sideview.jpg" width="1890" height="834" class= "" />
הפטנטים גם מציעים הזדמנות נדירה לראות כיצד גוגל ושותפיה למחקר רואים את עדשת המגע החכמה מתאימה לעין האנושית.
לדוגמה, גוגל מתכוונת גם לתקשר וגם להפעיל את עדשת המגע המוטבעת באלקטרוניקה עם זוג אנטנות, אם כי הפטנט מציין ששתי הפונקציות הללו יכולות להיות מוטמעות בתוך אנטנה אחת.
תמונות אלו מראות כיצד העדשה הייתה יושבת על העין האנושית (10) וכיצד העפעפיים (30 ו-32) ייסגרו מעליה. כאשר העפעפיים מפזרים דמעות על העין, הם גם יצפו, לפי התכנון, גם את המשטח הקמור וגם הקעור של העדשה החכמה. קרדיט: גוגל
באשר לאופן שבו העין יכולה לראות מעבר לאלקטרוניקה הדקה יותר מקווצת שיער, הפטנט מציין שהמצע קרוב מדי לעין מכדי להיות בפוקוס והוא ממוקם הרחק ממרכז העין ו, בכך, הרחק מהמקום שבו האור מועבר לרשתית. זה גם מציין כי המצע יכול להיות עשוי מחומרים שקופים (קראו: "שקופים").
גוגל, שהכריזה עלהפרויקט בינואר, עדיין צריך לקבל את אישור ה-FDA לפני שמישהו יתחיל להרכיב עדשות מגע חכמות. ובכל זאת, ברור שזיהוי רמת הגלוקוז הוא רק מגרד את פני השטח של הפוטנציאל של עדשות אלו. אם גוגל יכולה לבנות ביעילות אלקטרוניקה עצמאית ומוכנה לתקשורת במכשיר שקוף בגודל בערך של עדשת מגע רגילה, אין לדעת באילו סוגים אחרים של חכמים העדשה תוכל לתמוך בסופו של דבר. הָיָה יָכוֹלגוגל גלאסעדשות מגע נמצאות הרחק מאחור?