אַשׁרַאי:
מה נדרש כדי להרוויח 10 מיליון דולר ב-12 חודשים בזמנים נפלאים אלה של צמיחה אדירה באינטרנט? כנראה שלא מאוד.
לא הרבה עבודה, כלומר.ה"ניו יורק טיימס" של היום מספק תזכיר נחמד ונמרץעל קודן בן 29 שבסיסו בוונקובר, קנדה, שהצליח להקים אתר היכרויות, מדובבשפע של דגים, שמכיוון שהיא לכאורה ישות המקיימת את עצמה, דורשת מבעליה,מרקוס פרינד, רק כ-10 שעות שבועיות של תשומת לב וטיפול.
ובאופן מצחיק, זה כמעט לא עיצוב בפרפקציוניזם. האתר, שהתחיל לכאורה כתרגיל חינוכי עבור מר פרינד, נועד לעזור לו להכיר מקרוב את שפת התכנותASP.NET, הוא די מחוספס בקצוות.
אַשׁרַאי:
סיור בעמוד הראשון שלו לבדו יראה שהוא אכן נושא איפור אלמנטרי למדי. (נדמה שרנדל סטרוס של ה-NYT משווה קווים מקבילים בין Plenty of Fish לביןקרייגסליסט.) ראשית, קיימת היעדר תוכנה כלשהי לעיצוב נכון של תמונות שהועלו על ידי משתמשים. התוצאה: עיוות, עיוות, ועוד עיוות. כמובן, פרינד לא נראה מודאג יותר מדי מהסוג הזה של "נושא טריוויאלי". לטענתו, המשתמשים אינם מוטרדים מהתכונות המוטעות שלהם.
הסיבה היא שהשירות שלו לגמרי בחינם. נכון. ואילו אתרים כמוMatch.comוTrue.comגובה דמי מנוי מהחברים שלהם, פרינד פותח את הדלת לכולם ללא בקשת אשראי. במקום זאת, הוא מרוויח את המיליונים שלו אך ורק באמצעות פרסום. עם כ-600,000+ חברים עכשיו על הסיפון (לטענתו יש התהפכות משמעותית של 30% בכל חודש, אבל שבסך הכל, יותר אנשים מצטרפים מאשר עוזבים בכל רגע נתון), הוא מקבל אספקה קבועה של קליקים - שחלקם מקושרים למשווקים שותפים, שיכולים להעניק ל-Penty of Fish עשרות דולרים עבור מכה בודדת בלבד.
לגבי שירות לקוחות, אין כזה. אין כמעט אינטראקציה ישירה עם פרינד ובסיס המשתמשים שלו. במקום זאת, הוא הקים פורום חברים, אשר מספק כביכול משאבים רבים לפתרון בעיות. (אני חושד ששיעור הפסד של 30% שהוזכר לעיל חייב להיות מתאם עם היעדר CS מקצועי של החברה.)
