אתמול בבית הספר לסטארט-אפים של YCombinator באוניברסיטת סטנפורד, המייסד של הסטארט-אפ לשיתוף מוזיקה שנעדר כעתאימיאםהציג הערכה עגומה מאוד לגבי עתידם של סטארט-אפים מוזיקליים. לדבריו, "בכל פעם שמייסד עושה סטארט-אפ מוזיקלי, סביר להניח שסטארט-אפ מצליח יותר מת".
Dalton Caldwell הקים את Imeem בשנת 2003 במטרה להמציא מחדש את תעשיית המוזיקה באמצעות סטרימינג בחינם, נתמכת פרסומות. בשיאה, ל-Imeem היו 95 עובדים, הכנסות שנתיות של 24 מיליון דולר והיה אחד מ-100 האתרים הפופולריים ביותר ברשת.
בנובמבר 2009,Imeem נרכשה על ידי MySpaceתמורת מיליון דולר זעום. ניוז קורפסגור את Imeem כעבור חודש.
לקלדוול הייתה שנה לחשוב על הנפילה הדרמטית של החברה שלו, והמחשבות שלו על כל תעשיית המוזיקה אינן יפות. קאלדוול שיתף חלק מהמחשבות הללו עם קהל של סטודנטים ויזמים תוך שהוא סיפק את הערכתו לגבי ההמשך בתעשיית המוזיקה והרדיו באינטרנט.
האתגרים שעומדים בפני סטארט-אפים מוזיקליים
המייסד של Imeem עבר שקף אחר שקף למודלים שונים של סטארט-אפים מוזיקליים והסביר מדוע הוא מאמין שכל אחד ואחד עומדים בפני אתגרים כמעט בלתי עבירים. תחילה הוא עסק בסטארטאפים שיוצרים כלים לאמנים, וטען שהשוק רווי מאוד במתחרים חזקים כמוTuneCoreוTopspin.
היעד הבא של קאלדוול היה סטארט-אפים של חנויות הורדת מוזיקה. הטיעון שלו היה פשוט: לאייטונס יש יותר מ-90% נתח שוק. הוא גם טען שקשה לתחזק מודלים עסקיים של מוזיקה הנתמכים על ידי מודעות. על מנת להבטיח את הזכויות להזרמת מוזיקה מהלייבלים הגדולים, סטארט-אפים אלה צריכים לשלם מקדמות ומינימום רבעוני, יחד עם מינימום להשמעה. בנוסף, קאלדוול טוען שהלייבלים התחממו על מוזיקה הנתמכת בפרסומות מכיוון ש"זה מוריד מערך המוזיקה ומהווה מדרון חלקלק".
מה אם אתה רוצה להתחיל הפעלת מנוי? גם רעיון גרוע, לפי המייסד של Imeem. כדי להבטיח את המנויים, אתה צריך לוותר על 10% עד 30% מהחברה שלך, לשלם מינימום רבעוני, להתמודד עם מגבלות רישוי מדינה לפי מדינה ועדיין לשלם לעובדים שלך ורוחב פס. בנוסף, שוק המנויים כבר עמוס בדמויות כמו Rdio, MOG, Napster, Rhapsody ו-Spotify.
ואז יש את הבעיות שמשפיעות על כל הסטארט-אפים המוזיקליים: מסגרת משפטית מיושנת, חוקים מוגדרים בצורה גרועה למוזיקה מקוונת ולייבלים נואשים שמנסים למצוא דרכים לפצות על הפסד של מיליארדי הכנסות מאז שנות ה-90. עם זאת, אחת הבעיות הגדולות ביותר שהוא העלה היא המיזוגים והרכישות תופסים 22 עבור סטארט-אפים מוזיקליים. בעיקרו של דבר, סטארט-אפים של מוזיקה צריכים לחתום על עסקאות שאינן ניתנות להעברה עם לייבלים כדי לקבל גישה למוזיקה שלהם. אם הם יירכשו, העסקאות האלה ייעלמו, והורסות את הערך של הסטארט-אפ. אם אין להם את העסקאות, אז הם לא יגדלו מספיק כדי להירכש.
בעיקרון, אם הייתם מסכמים את המצגת של Caldwell של דלטון בבית הספר לסטארט-אפ בארבע מילים, זה יהיה כך: סטארט-אפים מוזיקליים דפוקים.
Outlook עבור סטארט-אפים של מוזיקה עגום
לפני שנתיים,פנדורה הייתה על הסףשל התקפלות עקב עלייה מוצעת בשיעורי תמלוגי המוזיקה שתהפוך את המודל העסקי שלה לבלתי בר-קיימא. כפי שאתה אולי יודע,פנדורה שרדה וכעת היא רווחית. ובכל זאת, על כל פנדורה, יש עשרות אימיים שמתלקחים ומתכלים.
ברור שתעשיית המוזיקה זקוקה להפרעה, אבל עם כמה חברות מוזיקה השולטות במוזיקה ובאמנים הפופולריים ביותר בעולם, אף אחד לא באמת הצליח.Spotifyהוא דוגמה מצוינת; למרות שהבטיח השקה בארה"ב במשך יותר משנה,Spotify לא מתקרבת להשקה בארה"ב, בעיקר עקב תקלה במשא ומתן עם חברות התקליטים האמריקאיות.
קאלדוול טוען שעד שהקונגרס ירחיב את מסגרות הרישוי הסטטוטוריות ואמנים ינטשו סופית את הלייבלים, סטארט-אפים מוזיקליים ימשיכו להיאבק. אף אחד מהדברים האלה לא צפוי לקרות בשנים הבאות, אז המאבק יימשך.
בינתיים, פתחו חברת מוזיקה מקוונת על אחריותכם. להיות המייסד של סטארט-אפ מוזיקלי זה לא משהו שהיינו מאחלים אפילו לאויבינו הגרועים ביותר.