דמיינו את עצמכם על קו החוף של אגם. קצת קריר, הרוח נושבת ואין עצים, עשבים או סימני צמחייה אחרים. עומק האגם עצמו הוא רק כמה מטרים, אבל הוא ניזון ממערכת של דלתות שזורמות לתוכו.

האגם נראה דומה למשהו שאולי תמצא בעמק הררי על פני כדור הארץ, אבל זה גם יכול להיות מה שהייתם רואים לו הייתם עומדים בשולי מכתש גייל באורך 96 מייל במאדים לפני יותר מ-3 מיליארד שנים.

תשכח אתזרימות מטומטמות של מים על מאדיםהיום, לפני מיליארדי שנים, כוכב הלכת האדום כנראה אירח נחלים, אגמים ודלתות של מים מתוקים שכנראה היו יכולים לתמוך בחיי חיידקים, כך עולה ממחקר חדש.

רובר Mars Curiosity של נאס"א מצא ראיות לכך שלמכתש גייל - ביתו בשלוש השנים האחרונות - הייתה מערכת מסובכת של אגמים ודלתות שקפאו לסירוגין והתפרקו בהתאם לעונה. אגמים חולפים אלה היו ככל הנראה יציבים למשך 100 עד 10,000 שנים, פרק זמן ארוך מספיק כדי שיתפתחו חיים מיקרוביאליים, על פי המחקר, שפורסם ביום חמישי בכתב העתמַדָע.

למערכת אגמי מאדים יש השלכות על כדור הארץ.

"הייתי מדמיין להיות בעמק הררי גבוה עם קרחונים צמודים אליו שנמסו כדי לספק מים לאגם שאתה יכול להסתכל עליו שלפעמים קפוא ולפעמים לא", ג'ון גרוצינגר, מדען קיוריוסיטי ומחבר שותף של הספר. המחקר החדש, אמר ל-Mashable בראיון.

סביר להניח שגם האגם לא היה עמוק במיוחד, אמר גרוצינגר.

"אנחנו מדברים על כמה מטרים, אולי כמה עשרות מטרים מקסימום, מסוג הדברים שאפשר לשנרקל בהם, אבל לא תזדקק לצלילה", הוסיף גרוצינגר.

שאלת המגורים

מדענים חשדו זמן רב שמאדים היה פעם עולם רטוב בעבר העתיק שלו, וקוריוסיטי כבר גילה שחלקו מכוכב הלכת האדוםיכול היה פעם לארח חיים מיקרוביאליים, אבל הממצא החדש הזה מלט את הגילוי עוד יותר.

מחקר זה מרחיב גם את יכולת המגורים האפשרית של מאדים, על פי גרוצינגר.

"אנו יכולים להיות בטוחים שלמרות שלמודלים האקלימיים קשה ליצור תרחישים למאדים עתיקים שניתן למגורים, הראיות הגיאולוגיות מוצקות בעד יציבות המים על פני מאדים, וזה דבר טוב באמת למגורים העולמי, " הוסיף גרוצינגר.

גרוצינגר וצוות Curiosity ניתחו מגוון רחב של נתונים גיאולוגיים שנאספו על ידי הרובר ומצאו ששכבות של חומר במכתש גייל מעידות על מרבצי משקעים שנקבעו באמצעות תנועות המים. תהליך זה דומה למה שמתרחש באגמים ובנחלים ארציים.

המחקר החדש דומה ל"מעבר מסדרה של צילומי סטילס לסרט", אומר קווין בוהקס, מדען מחקר שאינו קשור למחקר.

במקום רק לראות את הגיאולוגיה של מאדים בחתיכות, עם המחקר הזה צוות Curiosity הרכיב הבנה מלאה יותר של האופן שבו התפתח הנוף של מאדים עם הזמן, אמר בוהאק בראיון ל-Mashable.

"המשימה הזו תמשיך לתת לנו כמה הצצות מרתקות באמת להיסטוריה של האזור הזה", אמר אלן הווארד, מדען אחר שאינו קשור למחקר.

איך נוצר הר מאדים

המאמר החדש של המדע מציג גם רעיון כיצד נוצר הר שארפ בגודל הר Rainier - מיקומה הנוכחי של קיוריוסיטי בגיייל.

על פני כדור הארץ, רכסי הרים נוצרים, בגדול, באמצעות פעילות טקטונית. לוחות המרכיבים את קרום כדור הארץ מקיימים אינטראקציה זה עם זה, דוחפים חלקים מכוכב הלכת למעלה מעל פני כדור הארץ.

למאדים אין פעילות טקטונית, אז הר שארפ כנראה נוצר בדרך אחרת.

גרוצינגר וצוותו חושבים שההר נוצר מהמים שהפקידו משקעים בשכבות בתוך המכתש. בשלב מסוים, "משהו השתנה" בתוך המכתש, והמשקעים החלו להתעופף על ידי רוחות מאדים, להעביר את החומר למקום אחר ולהשאיר את ההר בעקבותיו.

החיים על מאדים?

חוקרים עדיין מחפשים עדות ממשית לחיים מיקרוביאליים קודמים בעולם האדום, אבל לא קל למצוא אותן. מאובנים על פני כדור הארץ נשמרים רק כאשר התנאים אידיאלים, ולמדענים אין סיבה לחשוב שמאדים שונה.

עם זאת, חיידקים על פני כדור הארץ נפוצים. מדענים מצאו חיים מיקרוביאליים אפילו בכמה מהמקומות הקשים ביותר על פני כדור הארץ, כך שאם מאדים היה מלא באגמים ארוכים וקרים, ייתכן שצורה כלשהי של חיים מיקרוביאליים הייתה יכולה להתפתח בהיסטוריה הארוכה של כוכב הלכת.

אם כי, כרגע, המדענים עדיין לא בטוחים.