אַשׁרַאי:
דני טמברלי, פרצוף שכל מי שמכיר את ניקלודיאון משנות התשעים יזהה בקלות, סביר להניח לעד שיוכר כפיט הקטן מ"הרפתקאותיהם של פיט ופיט".
טמברלי הופיעה גם בתוכניות האיקוניות של ניקלודיאון משנות ה-90 "All That", "The Baby-Sitter Club" ו-"Figure It Out". מחוץ לניקלודיאון, הוא היה הקול של ארנולד ב"אוטובוס בית הספר הקסום", ושיחק את טומי ב"The Mighty Ducks" המקורי.
השחקן הצעיר בן ה-30, עדיין פעיל בתעשיית הבידור. כיום הוא מנגן בס ושר בלהקת הג'אםג'ונס, ומופיע בקבוצת קומדיית מערכוניםManBoobs.
לפי הפוסט, טמברלי נתקל בבקשה שיעשה IamA, הגרסה של Reddit לשאלות ותשובות, תוך כדי חיפוש "נרקיסיסטי" אחר שמו.
קראנו את IAmA ובחרנו את השאלות והתשובות המועדפות עלינו. בדוק מה יש לו לומר למטה.
הקומיקאי והמוזיקאי של IAMA דני טמברלי.
iGrind619: דני, בין P&P ל-All That, אתה ללא ספק המלך של הניק של שנות ה-90. נכון לעכשיו, זה פופולרי להפליא עבור אנשים בסוף שנות העשרה/שנות ה-20 המאוחרות לחייהם כדי להציק באופן מעצבן (אובססיה לגבי כמה מדהימות) שנות ה-90 היו. מכיוון שאתה מבפנים מסתכל החוצה, היית אומר שזו נוסטלגיה מוגזמת מדי?
ניק של שנות ה-90 היה תוצר של צוות וכותבים מוכשרים ויצירתיים. אנשים כמו וויל מקרוב, קתרין דיקמן וכריס ויסקרדי מ-P&P וטומי לינץ' (אלכס מאק) וכן בריאן רובינס ודן שניידר. האנשים האלה יחד עם נשיא ניק, גרי לייבורן (sp?) היו שבילים לוהטים. בגלל זה אני חושב שיש התעוררות כזו של תוכניות של שנות ה-90. התוכניות האלה לא היו מופעי חותך עוגיות. היה עומק וחומר שנראה שהשפיעו על אנשים רבים. אני כולל.
IntoTheMystic: האם היה סוג של בטן מעורפלת אצל ניק בשנות ה-90?
יצא לי לשתות קטינים בכמה מקומות בלוס אנג'לס. הספקתי לשתות, להסתכל בקצרה וראיתי כמה ציצים של ג'סיקה ביל בת 17. הרגע האהוב עליי אחרי Kids Choice Awards. לפחות אני חושב שזו הייתה היא...זה הסיפור שלי. חבר שלי גם עשה לכולנו תעודות מזויפות ממש טובות של NJ.
Tiddilion: יש לי רעיון שניקלודיאון מאוד קפדן עם השחקנים-ילדים. יש לך סיפורים שבהם נענשת על היותך ילד?
בכלל לא גבר, ניק היה סופר מגניב ומאוד רגוע בניגוד לערוץ "ראט". הסתבכתי בצרות עם פיט ופיט במהלך הפרק של Range Boy, שבו אני בן 12 נהגתי עם בורר כדורים עליון עם גז בכל רחבי טווח הנסיעה של Nutley NJ במהלך ארוחת הצהריים. אנשים התעצבנו.
SilentStryk09: הייתי מעריץ גדול של The Mighty Ducks ונהניתי מהסדרה. מה גרם לך לא להיות מעורב בסרט השני או השלישי? ואתה עדיין שומר על קשר ממישהו מהחבר'ה מהברווזים המקוריים?
הייתי נמוך מדי בשביל להיות בסרט השני לפני הספירה שהם הלכו לאולימפיאדה הזוטר ועדיין נראיתי בן 8. דיברתי עם ג'וש ג'קסון פעם בכמה זמן ואהרון שוורץ שהיה גם בפיט ופיט.
chiisana: החזר את עצמך למחשבה של ארנולד מ-The Magic School Bus:
איך ההרגשה שיש אוטובוס בית ספר מלא בבני כיתתך בתוכך?
זה הרגיש נחמד לדעת שכמה אנשים באוטובוס הזה שלא אהבתי עברו דרך המעיים שלי.
fdsksdlfklsdkf: כשהייתי ילד רציתי מאוד להיות חבר של פיט הקטן. המופע הזה היה חלק מאוד מכונן מהילדות שלי, אז תודה על הזיכרונות. עכשיו השאלה שלי: איך הרגשת כשאמרו לך שארטי יימחק מהתוכנית? (אם אתה מכיר בקיומי על ידי תשובה לשאלה זו, אני הולך לספר לאנשים שפגשתי אותך ובילינו.)
הייתי עצוב. אהבתי את טובי, הוא היה האיש ופשוט השתגענו כל היום. הייתי עצוב כמו כולכם. הערה: טובי נתן לי את הסיגריה הראשונה שלי. הוא מכחיש עד היום אבל כן.
nessarose: הנה משהו שהפריע לי מאז שהייתי ילד: כמה מ"Figure It Out" הועלה?
בחלק מהפרקים נראה היה שהתשובה ברורה להפליא ואתם הפסדים בכוונה (כמו, אם הרמז היה הפנטומימאיים שנובחים כמו כלבים, כולכם הייתם עונים "לובסטרים" או "אוכלים יוגורט"). ואז לפעמים הייתם מפוצצים את זה מהמים ומקבלים את כל התשובה מיד בסיבוב הראשון, אז הילד הלך הביתה עם בקושי כלום. תמיד תהיתי אם יש איזו מכסה של מנצחים/מפסידים שאתה צריך למלא.
האם היו כמה ילדים שחיפשתם והייתם מנסים לתת לנצח (להיפך: היו ילדים שפשוט שנאתם וניסיתם להפסיד)? או שזה היה אקראי לגמרי על סמך איך הרגשת באותו היום?
חחח, אקראי לגמרי. די שפטתי את רמת הביטחון של הילד והאם הם חשבו שהם חכמים מדי עבורנו או לא. אז הייתי מתאמץ יותר כדי לנחש את זה. רוב הזמן למרות שרציתי שהילדים ילכו לחריץ המבריחים ויקבלו חלק מהאגראג.
SilentStryk09: מי היה חבר השחקנים של ניקלודיאון האהוב עליך בתוכניות שלך לעבוד איתו?
אני חבר של קינן ומייק מרונה מאז שהייתי חד ספרתי ועדיין מדבר ומבלה איתם כאן בניו יורק. אני מלמד שיעורי גיטרה בקנן עכשיו. על כל זה, הייתי הצעיר מבין הילדים הוותיקים והמבוגר ביותר מבין הילדים הצעירים, אז נטיתי להסתובב עם הילדים הגדולים, אבל גם מארק סול, חבר צוות צעיר ואני היינו שותפים לכתיבה בעונה השישית וקיבלנו כמה סקיצות על המסך.
האם זה נפוץ, או שזה סתם משהו שניסית אחרי שהיית בתוכנית במשך כמה שנים?
זה לא היה נפוץ בכלל. היינו 2 חברי הקאסט היחידים עם קרדיט לכותבי WGA וקיבלנו תשלום עבור המערכונים שלנו. זו הייתה חוויה נהדרת וברור שעזרה למארק לכתוב גם ב-Grays Anatomy. באשר אליי, אני מניח שהציצים שלי הם כל מה שמשרטט מבוגרים, או מתבגרים.
אבזאבבבבבה: האם אתה מכיר את השיר החסר מהיי סנדי??
האם אתה יכול ליישב הימור בטוח?
שמש גלובלית: תגיד להם להוציא את עונה 3 של פיט ופיט ב-DVD.
