לביקורות ספרים מקוונות באתרים כמו אמזון ו-Goodreads יש כוח עצום על המכירות של יצירות חדשות שפורסמו, אבל עד כמה הביקורות אמינות?
ספר חדש על מייקל ג'קסון מראה את כוחן של קבוצות מעריצים וכיצד ניתן "לשחק" ביקורות מקוונות כדי לקרוא בצורה מסוימת.צוות התגובה המהירה של מייקל ג'קסון להתקפות מדיההיא קבוצת פייסבוק וטוויטר שמינפה רשתות חברתיות כדי לבקש ממעריצים אחרים לכתוב ביקורות שליליות על הספר החדש, Untouchable: The Strange Life and Tragic Death of Michael Jackson מאת רנדל סאליבן. המעריצים זעמו מהאופן שבו הוא דן במה שניתוח פלסטי עשה לאפו של MJ ועל קביעת המחבר שהוא מת בתול.
בהיקף גדול יותר, המצב מעורר תשומת לב לשתי בעיות שעוזרות לנו להבין טוב יותר את תרבות האינטרנט (או לפחות את המערכת האקולוגית של אמזון). הראשונה היא שאלה לגבי אנונימיות מקוונת. זה מסיר את האחריות הקשורה למבקר על ידי, למשל, לשים מישהו שלא קרא את הספר לצד מישהו שבאמת קרא.
הבעיה השנייה היא שדעותיהם של הסוקרים עצמם עשויות להתאים למה שכבר פורסם, במיוחד אם הם מופנים מפורום או מדיאלוג במדיה חברתית. הבעיה היא בעיה נפוצה בחלקים אחרים של האינטרנט כמו SoundCloud, שבהם מבקר עשוי לחשוב שרצועה טובה בהתבסס על העובדה שנראה שהוא קיבל השמעות או לייקים רבים.
רבים מכירים בביקורות באינטרנט כדבר הכי קרוב שיש לנו באינטרנט לשיווק "מפה לאוזן", אבל באיזו מידה אפשר לסמוך על ביקורות כאלה? במיוחד כשאתה מתמודד עם המון מעריצים?
אמזון לא נקטה צעדים מוחלטים כדי לרסן המון מעריצים, אבל היא פצחה בביקורות של סופרים על סופרים אחרים וביקורות שהוגשו על ידי בני משפחה, על פיניו יורק טיימס. המאמר ממסגר סוגיה זו בתמציתיות בהצגת השאלה: האם סקירה היא רק מחווה של התלהבות או שיש לקיים אותה ברמה גבוהה יותר?