אדם רוהינגה אתני נושא שקית ניילון המכילה את חפציו במקלט זמני בלפאנג, מחוז אצ'ה, אינדונזיה, יום חמישי, 14 במאי, 2015.
יותר מ-1,000 אנשים שנמלטו מרדיפות במיאנמר ומעוני בבנגלדש עלו לחוף ביום שישי ברחבי דרום מזרח אסיה, ותיארו רצח, סחיטה וכמעט רעב לאחר ששרדו מסע מחריד בים.
ראה גם:
גלי המהגרים החלשים, הרעבים והמיובשים שהגיעו ביום שישי היו האחרונים לחמוק למדינות שהבהירו שהם לא רצויים. אבל עדיין מאמינים שאלפים נוספים תקועים בים במה שהפך למשבר הומניטרי שאיש באזור לא ממהר לפתור.
מהגר מחלק ממתקים לאחרים לאחר הגעתם לנמל קואלה לנגה בלנגסה, מחוז אצ'ה, אינדונזיה, יום שישי, 15 במאי, 2015. קרדיט: בנסאר בקרה
רוב המהגרים נדחסו על שלוש סירות שגררו דייגים אינדונזים לחוף, בעוד קבוצה של 106 אנשים נמצאה באי תאילנדי הידוע בצלילה ברמה עולמית שלו והובאה ליבשת.
"אם הייתי יודע שהמסע בסירה יהיה כל כך נורא, הייתי מעדיף פשוט למות במיאנמר", אמר מאנו אבודול סלאם, בן 19, רוהינגה ממדינת ראחין במיאנמר, שבה שלוש שנים של התקפות נגד המיעוט המוסלמי שנרדף זה מכבר. עורר את היציאה הגדולה ביותר של אנשי סירות באזור מאז מלחמת וייטנאם.
מאנו היה על סיפונה של הסירה הגדולה ביותר שעלתה לחוף ביום שישי, ספינת עץ עמוסה בכמעט 800 בני אדם שנגררה לכפר לאנגסה באינדונזיה במזרח מחוז אצ'ה.
הספינה הייתה בים כאשר הרשויות באזור החלו לפעול נגד סחר בבני אדם לפני שבועיים. קבוצות סיוע ועובדי זכויות זכויות הזהירו כי הפיגוע גרם לכמה קברניטים ומבריחים לנטוש את ספינותיהם ולהשאיר את המהגרים לדאוג לעצמם - טענה שאושרה על ידי ניצולים שהגיעו לחוף ביום שישי.
מהגרים שזה עתה הגיעו מקבלים טיפול רפואי תחת אוהל מאולתר בנמל קואלה לנגה בלנגסה, מחוז אצ'ה, אינדונזיה, יום שישי, 15 במאי, 2015. קרדיט: בנסאר בקרה
מאנו סיפרה שהיא צפתה בקברניט על ספינתה נמלט על סירה מהירה לפני מספר ימים לאחר שככל הנראה קיבל שיחה בטלפון הנייד שלו. לפני שעזב, הוא הרס את מנוע הסירה, לדבריה, והסירה החלה להיסחף.
כשהמזון והמים אזלו, המזימות התלקחו וקרבות פרצו, אמרה מאנו, מתייפחת, ואמרה שאחיה בן ה-20 היה בין עשרות הרוגים בעימותים אלימים בין הבנגלדשים ורוהינגה על הסיפון.
"הם חשבו שהקפטן הוא מהמדינה שלנו, אז הם תקפו אותנו במקלות וסכינים", אמרה והתייפחה. "אחי מת." גופות ההרוגים הושלכו לים, לדבריה.
ניצול בנגלדשי בן 19, סעידול איסלאם, אמר גם כי עשרות מתו בספינה מרעב ומפציעות לאחר קרבות שפרצו בעקבות פינוי הקפטן. מסעו נמשך שלושה חודשים, החל כאשר אדם הגיע לכפר שלו ושאל אם מישהו רוצה שייט בסירה למלזיה, הידועה בסיכויי עבודה טובים יותר. אבל פעם אחת בים, הקפטן דרש מאות דולרים וגרם לגברים להתקשר למשפחותיהם כדי להבטיח תשלום. היו גם מכות על סיפונה של כלי השיט, שהיה לוהט וצפוף מחניק.
"לא יכולנו לעמוד. כשביקשנו מים, הקפטן היכה אותנו בחוט", אמר.
דרום מזרח אסיה במשך שנים ניסתה להתעלם בשקט מהמצוקה של 1.3 מיליון הרוהינגים במיאנמר, אך כעת היא מתמודדת עם דילמה שבמובנים רבים היא עזרה ליצור. בשלוש השנים האחרונות, יותר מ-120,000 רוהינגים עלו על ספינות כדי לברוח למדינות אחרות, לפי סוכנות הפליטים של האו"ם.
אף מדינות לא רוצות אותם, מחשש שקבלת מעטים תגרום לזרם בלתי ניתן לעצירה של מהגרים עניים וחסרי השכלה. אבל ממשלות דרום מזרח אסיה כיבדו במקביל את רצונותיה של מיאנמר במפגשים אזוריים, והימנעו מדיונים על אפליה בחסות המדינה נגד הרוהינגה.
מיאנמר, בהערותיה הרשמיות הראשונות עם הסלמת המשבר בשבועיים האחרונים, ציינה שהיא לא תיקח בחזרה מהגרים שטוענים שהם רוהינגה, שנשללה אזרחות במיאנמר ולמעשה הם חסרי אזרחות.
"לא נוכל לומר שהמהגרים ממיאנמר אלא אם כן נוכל לזהות אותם", אמר דובר הממשלה יה חתות. "רוב קורבנות הסחר בבני אדם טוענים שהם ממיאנמר שזה מאוד קל ונוח עבורם".
פקיד אחר, רס"ן זאו הטאי, אמר כי מיאנמר "לא תשתתף בפגישה אזורית בהנחיית תאילנד אם "רוהינגה" מוזכרת בהזמנה." אפילו השם הוא טאבו במיאנמר, שמכנה אותם "בנגלים" ומתעקש שהם כן. מהגרים בלתי חוקיים מבנגלדש, למרות שהרוהינגים חיו במדינה הרוב-בודהיסטית במשך דורות.
תאילנד כינסה פגישה של בכירים ל-29 במאי, אך הערותיהם של בכירי מיאנמר מראות את הקושי בפתרון המשבר.
על פי ההערכות, רוב המהגרים הולכים למלזיה, מדינה מוסלמית שאירחה יותר מ-45,000 רוהינגים במהלך השנים, אך כעת אומרת שהיא לא יכולה לקבל יותר. אינדונזיה ותאילנד הביעו עמדות דומות.
מוקדם יותר השבוע, כ-1,600 מהגרים חולצו על ידי הצי המלזי והאינדונזי, אך שתי המדינות שלחו סירות אחרות משם. לא היה ברור אם אלה שעלו לחוף ביום שישי סורבו קודם לכן.
פקיד זכויות האדם הבכיר של האו"ם אמר שזה "לא מובן ולא אנושי" להרחיק את הסירות.
"אני מזועזע מהדיווחים לפיהם תאילנד, אינדונזיה ומלזיה דוחפים סירות מלאות במהגרים פגיעים בחזרה אל הים", אמר זייד ראאד אל-חוסיין, הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם. "ההתמקדות צריכה להיות בהצלת חיים, לא לסכן אותם עוד יותר".
הארגון הבינלאומי להגירה קרא לממשלות האזוריות לעזור ואמר כי הוא משחרר מיליון דולר כדי לסייע למהגרים על החוף ועדיין תקועים בים. המנכ"ל וויליאם לייסי סווינג אמר שה-IOM יסייע בבעיות ארוכות טווח כמו תחבורה וסידורי מגורים, "אבל בשם האנושות, תן למהגרים האלה לנחות".
ככל שהגיעו סירות למקומות מפוזרים באינדונזיה ובתאילנד ביום שישי, היה ברור יותר ויותר שאף אחד לא יודע כמה סירות נסחפות או לאן.
הסירה שעליה היה מאנו הייתה עמוסה בכ-790 אנשים, בהם 61 ילדים ו-61 נשים, רבים חלשים מחוסר מזון ומים, אמר סא"ל סונריה, שמשתמש בשם אחד בלבד. דייגים הבחינו בסירה על סף טביעה.
"חלק מהאנשים אמרו למשטרה שהם ננטשו בים במשך ימים ושלטונות מלזיה כבר פנו את הסירה שלהם", אמר סונריה, מפקד משטרת לנגה.
הרשויות בלנגסה סיפקו מקלט בסיסי למהגרים בשני מחסנים גדולים, והתושבים הגיעו לתרום מזון, שתייה וביגוד. יותר מ-50 בני אדם טופלו בהתייבשות ופציעות, לפי Syamsul, פקיד בבית החולים הכללי לנגה.
כ-25 ק"מ (15 מייל) דרומית ללנגסה, דייגים חילצו סירה קטנה יותר שהובילה 47 רוהינגה, גם היא מיובשת ורעבה, אמר מפקד המשטרה דיקי סנדני, ממחוז טמיאנג של אצ'ה.
במחוז צפון סומטרה השכן, דייגים חילצו סירה שלישית עם 96 אנשים חלשים ורעבים נסחפים בסירה ללא מנוע, אמר סרן סורוסו ממשטרת מחוז לנגקט. הם קיבלו מחסה ומזון בסיסיים, אמר.
בנפרד, הצי התאילנדי מצא 106 בני אדם, רובם גברים אך כולל 15 נשים ושני ילדים, באי קטן מול חופי מחוז פאנג נגה, אזור המכונה איי סורין ומפורסם בזכות הצלילה שלו. הם הובאו למתקן הגירה משטרתי ביבשת.
"לא ברור איך הם הגיעו לאי", אמר Prayoon Rattanasenee, מושל מחוז פאנג נגה. הקבוצה אמרה שהם רוהינגים ממיאנמר. "אנחנו בתהליך של זיהוי אם הם היו קורבנות של סחר בבני אדם".
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
