דייזי, שעזרה ל-This American Life של Public Radio International לעבד את תוכנית היחיד שלו, "הייסורים והאקסטזה של סטיב ג'ובס", לסרט דוקומנטרי ברדיו בן שעה,כתב פוסטשבו הוא אומר שהוא עומד בהתנצלותו אבל שהוא "לא ישתוק". הוא אומר שהוא יערוך "חשבון מלא" של איך הוא יצר את התוכנית שלו, ככל הנראה יחשוף אילו פרטים נכונים ואיזה מהם לקח רישיון דרמטי.

לדייסי היו גם כמה דברים להגיד למנחה של This American Life, אירה גלאס, שחזרה בה מהתוכנית שהתבססה על המחזה של דייזי, ואז שידר פרק בן שעה ביום שישי בערב שהסביר את הנסיגה. בו, גלס, יחד עם כתב NPR סין רוב שמיץ, חקר את דייזי על השקרים שלו, קטע שדייסי מכנה "מייסר".

"חשבתי שהאוויר המת הוא מגע נחמד, ולסיים את הפרק עם אודיו שהוצא מהקשרו מההופעה שלי היה מופתי", כותבת דייזי. "זו הבחירה של אירה, וזו ההצגה שלו. הוא מספר סיפורים בהקשר של עיתונות רדיו, ואני מספר סיפורים בתיאטרון".

דייזי מציין בהודעתו שהוא באמת נסע לסין ועמד מחוץ למפעל פוקסקון, ולדבריו אף אחת מהביקורות שהופנו כלפיו לא מתחרה על "העובדות בעבודתי על אופי הייצור הסיני", למרות שהוא לא. ציין על אילו עובדות הוא מדבר.

דייזי כנראה שיחקה מהר ומשוחרר עם האמת בעבר. 15 שנות הקריירה שלו כמונולוג כוללות יצירות נוספות, כולל ספר ומופע בשם "21 שנות כלב", המבוססות על הזמן שבילה כעובד באמזון. בראיון ל-The Seattle Weekly, דייזי אמר שהוא ראה את המנכ"ל ג'ף בזוס כל יום, אבל עכשיו עמית לעבודהחולק על הטענה הזו.

לאחר שהתנצל בפני מאזיני הרדיו, דייזי אומר שהוא מאמין שהאמת חשובה ביותר, ושהסיפור המסופר צריך להיות כפוף לאמת. למרות שהוא אומר שלפעמים הוא נופל מהיעד הזה, הוא ימשיך לנסות להשיג אותה.