קו הרקיע של מנהטן עם ליידי ליברטי בגובה הוא אחת התמונות האייקוניות ביותר של כדור הארץ, אבל מה אם הסצנה הזו נבנתה על כוכב לכת אחר במערכת השמש שלנו?
פרויקט הצילום המהמם של האמן ניקולאי לאם, בהזמנתStorageFront.com, מתאר את העיר ניו יורק הבנויה על כוכבי הלכת האחרים, ממרקורי ועד נפטון. גורדי השחקים שלו עומדים - או מתפוררים - בגחמה של אטמוספרות זרות ואלימות.
ראה גם:
"הרגשתי שאם הייתי יכול להראות לאנשים איך נראית העיר ניו יורק על כוכבי לכת אחרים, אתן לאנשים תחושה של כמה יש לנו מזל שאנחנו חיים על כדור הארץ", הוא אומר ל-Mashable. "בטח, זה צ'יזי, אבל החיים הם באמת נס. כדור הארץ הוא מקום מאוד מיוחד, ואני מתכווץ כשאנשים אומרים שהתחממות כדור הארץ היא מתיחה".
ההשראה של לאם הגיעה מאת נאס"אפנורמות מרגשות של מאדים. התמונות שהציבור רואה הן לרוב גרסאות מתוקנות צבע, שכן מדענים מכוונים את האיזון הלבן והצבע כדי להראות את השטח החוץ-ארצי כפי שהוא ייראה תחת תאורת כדור הארץ.
כדי לוודא שהאיורים מדויקים מבחינה מדעית, לאם התייעץ עם M. Browning Vogel, עובד לשעבר של נאס"א בעל תואר דוקטור. באסטרוביולוגיה. לאם, שידוע בעולם האינטרנט בזכותולעג לגאדג'טיםואיורים מלאי דמיון, השקיעו שעתיים-שלוש על כל תמונה, פירטו את הנוף והחיו את הסיפור.
בעזרת פוגל, לאם מתאר כיצד המצב האטמוספרי של כל כוכב לכת מתורגם לתמונה.
תמונה מקורית: ניו יורק, כדור הארץ
אַשׁרַאי:
ניו יורק, מרקורי
אַשׁרַאי:
"לכספית יש רק מעטפת דקה של גז שבקושי נחשבת לאטמוספירה. רוח השמש הבלתי נמנעת מפשיטה את כוכב הלכת ללא הרף מכל גזים שעלולים להילכד או להישמר על ידי כוח הכבידה. האטמוספירה הקלושה מורכבת בעיקר ממימן, מה שהופך את האטמוספירה לשקופת חשכת החלל והזוהר הקמל של השמש הסמוכה רוח השמש מקיימת אינטראקציה עם השדה המגנטי של כוכב הלכת כדי לפוצץ עמודי אבק חלקיקים טעונים לאטמוספירה שהופכים לאחר מכן לזנב דמוי שביט, ניכר כמו האובך הנוצץ המוצג באטמוספרה העליונה הנוף מחורר במכתשי פגיעה ומכוסה באבק וולקני, בדומה לירח של כדור הארץ.
ניו יורק, ונוס
אַשׁרַאי:
"בשל פעילותה הוולקנית הפורה, נוגה עטופה באטמוספירה של CO2 בענני חומצה גופרתית. הדבר יוצר מעטפת צהבהבה של אוויר חם וגפריתי המסתיר את קו הרקיע של ניו יורק ואת השמש הסמוכה. הנוף נטול מים ומכוסה במכתשים, לבה, אבק גופריתי ותכונות אחרות שנוצרו על ידי הרי הגעש של נוגה."
ניו יורק, מאדים
אַשׁרַאי:
"מַאְדִיםיש אטמוספירה דקה וקרה במיוחד המורכבת בעיקר מ-CO2. לאטמוספירה יש כימיה מחמצנת ההופכת את חומרי הברזל השופעים על פני השטח שלה לצורות שונות של חלודה, הנראות בנוף החום. זרמי הסעה חזקים באטמוספירה גם מעוררים סופות אבק תכופות שיכולות לכסות מרחבים עצומים של כדור הארץ ולהימשך חודשים. קו הרקיע של ניו יורק ספוג אפוא באבק וממוסגר באווירה האדומה המאובקת של מאדים."
ראה גם:
ניו יורק, יופיטר
אַשׁרַאי:
"צדק הוא הגדול ביותר מבין כוכבי הלכת החיצוניים של ענקי הגז. האטמוספירה שלו כל כך גדולה ועבה עד שמרכיבי גז המימן וההליום מתעבים לצורה נוזלית ואפילו מתכתית ליד בסיס האטמוספירה. בסביבות 100 ק"מ (62 מייל) מעל זה משטח נוזלי, לאוויר יש לחץ אוויר דומה לאטמוספירה של כדור הארץ על פני השטח, אבל יש לו כימיה מפחיתה שתצחצח כל משטח מתכת, כולל זה של פסל החירות בניו יורק קו הרקיע מתואר ברמה של 100 קילומטרים זו, צף באטמוספירה אזור זה בשמי צדק הוא גוף עצום של מימן גז צלול בניו יורק השוכן בין ענני המים, האמוניה והגזים הגפריתים (עננים רדודים) של צדק. סופות רעמים חזקות (נראות מתפרצות מעל קו הרקיע תלוי אובך צהוב של פחמימנים".
ניו יורק, שבתאי
אַשׁרַאי:
"לשבתאי יש אטמוספירה דומה לזו של צדק, המכילה תערובת של מימן והליום שמתעבים בבסיס האטמוספירה. ניו יורק מוצגת בגובה של כ-100 ק"מ מעל פני השטח הנוזלי הזה, שם מימן הצלול שוכן בלחצים דומים לאטמוספירה של כדור הארץ ומכיל עננים רכים בצבע שמנת של קרח אמוניה עם סופות רעמים מדי פעם (המוצגים מתחת לסיפון העננים כמו בצדק, הגזים האטמוספריים). מפחיתים מאוד וממיסים לאט כל משטח תחמוצת מתכת כמו הפטינה הירוקה המכסה את פסל החירות עננים לבנים של אמוניה ופחמימנים קלים מרחפים מעל קו הרקיע.
ראה גם:
ניו יורק, אורנוס
אַשׁרַאי:
"אורנוס הוא ענק גז קר שמסתובב בניצב למישור מסלולו. יש לו מהירויות רוח גבוהות מאוד בקווי רוחב מסוימים בגלל החימום הלא אחיד של פני השטח שלו. רוחות אלו מהירות יותר מההוריקן העוצמתי ביותר על פני כדור הארץ ובכך היו מוחקות מבנים כמו פסל החירות האטמוספירה מורכבת בעיקר ממימן והליום עם עננים מדי פעם של מתאן ורצועות של אובך פחמימני, המוצג בתור הסוס. ענני זנב מעל קו הרקיע האטמוספירה מכילה גם חלק ניכר של מתאן, מה שמעניק לאוויר גוון תרשיש יפהפה.
ניו יורק, נפטון
אַשׁרַאי:
"נפטון הוא כוכב הלכת החיצוני ביותר של מערכת השמש ולכן האפל ביותר. כמו ענקי הגז האחרים, הוא חווה רוחות קיצוניות שיהרסו מבנים ומבנים אחרים. האטמוספירה של נפטון מורכבת בעיקר ממימן והליום עם עקבות של אמוניה ומים שנותנים לה גוון תכלת קרח אמוניום תלוי כמו ענני cirro-stratus בהירים מעל קו הרקיע של נפטון המקום הקר ביותר במערכת השמש".
בונוס: 20 תמונות אייקוניות של החלל
[nggallery id=10279]