כשהלחץ גובר על הניו יורק טיימס להסביר את פיטוריה הפתאומיים של העורכת המנהלת הראשונה שלו,ג'יל אברמסון, מו"ל העיתון הגן על החלטתו בשבת.
המו"ל ארתור סולצברגר ג'וניור פרסם הצהרה ששותפה עם טיימסאנשי הצוות. הוא כתב שלמרות שאברמזון הייתה "עיתונאית ועורכת מצטיינת", כישורי הניהול הגרועים שלה היו הסיבה האולטימטיבית להדחתה, ולא בעיות הקשורות למין או לתגמול שלה.
ראה גם:
זולצברגר ציטט את מה שכינה את "קבלת ההחלטות השרירותית של אברמסון, אי התייעצות והבאת עמיתים איתה, תקשורת לקויה והתעללות ציבורית בעמיתים".
"כולנו רצינו שהיא תצליח. עם זאת התברר שהפער גדול מכדי לגשר עליו ובסופו של דבר הגעתי למסקנה שהיא איבדה את התמיכה של עמיתיה לראש התורן ולא יכלה לזכות בה בחזרה", כתבה זולצברגר.
אברמסון מונה לעורך בספטמבר 2011 והייתה האישה הראשונה שניהלה את חדר החדשות של הטיימס. ההחלטה להסיר אותה נחשפה ביום רביעי, אך עמימות ההודעה הובילה לספקולציות לגבי הסיבות לפיטוריה ועוררה ויכוח על נושאים גדולים יותר סביבנשים בתקשורת.
הניו יורקרציטטה מקורות אנונימיים שטענו כי המתיחות בין סולצברגר לאברמזון עלתה כאשר גילתה כי היא מקבלת שכר נמוך יותר מקודמו הגברי, ביל קלר. ה"טיימס" דחק לאחור בקו העלילה הזה, וסיפרפוליטיקושהפיצוי הכולל שלה היה "לא פחות מזה" של קלר. גם הטיימסדיווחשאברמזון ניסה לשכור אאוטסיידר להיות עורך שותף עם דין באקט, שהחליף אותה כעת במקום הראשון. אמרו כי בקאט כועס על כך שהוא עשוי לחלוק את תואר העורך המנהל שלו.
סולצברגר גינה את הספקולציות בהצהרתו, וכינה אותה "עלילה רדודה ושגויה עובדתית", ואמר כי שכרו של אברמסון בשנה שעברה היה "גבוה ביותר מ-10%" ממה ששולם לקלר.
אתה יכול לקרוא את ההצהרה המלאה למטה.
אולי התוצאה העצובה ביותר של החלטתי להחליף את ג'יל אברמסון כעורכת בכיר של ה"ניו יורק טיימס" היא שהיא נלקחה על ידי רבים כדוגמה ליחס לא שוויוני לנשים במקום העבודה. במקום לקבל שמדובר בסיטואציה שבה מעורב אדם ספציפי, שכפי שיש לכולנו, יש חוזקות וחולשות, נוצר עלילה רדוד ושגוי עובדתית.
הדלקת זאת היו דיווחים מתמשכים אך שגויים לפיהם חבילת הפיצויים של ג'יל לא הייתה דומה לזו של קודמתה. זה לא נכון. חבילת השכר של ג'יל הייתה דומה לזו של ביל קלר; למעשה, בשנה המלאה האחרונה שלה כעורכת בכירה, זה היה גבוה ביותר מ-10% משלו.
שכר שווה לנשים הוא נושא חשוב במדינה שלנו - נושא שהניו יורק טיימס מרבה לסקר. אבל זה לא עוזר לקדם את המטרה של שוויון בשכר לצטט את המקרה של מנהלת ששכרה לא היה למעשה לא שוויוני.
החלטתי שג'יל כבר לא יכולה להישאר כעורכת מנהלת מסיבות שאין להן שום קשר לשכר או למגדר. כמוציא לאור, חובתי העליונה היא להבטיח את המשך האיכות וההצלחה של הניו יורק טיימס. ג'יל היא עיתונאית ועורכת מצטיינת, אבל בצער רב הגעתי למסקנה שניהול חדר החדשות שלה פשוט לא עובד.
במהלך כהונתה שמעתי שוב ושוב מעמיתיה לחדר החדשות, נשים וגברים, על שורה של נושאים, לרבות קבלת החלטות שרירותית, אי התייעצות והבאת עמיתים עמה, תקשורת לקויה והתעללות ציבורית בעמיתים. דנתי בסוגיות האלה עם ג'יל עצמה כמה פעמים והזהרתי אותה שאם לא יטופלו, היא עלולה לאבד את האמון של ראש התורן ושל חדר החדשות. היא הודתה שיש בעיות והסכימה לנסות להתגבר עליהן. כולנו רצינו שהיא תצליח. עם זאת, התברר שהפער גדול מכדי לגשר, ובסופו של דבר הגעתי למסקנה שהיא איבדה את התמיכה של עמיתיה לראש התורן ולא יכלה לזכות בה בחזרה.
מאז הודעתי ביום רביעי היו לי הזדמנויות רבות לדבר ולשמוע תגובות מהקולגות שלי בחדר החדשות. למרות שהם מופתעים מהעיתוי, הם הבינו את ההחלטה ואת הסיבות שהייתי צריך לקבל אותה.
אנו גאים מאוד בשיא השוויון בין המינים ב"ניו יורק טיימס". רבים מהמנהיגים המרכזיים שלנו - הן בחדר החדשות והן בצד העסקי - הן נשים. כך גם רבים מהכוכבים העולים שלנו. הם לא מחפשים יחס מיוחד, אלא מצפים שיתייחסו אליהם באותו כבוד כמו עמיתיהם הגברים. מסיבה זו הם רוצים שישפטו אותם בצורה הוגנת ואובייקטיבית על פי הביצועים שלהם. זה מה שקרה במקרה של ג'יל.
שוויון הוא בליבת האמונות שלנו ב"טיימס". זה תמיד יהיה.
אברמסון טרם הגיב על הדחתה מהטיימס, אך היא אמורה לתת את נאום הפתיחה בווייק פורסט ביום שני. בתה קורנליה גריגס הביעה את דעתה הלא כל כך עדינה באינסטגרם מספר פעמים, כולל תמונה של אמה "תחביב חדש מטורף." התמונה האחרונה של גריגס היא צילום מסך של שיחה עם חבר לא מזוהה, עם כיתוב שקורא: "תודה גדולה לכל הנשים והגברים המקוטבים #הדוחפים #שתלטניים. הסיפור לא נגמר, אפילו לא קרוב".