"הוא בחיק שלי!" קרא הנוסע במושב החלון.
הסתכלתי על האישה, ואז על הגבר שברור שלא היה בחיקה. אבל הוא היה קרוב, אולי במרחק של מטר בערך? סליחה, אמרתי בפה. הגשתי לה פחית דיאט קולה וכוס קרח ומסרתי לה במילים שידעתי שהיא תבין: "לצערי מותר לו להיות בחיקך."
ראה גם:
ישנם נושאים מסוימים שאני נמנעת מהם בשיחה מנומסת: פוליטיקה, דת והזכות לשבת על מטוס. אנשים מרגישים מאוד חזק לגבי הדברים האלה, ואם השיחה מתחממת אין איפה להסתתר - במיוחד אם אתה על מטוס, 30,000 רגל מעל הקרקע. ב-18 שנים כדיילת, הייתה יותר מהזדמנות אחת ששקלתי לנעול את עצמי בתוך עגלה ריקה.
אני לא מתכוון להישמע כל כך קשה אבל די. הנוסעים יכולים לשכב. אתה לא יכול לעצור אותם.— הת'ר פול (@Heather_Poole)26 באוגוסט 2014
דיילות שומעות יותר תלונות על כורסאות מכורסים מכל דבר אחר.
פעם אחת אישה עם כוסות בקבוק קולה קראה לי להראות לי שהיא לא יכולה להניח את שולחן המגש שלה בגלל המושב שלפניה. הצעתי שאולי אם היא תסיר את חבילת הפאני הגדולה מאוד מסביב למותניה, היא עלולה לרדת. דרך איך שהיא הסתכלה עליי אפשר היה לחשוב שאני המשוגע.
היא הענישה אותי בכך שלא הזמינה משקה.
פעם היה לי נוסע אחר שהתלונן על כורסה. הייתי חייב לציין שגם הוא נשכב.#כסאות נוח- הת'ר פול (@Heather_Poole)27 באוגוסט 2014
ואז היה הבחור שהיה לו את החוצפה להתלונן על כורסה, למרות שהמושב שלו היה מושבת. אבל לא היה אכפת לו, הוא רק המשיך להתלונן.
אפילו האנשים שאם הייתם רואים ברחוב היו חושבים שהם תמונת הנימוס מתרגזים על המרחב האישי במטוס. אישה מבוגרת איימה להכות בפניה של נערה מתבגרת כשהילדה החזירה את המושב שלה לאחור. הייתי צריך להזכיר לאישה - אישה בוגרת ובוגרת - שלא כך אנו עושים דברים כאן.
הלוואי שיכולתי להגיד את זה על הרשות. MT "@ricklundlאתה רוצה מושב גדול? ארוחה? לא תקבל כלום ותאהב את זה!"@nycjim- הת'ר פול (@Heather_Poole)27 באוגוסט 2014
יש שני סוגים של אנשים בעולם הזה: כסאות רגליים ואנטי כורסה. הם לא מסתדרים.
בעוד שרוב הנוסעים חוששים מערבולות, מה שמשאיר הרבה דיילות חוששות מטיסה ארוכה הם עימותים על הסיפון, שנראה כי מתרחשים לעתים קרובות יותר בימים אלה. זה באמת עניין גדול עבורנו לרדת מטיסה או להסיר נוסע. הסטת טיסה היא בהחלט התרחיש האחרון, אז שני הנוסעים שנותרו בשיקגו לאחר מכןנלחם על מושב שכיבהבטח היה נורא לגמרי.
מי שלא תצדד בו ב-Great Seat Relining Debacle של שנת 2014, יש דבר אחד שצריך לומר: כל הנוסעים רשאים לשבת במושבים. גם בזמן שירות הארוחות, גם מיד לאחר שהטייס מודיע שאנחנו בגובה בטוח, גם כשאתה רוצה לעבוד על המחשב הנייד שלך.
אנטי כורסאות: לא משנה מה אתה מרגיש לגבי כורסאות, כי מותר להם לעשות זאת, ואפילו לא חייבים לבקש רשות.
.@caribouwho @adamostrow @nycjim @צִפחָהאני מפרק יותר מריבות במטוס על נוסעים שנשכבים מכל דבר אחר. מְגוּחָך. עצוב.- הת'ר פול (@Heather_Poole)27 באוגוסט 2014
כמובן שכורסאות צריכים להיות מודעים לאופן שבו הם שוכבים. אולי תנו לאדם שמאחוריכם ראשים כדי שהמשקה שלו לא ישפך? ראיתי מחשבים ניידים שניזוקו כל הזמן על ידי כורסים מהירים שמצלפים בחזרה כאילו הם בנפילה חופשית. אבל אסור שנוגדים בכיסאות ינסו לחסום את המושב מולם בברכיים, או לאיים בפגיעה גופנית אם האדם ישכב אפילו "פעם נוספת".
אנחנו מבוגרים כאן, חבר"ה. זו לא התנהגות מקובלת במטוס או מחוצה לו.
לגבי מגן הברך - מכשיר החסימה שהבחור בטיסה השתמש בו - השאר אותו בבית. חברת התעופה לא מאפשרת את זה ואנחנו נחרים אותם.
ראה גם:
אם יש דבר אחד שלמדתי לעוף בשמים הלא ידידותיים זה זה: אתה לא יכול לרצות את כולם. מישהו עומד לסבול, למישהו תהיה טיסה אומללה, מישהו יקבל את השורה האחרונה, או מושב אמצעי, או יצטרך לבוא במגע עם ילד.
אני יודע, אני יודע, זה לא הוגן. אבל אנחנו מדברים על כיתת מאמנים במאה העשרים ואחת, שבה המרחב האישי מגיע בפרמיה, וכולנו צריכים לזכור להיות קצת יותר אדיבים. יש אנשים שהם גבוהים ובאמת צריכים את המרחב הנוסף. תחשוב על אדם בגודל של שאקיל אוניל. זו לא אשמתו שהחברה שלו מכניסה אותו למאמן בגלל קיצוצים. שים לב למצב שכולנו נמצאים בו ביחד. רוב הסיכויים שלאדם שמולך אין מושג שהוא חצה את המחסום הנפשי הזה בינך לבין שאר העולם.
עכשיו אני הולך לספר לך מה אני אומר לבן שלי בן השמונה בכל פעם שאנחנו מטיילים ביחד. אין בכי בטיסה. תתחזק.
באמת, זו לא מלחמה בכורסאות. מדובר כאן על חלל.
תשכחו מטלוויזיות עם מסך שטוח עם בידור מתקדם וחטיפים מעובדים במחיר מופקע. מה שהנוסעים באמת רוצים זה מעט מרווח מרפקים, מקום לנשום ויכולת להיכנס ולצאת מהשורה שלהם מבלי למעוך את הפנים במושב שלפניהם.
וחברות התעופה יודעות את זה. זו הסיבה שהם הגיעו עם אקונומי פרימיום.
אז אם אתה באמת צריך קצת יותר מקום, התחזק ושלמו את התשלום עבור מושב עם קצת יותר מרווח לרגליים.
בונוס: איך לארוז את המזוודה המושלמת
הת'ר פול היא דיילת בחברת תעופה גדולה בארה"ב, ומחברת רב המכר של ה"ניו יורק טיימס" "יחס שיוט: סיפורים על מטוסי התרסקות, דרמה של צוות ונוסעים משוגעים בגובה 35,000 רגל". אתה יכול לעקוב אחריה בטוויטר בכתובת@Heather_Pool.