דת, אמצעי מניעה ושיפוץ שירותי הבריאות של הנשיא ברק אובמה מתכנסים לעוד מחלוקת מתוקשרת בבית המשפט העליון.

השופטים נכנסו ביום שישי לאתגר המשפטי הרביעי לחוק מאז חתם אובמה על חוק הטיפול בר השגה ב-2010.

הפעם, הנושא הוא ההסדר שממשל אובמה פיתח כדי לחסוך מבתי חולים, מכללות וארגוני צדקה מאמינים מתשלום עבור אמצעי מניעה לנשים המכוסות במסגרת קופות החולים שלהן, תוך הבטחה שאותן נשים יוכלו להשיג אמצעי מניעה ללא עלות נוספת. החוק מחייב.

הקבוצות מתלוננות שההסדר מותיר אותן שותפות בהגשת אמצעי המניעה תוך הפרה של אמונתן הדתית, משום שמבטחותיהן או מנהלי הביטוח שלהן נוטלים אחריות על מתן אמצעי מניעה.

הקבוצות האמוניות "לא יכולות לעזור לממשלה עם מערכת העברת אמצעי המניעה שלה", אמר מארק רינצי, עורך דין המייצג את הקבוצות. בין המתמודדים ניתן למצוא את הבישוף דיוויד זוביק, ראש הדיוקסה הקתולית בפיטסבורג, האחיות הקטנות של העניים, נזירות המנהלות יותר משני תריסר בתי אבות לקשישים עניים, ומכללות אוונגליסטיות וקתוליות באוקלהומה, פנסילבניה, טקסס וושינגטון, זֶרֶם יָשָׁר

דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, אמר כי הממשל בטוח "שהמדיניות שיש לנו מאזנת כראוי את הצורך שלמיליוני אמריקאים לקבל גישה למניעת הריון תוך הגנה על הזכות לחופש דת המוגנת בחוקה שלנו".

ויכוחים יתקיימו בסוף מרץ.

בית המשפט העליון שמר פעמיים את השיפוץ הבריאותי - כולל בהחלטה מיוני שאישרה את הזמינות הרחבה של סובסידיות כדי לסייע בתשלום דמי הביטוח. אבל בפסיקה בשנה שעברה, השופטים אפשרו לכמה עסקים "מוחזקים באופן צמוד" עם התנגדויות דתיות לסרב לשלם עבור אמצעי מניעה לנשים.

במקרה זה, בית המשפט הסכים בהצבעה של 5-4 עם רשת חנויות היצירה הובי לובי וחברות אחרות, שאמרו שזכויותיהן מופרות על פי חוק השבת חופש הדת משנת 1993. ארגונים ללא מטרות רווח מפעילים את אותו חוק בבקשה שהממשלה תמצא דרך שלא תערב אותן או את המבטחים שלהן אם היא רוצה לספק אמצעי מניעה לנשים המכוסות על ידי קופות החולים שלהן.

בתי תפילה ומוסדות דתיים אחרים שמטרתם העיקרית היא הפצת האמונה פטורים מהדרישה להציע אמצעי מניעה.

עבור קבוצות אחרות המזוהות עם דתות ללא מטרות רווח, המינהל טוען שהאירוח יוצר חיץ מוסרי ופיננסי נדיב בין מתנגדים לדת לבין מימון אמצעי מניעה. הקבוצות ללא מטרות רווח פשוט צריכות להרים ידיים ולהגיד שתשלום עבור כל אחד או כל 20 המכשירים והשיטות שאושרו על ידי הרגולטורים הממשלתיים יפר את אמונתם הדתית.

לשם כך, עליהם למלא מסמך ממשלתי או להודיע ​​אחרת לממשלה, כך שמבטחים או מנהלי צד שלישי שלהם יוכלו לקחת על עצמם את האחריות לתשלום עבור אמצעי מניעה. המעסיק אינו חייב להסדיר את הכיסוי או לשלם עבורו. מבטחים מקבלים החזר מהממשלה באמצעות זיכויים כנגד עמלות המגיעות לפי חלקים אחרים של חוק הבריאות.

קבוצות מסוימות, כולל האחיות הקטנות של העניים, מתקשרות עם חברות ביטוח מבוססות כנסייה, שבעצמן פטורות מהצורך לספק אמצעי מניעה.

אבל עשרות מכללות, בתי חולים, ארגוני צדקה וארגונים אחרים אמרו בתביעות שהם עדיין נאלצים להשתתף במאמץ לספק כיסוי לאמצעי מניעה, כולל כמה שלטענתם מסתכמים בהפלה. הממשלה רשאית להטיל קנסות על קבוצות שלא יעמדו בדרישות.

שבעה מתוך שמונה בתי משפט פדרליים לערעורים הסכימו עם הממשל כי דרישה מהקבוצות האמוניות להודיע ​​על התנגדותן ולזהות את המבטח או מנהל הביטוח שלהן אינה מפרה את חוק חופש הדת הפדרלי.

רק בית המשפט לערעורים בסנט לואיס פסק עבור הקבוצות, ואמר שיש להן כנראה זכות לסרב לציית לכללי הממשל.