כשאישה צעירה בניו דלהי, הודו, נאנסה באכזריות באוטובוס בדצמבר 2012, עלתה לכותרות בינלאומיות, רם דוויני לא התכוון לשתוק.
יוצר הסרט והאמן צעדו ברחובות לצד מפגינים אחרים, וקראו לצדק מהיר ושינוי מערכתינפוץ מדיאלימות נגד נשים שפוקדת את המדינה.
כאשר שאל שוטר בדלהי מה דעתו על התקיפה של הצעירה, השוטר אמר לו, "אף ילדה טובה לא הולכת הביתה לבד בלילה", ורמז שהיא עוררה את האונס או, גרוע מכך, הגיעה לכך. דבריו שיקפו את ההשקפה הפטריארכלית המוטעה שמחלחלת לחלק גדול מהחברה ההודית, ומשתיקה נשים עוד יותר עם סטיגמה חברתית.
"הבנתי באותו רגע שזו לא סוגיה משפטית, אלא בעיה תרבותית", אומר דוויני ל-Mashable. "כיוצר קולנוע וכאמן, רציתי להתייחס לזה באמת בהקשר תרבותי".
לכן, שנתיים לאחר מכן, הוא יצר וביים את חוברת הקומיקס הטרנסמדיהשאקטי של פרייה-- סיפור על פריה הטיטולרית, ניצולת אונס קבוצתי שהפכה לגיבור-על שחברה עם אלילה הינדית כדי להילחם באלימות מינית ולאתגר את הפטריארכיה.
חוברת הקומיקס, שנכתבה על ידי Vikas K. Menon יחד עם יצירות אמנות של דן גולדמן, היא הראשונה מסוגה שמשתמשת במציאות מוגברת ובזיהוי תמונות, תוך שימוש במדיות שונות כדי לספר את סיפור המלחמה נגד תקיפה מינית.
ראה גם:
הפרויקט הפך ויראלי ועורר תשומת לב חיובית רבה, הן בהודו והן ברחבי העולם, מאז שהושק בדצמבר 2014. היו יותר מחצי מיליון הורדות תוך מספר שבועות, ויותר מ-300 כתבות חדשותיות ברחבי העולם. , לפי דיבינני.
עכשיו, פרייה מתעוררת לחיים ביום חמישי בערב בתערוכת "מחוברות קומיקס" מתמשכת במנהטן'סגלריית סיטי לורה.
קרדיט: Mashable/Heather Martino
קרדיט: Mashable/Heather Martino
"רצינו להראות את כל הפרויקט ביחד, בחלל אחד, וגם להראות משהו די מדהים על זה, משהו שהרבה אנשים לא יודעים כי הטכנולוגיה סביב ספר הקומיקס עדיין חדשה ומתפתחת", הוא אומר.
הטכנולוגיה שדוויני מתייחס אליה היאבליפים, אפליקציית הגילוי החזותי החינמית המאפשרת לכל קורא או גולש לגלריה להפוך את שאקטי של פרייה לחוויה אינטראקטיבית תלת מימדית. האפליקציה משתמשת בזיהוי תמונות ומציאות רבודה כדי להנפיש אובייקטים ותמונות יומיומיים. המפתחים שלה בנו אלגוריתמים סביב סמנים ספציפיים, והפכו את התמונות ל"ניתנות לביטול", שכל מכשיר המופעל עם האפליקציה יכול לקלוט.
לתערוכת האמנות, הצופים יכולים לסרוק את העמודים השונים של חוברת הקומיקס, וסרטונים ואנימציה תלת-ממדית יצוצו החוצה. אבל יש עוד שכבות של מודעות חברתית כלולים: המשתמשים ימצאו מידע נוסף על אלימות מינית מבוססת מגדר, ראיונות אודיו עם ניצולי אונס אמיתיים שערך דוויני במהלך המחקר שלו, ואפשרות להכניס את עצמם לתמונה עם הגיבור ולשתף זה עם המילים "I Stand With Priya".
סיפוריהם של ניצולי אונס שהרכיבו את חוברת הקומיקס -- PRIYA'S SHAKTIhttps://t.co/HB1MnwQ5hf pic.twitter.com/3FLNnSdnCp— פריה (@priyas_shakti)7 במאי 2015
אסי חמסי, מנהל שיווק גלובלי ב-Blippar, אומר שזו לא הגיחה הראשונה של החברה לטובות חברתיות. זה עבד עם קרן הלב הבריטית כדי לאפשר למשתמשים לסרוק כל חפיסת סיגריות, והאפליקציה תגיד להם כמה כסף הם יכולים לחסוך על ידי הפסקת עישון. קמפיין נוסף, עם Heineken, סורק ופותח סיפורים על יוזמות הקיימות של המותג.
"פריה היא גיבורה חדשה. היא הקול החדש של נשים שלא מסוגלות לבטא את עצמן", אומרת חמסי למאשבל. "אני חושב שהסיפור שרם ודן חיברו יחד מדהים, ו[בליפר] מאפשר להם להוסיף מימד נוסף. יש משהו בלראות ולשמוע על החיים של הנשים האלה שהוא חזק מאוד".
גולדמן, אמן שאקטי של פרייה עם רקע בקומיקס דיגיטלי, רצה להצטרף לפרויקט הזה בגלל השילוב בין מוטיבים הודיים לאקטיביזם.
"אני לא בא מכל סוג של רקע אקטיביסטי, אבל אני כן שם לב לעולם הסובב אותי, ומשתדל להיות שותף מודע בו", הוא אומר. "[עכשיו] עשיתי מצעדים עם בנות שחולצו ממצבים נוראיים... והן מזמרות ברחובות, אוחזות שלטים עם יצירות האמנות שלי עליהם כסמל למה שהן נלחמות נגדו. זה מדהים דָבָר."
וזו רק דוגמה אחת לאופן שבו הפרויקט השפיע על קהילות בהודו. הצוות גם יוצר ציורי קיר ברחבי העיר מומבאי, ומאפשרים למקורבים לנושא "לעמוד עם פרייה".
ציור קיר אינטראקטיבי 'שאקטי של פריה' במומבאי. קרדיט: Mashable
קרדיט: Mashable
אולי הכי חשוב, הם מנסים לוודא שהמסר יגיע לאלה שצריכים לשמוע אותו הכי הרבה.
"זהו מאמץ חינוכי", אומרת לינה סריווסטבה, מפיקת הטרנסמדיה ואסטרטגיית ההשפעה של שאקטי של פרייה, שעובדת עם ארגונים לא ממשלתיים כדי להפיץ את ספר הקומיקס. "אנחנו רוצים לשנות תפיסה סביב תפיסות פטריארכליות, סביב אונס ומגדר ותפקידן של נשים בחברה. קהל היעד שלנו הוא 8-14 ... [ו] אנחנו באמת רוצים לוודא שיש לזה השפעה בבתי ספר ובקהילה מרכזים."
לגבי ההמשך, Divineni וגולדמן עובדים כעת על הפרק השני, בתקווה להשיק אותו בהודו בדצמבר. בינתיים, הם עדים לשינוי בוויכוח הכולל, מתמקדים יותר באיך החברה יכולה לתמוך בניצולי אונס ולאתגר דעות פטריארכליות, כך שניצולי אונס יוכלו להרגיש בנוח לחפש צדק.
"זה הדבר הגדול בטכנולוגיה הזו", אומר דיבינני. "זה מכריח אותך לעסוק, לא רק בסיפור, אלא בתוכן, בסרטונים, בסיפורי השורדים. זה מאלץ אותך להבין ולהרהר בהם".
התערוכה בגלריה סיטי לורה מתחילה ביום חמישי בערב בשעה 19:30, ונמשכת עד אוגוסט 2015.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
