היה לך פעם רעיון נהדר אבל לא ידעת מאיפה להתחיל כדי להביא אותו למציאות? או שהיה לך רעיון נהדר ועברת גיהנום כדי להגשים אותו? בן קאופמן חווה את האחרון - הוא הקיםמופי, מארז המיצים לאייפון, בשנת 2005.
כדי להשיק את מופי, קאופמן ביקש מהוריו למשכן מחדש את ביתם, אבל ברגע שהיה לו כסף הוא הידיים שלו, הוא הבין שיש עוד חישוקים לקפוץ דרכם - ייצור, שרשרת אספקה, קמעונאות ועוד.
"הסיכויים פשוט מוערמים נגדך, וזה הוביל להבנה שהמוצרים שנמצאים על המדפים הקמעונאיים ב-Target and Bed, Bath & Beyond הם לא הרעיונות הכי טובים בעולם, הם רק רעיונות של אנשים יש גישה למדפים האלה, וזה פשוט לא נראה נכון", אומר קאופמן. "הבנתי שיש הזדמנות גדולה להנגיש המצאה, ולהקים חברה שיש לה הצהרת משימה בדיוק של זה".
קאופמן הקיםמוזרב-2009, והחברה גדלה מאז ל-110 אנשים, שלחה 313 מוצרים לשוק, עבדה עם 188 שותפים קמעונאיים ופיתחה קהילה של 373,000 איש, שניזונה מיותר מ-91 מיליון דולר במימון סיכון (2012 ההכנסות הגיעו ל-20 מיליון דולר). צוות Quirky מביא מוצר לשוק בכל יום שלישי, רביעי וחמישי בצהריים, וכל תהליך Quirky הוא שיתופי במיוחד. ראשית, אנשים מגישים רעיון והקהילה מצביעה עליו למעלה או למטה. בימי חמישי בערב, צוות Quirky משדר בשידור חי תהליך שבו הם מעריכים את ~15 המוצרים המובילים של השבוע ובוחרים שלושה עד חמישה לעבוד עליהם. בזמן שמעצבי המוצר ומהנדסי התעשייה של Quirky יוצאים לעבודה, הקהילה משתפת פעולה עם משוב מיתוג - אם הרעיון או הקלט שלהם מתקבלים, המשתמש זוכה ל"השפעה", שמתורגם לדולרים אמיתיים כאשר יחידות נמכרות.
כמה באמת אפשר להרוויח באתר? אחד מחברי הקהילה הפוריים ביותר של Quirky הואמארק זך, קופירייטר בהמבורג, גרמניה, שהיה אחד החברים הראשונים באתר וחשב על 12 מוצרים מצליחים עד כה, שגרף 45,971 דולר. "כל מה שהוא נוגע בו זהב, וכל מה שהוא נוגע בו, לדעתי הוא טיפשי", אומר קאופמן. אולי הפשטות אינה מוערכת - גאדג'טים פשוטים שפותרים בעיות אוניברסליות נמכרים בטירוף, עד כדי כך שחנות Quirky נמצאת בתהליך, אם כי קאופמן מסרב לחשוף פרטים על ציר הזמן.
Mashable ישב עם קאופמן בחפירות Quirky שהוא עיצב בעצמו, שם דיבר איתנו על אדיסון, פשטות וייצור העתיד.
אַשׁרַאי:
הרבה מוצרים מוצלחים של Quirky הם רק מוצרי בית פשוטים מאוד. מה עוד מלבד הפשטות הופך משהו למוצר Quirky טוב?
רוב המוצרים הטובים פותרים בעיה, ויש שני דברים גדולים שאני מחפש בכל מוצר חדש. או שזה חייב להיות קסום, או שהוא צריך לפתור בעיה, והמוצרים הטובים ביותר עושים את שניהם. אנשים משווים קסם להמצאה הרבה, ואני חושב שזה אמיתי, כי בפעם הראשונה שאתה רואה משהו, זה רגע קסום.
זה מעניין כי מה שבסופו של דבר יוצא מתהליך Quirky נראה בדרך כלל שונה לגמרי ממה שהממציא הגיש. אז מה שאנחנו מחפשים זה לא הפתרון, זה שהם זיהו בעיה אמיתית. האופן שבו הם מציגים את אב הטיפוס או המודל התלת מימד שלהם או ההסבר שלהם זה לא ממש מה שרלוונטי לנו. האם אדם זה זיהה בעיה אמיתית? האם זה מנוסה אוניברסלית? האם יש פוטנציאל עיצובי גדול? האם אנחנו באמת חושבים שאנחנו יכולים לעשות משהו ובאמת לחדש את הרעיון הזה?
האם יש מוצרים שהייתם רוצים שהיו מוצרים Quirky אילו Quirky היה בסביבה?
זו כנראה השאלה הכי טובה שנשאלתי אי פעם. טכנולוגיה היא דבר אחד, ומוצרים זה דבר אחר, ולפעמים הם ביחד, כמו באייפון. אז עבור רק מוצר, זה יכול להיות משהו פשוט, כמו אסלה שהיא אחת ההמצאות הטובות ביותר בכל הזמנים. טכנולוגיה היא כמובן כמו מחשבים, אבל השאלה היא מה השילוב הטוב ביותר של השניים.
הייתי אוהב אם קווירקי היה ממציא את השעון כי הוא ממשיך את העולם לנוע ביחד.
אַשׁרַאי:
שלל מוצרי Quirky ב"חנות" Quirky
האם יש דברים שהקהילה לא הגיבה אליהם, למרות שהצוות חשב שזה יהיה רעיון מצוין?
זה קורה בשני הכיוונים -- לפעמים אנחנו אוהבים משהו, והקהילה שונאת אותו, לפעמים הקהילה אוהבת משהו, ואנחנו שונאים אותו. אנחנו עובדים על הדברים האלה, ואז אני מרגיש שתמיד יש שם משהו טוב. זה מאוד מעניין כי רק לעתים נדירות כולם מסכימים, וכשהם מסכימים כנראה משהו לא בסדר. הרעיון ברור מדי, או שקל מדי להגיע אליו.
דבר אחד שהיה לנו לפני זמן מה, יש את הגומייה הזו עם וו שאנחנו מייצרים שנקראת Bandits [אחד הרעיונות של מארק זך], וזו ממש גומייה עם וו מחובר אליה. זה מגוחך, ואני עדיין חושב שזה מגוחך, אבל זה לא משנה שאני חושב שזה מגוחך, וזו הדוגמה המושלמת למה Quirky קיים. בחברת מוצרים רגילה יהיה בחור כמוני שיגיד 'זה נורא, אנחנו לא מייצרים את זה', אבל יש לזה שוק. וה-Bandit הוא אחד המוצרים הנמכרים ביותר שלנו.
מערכת ההצבעה למעלה מזכירה קצת את Reddit, ו- Reddit יכול להיות ממש ספאמי. האם המערכת עברה אי פעם שימוש לרעה על ידי יזמים עצמיים?
כן, לכולנו יש כאלה -- זה האינטרנט! היופי ב-Quirky הוא שבניגוד לכל פלטפורמה אחרת שקיימת והסיבה שבגללה אני שונא את המילה מיקור המונים, היא בגלל שזה לא זה. זה לא רק מה שיש לו הכי הרבה קולות - אתה יכול לשלוח את זה למוות. אם אני לא אוהב את הרעיון, אני לא אוהב את הרעיון. תמיד יש בלמים ואיזונים, יש מקרים שבהם אנו מעריכים רעיון ביום שישי שקיבל 25 קולות, אבל הצוות הפנימי שלנו הבין שזו פנינה שהעולם לא מבין, ויש לנו ידע על השוק ויודעים אותה יקבל יותר קולות אם לאנשים יש את הידע שהיה לנו.
אַשׁרַאי:
קיר של עבודות של קווירקי בתהליך
כל תהליך ה-Quirky שקוף מאוד -- אתה יכול לראות את ציר הזמן של מתי הדברים נכנסים לכל שלב, השמות וסכימות הצבעים המדוברות, כמה כסף אנשים הרוויחו -- למה זה כל כך חשוב לך?
אני חושב שלצד המשפחה, אנשים מחזיקים רעיונות הכי קרוב לחזה. זו הזהות שלהם, זה מי שהם. תחשוב על מה אני מבקש מאנשים לעשות עם החברה שלי -- אני מבקש מהם לקחת את הדבר שהכי חשוב להם ולשים אותו באינטרנט כדי שכולם יגידו להם שזה חרא. למה הם עושים את זה? כי הם סומכים עליי. אז אני עושה מאמצים רבים, בין אם זה שידור חי של כל מפגש פומבי שיש לנו, או מראה כמה מכירות אנחנו עושים ביום, או על מה אנחנו עובדים בכל זמן נתון כדי לוודא שאני שומר על האמון הזה. כי ככה אני גורם להם להיפרד מהזהות שלהם, מהרעיון שלהם.
מי הם ממציאים מוזרים?
זה הדבר שאנחנו הכי נאבקים בו. אנחנו לא יכולים לחתוך את הקהילה שלנו, אנחנו לא יודעים מי הם. ניסינו. זה פנסיונרים, זה אמהות שנשארות בבית, זה ילדים בני 15 שגורמים להוריהם להגיש עבורם, זה אנשים באמצע שום מקום בוויסקונסין, זה אנשים בערים. לכל אחד יש רעיון, אז אנחנו לא יכולים לדבר עם אף קבוצה אחת של אנשים כי Quirky מיועד לכולם, ואנחנו רוצים שהיא תהיה נגישה לכולם.
ב-4+ השנים ש-Quirky קיים, אילו טרנדים ראית? איך המוצרים התפתחו?
זה סוג של תרנגולת וביצה. בכל פעם שאנחנו מסמנים לעולם שאנחנו יכולים לעשות משהו, אנחנו מקבלים יותר מהרעיונות האלה. אף אחד לא הגיש שום דבר חשמלי לאתר שלנו עד ש-[Pivot Power] היה על המדפים. כעת, 20% מההגשות באתר שלנו קשורות לכוח. אותו דבר עם המטבח. לא קיבלנו הגשות למטבח עד שהראינו שאנחנו יכולים להיות במטבח וחתמנו על עסקה עם Bed, Bath & Beyond. אנחנו ממשיכים להציג יכולות במספר קטגוריות, אבל עדיין לא הראינו שאנחנו מסוגלים בכל קטגוריה.
אדיסון אומר שגאונות היא 1% השראה ו-99% זיעה. איך היית מנסח את זה מחדש כדי לחול על Quirky?
הצלחה היא 1% השראה ו-99% זיעה, וזו הסיבה שאנחנו עושים את ה-99% עבור אנשים. גאונות נמצאת ברעיון -- מה שהוא אומר זה שזה לא משנה אם יש לך רעיון טוב, אתה צריך לבצע אותו.
מה יש ב-Quirky שגורם לזה לעבוד? למה זה כל כך מוצלח?
יש שני דברים - יש כאן תרבות והאנשים, ויש אילוצים. אילוצים הם הדבר הכי חשוב שיש לנו כאן, לכן יש לנו שעון ספירה לאחור. אנחנו אומרים לעולם שאנחנו משיקים מוצר כל שלישי, רביעי וחמישי בשעה 12. זה אומר שכל שלישי, רביעי וחמישי, אנחנו משיקים מוצרים. להיות כל כך ציבורי וכל כך מוגבל אומר שאתה צריך לגרום לזה לעבוד, כי אין לך אפשרות שזה לא יעשה זאת. אתה תיראה כמו אידיוט אם לא תשיק מוצר, וזה חוזר לתרבות, ולרעיון לעשות דברים ולהיות זריז.
אַשׁרַאי:
שעון הספירה לאחור של Quirky
מוקדם יותר השנה, היית חלוץ בתקופת ה"בלאק-אאוט" של Quirky, שהיא שבוע חופש רבעוני לכל החברה. איך זה הולך?
מוקדם מדי לומר. הפילוסופיה הזו היא כזו -- אין סיבה להפעיל את המכונה הזו 52 שבועות בשנה. אנחנו משיקים שלושה מוצרים בשבוע. אם נוכל להפעיל אותו לגיל 48 ולגרום לכולם להיות מאושרים ובריאים יותר, אנחנו עדיין מנגישים את ההמצאה, והיא ברת קיימא יותר. יש שני דברים שאנחנו חושבים עליהם כשזה מגיע לאסטרטגיה ב-Quirky - האם זה יהפוך את ההמצאה לנגישה, והאם זה נותן לעסק להחזיק מעמד?
אם כבר מדברים על סיבולת, האם המודל העסקי הזה חסין עתיד?
ובכן, זה מגדיר את העתיד, אז כן. הנקודה היא שזה העתיד, אז אני לא חושב שהעתיד יכול לפגוע בו. אם העולם יחליט שכוח אלחוטי הוא העניין, אנחנו הולכים להיות שם, אנחנו הולכים לייצר דברים של כוח אלחוטי. אם העולם יחליט שאנחנו לא הולכים לקנות דברים יותר ואנחנו הולכים לייצר אפליקציות, אנחנו נהיה שם ביצירת אפליקציות.
לבסוף, מה הופך אותך ליזם טוב? אתה נראה מאוד יוצא דופן וכריזמטי, וזה כנראה עוזר, לא?
אני לא מחשיב את עצמי כיזם טוב. ואתה חושב שאני יוצא? לא, ממש לא. אני יכול להעלות הופעה טובה, אם תראה אותי מחוץ למשרד, אני לא מדבר. אני המופנם ביותר מבין המופנמים, זה עתה למדתי איך להעלות הצגה טובה. אני לא יכול לעשות שום דבר ליד אנשים, אני צריך לצאת ולהיות על כביש מהיר במכונית. אז אני לא יוצאת מדי. ומה הופך אותי ליזם טוב? אני לא יודע, אני לא משקיע הרבה זמן במחשבות על זה.
