הסיכון של חשיפה לקרינה אינו מהווה מעצור למשימה מאוישת ארוכת טווח למאדים, כך עולה מתוצאות חדשות של רובר Curiosity של נאס"א.
משימה המורכבת משייט של 180 יום אלמַאְדִים, שהות של 500 יום על הכוכב האדום וטיסה של 180 יום חזרה לכדור הארץ יחשפו את האסטרונאוטים למינון קרינה מצטבר של כ-1.01 סיוורט, כך עולה מדידות על ידי מכשיר ה-Radiation Assessment Detector (RAD) של Curiosity.
כדי לשים את זה בפרספקטיבה: סוכנות החלל האירופית מגבילה בדרך כלל את האסטרונאוטים שלה למינון קרינה כולל של 1 סיברט, הקשור לעלייה של 5% בסיכון הקטלני לסרטן לכל החיים.
"זה בהחלט מספר שניתן לניהול", אמר החוקר הראשי של RAD דון הסלר ממכון המחקר Southwest בבולדר, קולו., מחברו הראשי של מחקר המדווח על התוצאות ביום שני בכתב העת Science.
מנה של 1 סיברט מקרינה על מאדיםיפר את הסטנדרטים הנוכחיים של נאס"א, המגבילים את הסיכון העודף לסרטן של אסטרונאוטים ב-3%. אבל הקווים המנחים הללו נוצרו מתוך מחשבה על משימות למסלול נמוך של כדור הארץ, והתאמות כדי להתאים לנסיעות רחוקות יותר עשויות להיות בפתח, אמר הסלר.
"נאס"א עובדת עם המכון הלאומי לרפואה של האקדמיות הלאומיות כדי להעריך מה הגבולות המתאימים למשימה בחלל עמוק, כמו משימה למאדים", אמר הסלר ל-SPACE.com. "אז זו פעילות מרגשת."
התוצאות החדשות מייצגות את התמונה השלמה ביותר עד כה של סביבת הקרינה בדרך למאדים ועל פני הכוכב האדום. הם משלבים נתונים ש-RAD אסף במהלך שמונה חודשי השיוט של Curiosity בחלל ו-300 הימים הראשונים של הרובר על מאדים, שם הוא נגע באוגוסט 2012.
מדידות ה-RAD מכסות שני סוגים שונים של קרינה אנרגטית-חלקיקית - קרניים קוסמיות גלקטיות (GCRs), המואצות למהירויות מדהימות מרחוק.פיצוצי סופרנובה, וחלקיקים אנרגטיים סולאריים (SEPs), אשר מפוצצים לחלל על ידי סערות על השמש שלנו.
הנתונים של RAD מראים כי אסטרונאוטים החוקרים את פני השטח של מאדים יצברו כ-0.64 מיליזיוורט של קרינה ביום. קצב המינון גדול כמעט פי שלושה במהלך המסע למאדים, ב-1.84 מיליזיוורט ליום.
אבל סביבת הקרינה של מאדים היא דינמית, ולכן אין לראות במדידות של Curiosity עד כה את המילה האחרונה, הדגיש הסלר. לדוגמה, הנתונים של RAD נאספו סמוך לשיא מחזור הפעילות של השמש בן 11 השנים, תקופה שבה שטף ה-GCR נמוך יחסית (מכיוון שפלסמה סולארית נוטה לפזר קרניים קוסמיות גלקטיות).
מדידות הקרינה של קיוריוסיטי אמורות לעזור לנאס"א לתכנן אמשימה מאוישת למאדים, שסוכנות החלל מקווה לבצע עד אמצע שנות ה-2030, אמר הסלר. ועליהם גם להודיע לחיפוש אחר סימנים לחיים בעבר או בהווה על הכוכב האדום - עוד עדיפות עליונה של נאס"א.
לדוגמה, תוצאות ה-RAD החדשות מצביעות על כך שחיי חיידקים לא סבירים להתקיים ממש על פני השטח של מאדים, אמר הסלר. אבל ייתכן שלמשימות עתידיות לא יהיה צורך לקדוח עמוק מדי מתחת לאדמה כדי למצוא כיסיםחיי מאדים, אם זה היה קיים אי פעם.
"מדידות אלה אכן אומרות לנו שאנו חושבים שיכול להיות בר קיימא למצוא סימנים אפשריים של חיים קיימים או קודמים עד לעומק של מטר אחד," אמר הסלר.
המחקר החדש הוא אחד משישה מאמרים שפורסמו ב-Science Monday המדווחים על תוצאות חדשות מ-Curiosity. רוב המחקרים האחרים מציגים ראיות לכך שהרובר מצא אגם מים מתוקים עתיק שיכול היה לתמוך בחיי חיידקים במשך עשרות אלפי, ואולי מיליוני שנים.
[wp_scm_comment]
