מיס גוף חיובי
נשים שבוחנות גבולות ומלמדות סובלנות
רבקה רואיז
הגיע הזמן להפסיק לשפוט את יופייה וגופה של אישה כשאנו חוגגים את הישגיה. עם שלנוסדרת מיס אמריקה אמיתית,ניתן למעוךמכבדת מודלים לחיקוי מגוונים - מבלי לבקש מהם להיכנס לבגד ים.
גוף של אישה הוא מדהים כי הוא אף פעם לא רק דבר אחד. הוא מפעיל כוח ייחודי שמתרחב הרבה מעבר למין והולדות. הגוף הנשי מסוגל להיות בו זמנית נועז, אינטואיטיבי, קשוח, עדין, עז ועוד. למרות זאת, גוף האישה הוא רק לעתים נדירות שלה. לרוב היא שייכת לפוליטיקה או לתרבות הפופ, נמדדת מול הגדרה מצומצמת של נשיות שפועלת להדחק לשוליים במקום לכבד.
גוף של אישה הוא מדהים<br> כי זה אף פעם לא רק דבר אחד.
לכן אנו חוגגים ארבע נשים שהיחסים עם הגוף שלהן עזרו להן לעמוד בציפיות, לאתגר סטיגמה וללמד סובלנות.
יש אינספור אנשים שפועלים היום כדי להעצים נשים להרגיש בנוח בגוף שלהן. לא יכולנו לזהות את כולם, אבל אנחנו מקווים לתת לך השראה עם הסיפורים הבאים. הכירו את הנשים שבחרנו בתור מיס אמריקה האמיתית על תפקידן בשינוי האופן שבו אנחנו מדברים על הגוף והבחירות שנשים עושות לגבי הגוף שלהן. למידע נוסף עלסדרת מיס אמריקה אמיתית.
כשאספן בייקר הייתה בת 24, היא עברה הפלה. בייקר, שגדלה בקהילה נוצרית מלוכדת בדרום קליפורניה, מעולם לא חשבה שהיא תסיים את ההריון. באותה תקופה היא הייתה בוגרת מכללה שעבדה כברמנית ובמערכת יחסים חדשה. כשהיא עברה הפלה, היא הבינה שהיא ונשים אחרות לא מעודדות לחלוק את החוויות הייחודיות שלהן. כוחות תרבות אומרים לנשים, "את צריכה לשמור את זה לעצמך", אומרת בייקר. "אנחנו כל כך רחוקים מלהבין באמת מהי כל החוויה של הפלה עבור כל כך הרבה נשים." אז היא התחילה להקשיב לאנשים שדנים בחוויות שלהם - לא משנה דעותיהם הפוליטיות.
בשנת 2000 היא ייסדה יחדלִנְשׁוֹף, עמותה שבסיסה באוקלנד, קליפורניה, המפעילה קו דיבור חינם (1-866-4-EXHALE) כדי לספק תמיכה לאחר הפלה לנשים וליקיריהן. מתנדבות שעברו הכשרה עונות לקריאות אלו ומקשיבות לנשים נסערות, שמחות, בטוחות בעצמן, מתחרטות ומלאות תקווה, או כל שילוב בבת אחת.
אני שומע אותך, אני איתך.
בייקר מכנה את הגישה מנטליות "פרו-קולית", קורא לבני משפחה ואהובים שמתקשרים להקשיב לנשים בסקרנות במקום בפחד, לאמץ רגשות וחוויות סותרות ללא שיפוט. היא מקווה שעל ידי העצמת נשים לדון בהפלות של עצמן, הדיון הזה יתחיל לשקף את חוויות החיים של אנשים ולא מדיניות יבשה שחסרה קול אנושי. להקשבה לאישה שאולי סבלה כל החיים של שתיקה יש השפעה חזקה: "כאשר אנחנו לוקחים את הסיכון להיפתח, איזו מתנה למישהו להגיד, 'אני שומע אותך, אני איתך'".
קרדיט: קולה שובו צילום
הגוף אינו התנצלות.
הגוף אינו פורענות. הגוף אינו מבחן במתמטיקה. הגוף אינו תשובה שגויה. הגוף הוא לא שיעור כושל. אתה לא נכשל. הגוף אינו התנצלות. לפני ארבע שנים, סוניה רנה טיילור, משוררת מיצג ופעילה בת 38, כתבה את המילים הללו. המשפט "הגוף הוא לא התנצלות" הדהד בראשה. בהשראתה היא הצטלמה לסלפי כשהיא לבושה במחוך שחור. היא הכירה במשקל ובסימני המתיחה שלה אבל סירבה להרגיש רע. "על הבזק המצלמה האחד הזה, אני לא מתבייש, לא מתנצל", היא כתבה. הפוסט הזה בפייסבוק, שמיועד רק לחברים, התחיל תנועת אהבה עצמית שטיילור מכנה "הגוף הוא לא התנצלות". היא הקימה ארגון ואֲתַר אִינטֶרנֶטעם אותו שם. לאורך עמוד הפייסבוק של התנועה, המגזין הדיגיטלי, אתר הרשתות החברתיות והפורומים הקהילתיים, טיילור אומרת שהיא מגיעה ליותר מ-200,000 אנשים ביותר מ-140 מדינות מדי שבוע. (function(d, s, id) { var js, fjs = d.getElementsByTagName(s)הגוף אינו התנצלות; if (d.getElementById(id)) return; js = d.createElement(s); js.id = id; js.src = "//connect.facebook.net/en_US/sdk.js#xfbml=1&version=v2.3"; fjs.parentNode.insertBefore(js, fjs);}(מסמך, 'script', 'facebook-jssdk'));בתמונה הזו אני 230lbs. בתמונה זו, יש לי סימני מתיחה והחלטה אומללה בצורת... פורסם על ידייום שבת, 12 בפברואר, 2011עַל
אבל זה לא רק על חוסר ביטחון או אימוץ חוסר שלמות - זה על איך לשנות חברה שלעתים קרובות מדי מורידה מערך גופם וזהותם של אנשים. מגזע לגיל, נכות ועד זהות מגדרית ומעבר לכך, יש אינספור דרכים שבהן החברה מקטינה את הגוף מעבר לגודל בלבד. טיילור יודעת לדבר על הנושאים האלה לא נוח. אף אחד לא רוצה להרגיש כמו אדם רע בגלל שהוא שופט גוף של מישהו אחר. אולם פסקי דין אלה משקפים מערכת אמונות המלכודת אותנו בתחושות של אשמה ובושה. "יש לנו... חוסר יכולת לעשות שלום עם הגוף ועם גופם של אנשים אחרים", אומר טיילור. מציאת השלווה הזו, היא טוענת, מתחילה בקבלה רדיקלית. האתר Body is Not an Apology מציע כלים וסדנאות בחינם כדי לעזור לאנשים לשנות את האופן שבו הם רואים את עצמם. "עבור רבים מאיתנו, הבושה בגוף שלנו מתחילה בילדותנו כאשר אנו מקבלים לראשונה את המסר שהגוף שלנו לא בסדר או שאנחנו לא במקום", אומר טיילור. "המסרים האלה הופכים לסיפור על מי אנחנו ואז הסיפור הזה נשאר איתנו לנצח. מדובר ביצירת סיפור חדש".
קרדיט: מייסון זייד
כשהשחקנית השאפתנית מייזון זייד סיימה את לימודיה באוניברסיטת אריזונה סטייט, היא חלמה להופיע באופרת הסבון הוותיקה בבית החולים הכללי. אבל היא הבינה שלמרות כישרונותיה, היא לא משתלבת היטב באחד התפקידים הצרים הזמינים בדרך כלל לנשים בטלוויזיה ובקולנוע. לזייד יש שיתוק מוחין, הפרעה נוירולוגית שגורמת מבחינתה לספסטיות. היא גם מוסלמית ודור ראשון לפלסטינית-אמריקאית. זה במאי הליהוק הנדיר שמוכן לשקול אדם צבעוני עם מוגבלות לתפקיד של עניין אהבה מקסים או חבר טוב מוזר. קומדיה, החליט זייד, תהיה המפתח שלה להוליווד.
יש לי 99 בעיות...שיתוק היא רק אחת.
כילדה, היא העריצה את מיס פיגי: "היא הייתה אחת ההשפעות הגדולות הראשונות שלי ולימדה אותי הכל על להיות נפלא ובטוח בעצמה." היא גם הרימה את עיניה אל החזיזים קרול ברנט, דולי פרטון, לוסיל בול ואופרה.
זייד לא רק בילה את 16 השנים האחרונות להצחיק אנשים; היא עזרה להרחיב את המושגים של אנשים לגבי המשמעות של להיות אדם עם מוגבלות, אישה צבעונית, מוסלמית - וכל הדברים האלה בו זמנית. "אני כן מנסה לקדם שוויון לכולם ומתכוונת לזה", היא אומרת. "אז אם אני יכול להשתמש בקומדיה שלי כדי להעצים את המדוכאים או המודחים אפילו בצורה הקטנה ביותר, זו המטרה שלי לעשות זאת." בשנת 2003, היא ייסדה את פסטיבל הקומדיה הערבית-אמריקאית בניו יורק, וסיירה ברחבי העולם, והובילה מופעים עם בדיחות נלהבות. "יש לי 99 בעיות... שיתוק הוא רק אחת", אמרה בהרצאה פופולרית של נשים ב-TED משנת 2013. אנשים חושבים לעתים קרובות שמוגבלות בודדת משפיעה על כולם באותה צורה, אבל האמת היא מסובכת: החוויה של כל אדם שונה והרבה עמוק יותר מהביטוי הפיזי שלו. "אל תיתן לגוף הפיזי שלך או לביקורת של אנשים עליך להגדיר אותך", היא אומרת "צור את האדם שאתה רוצה להיות, והיה האדם הזה."
קרדיט: ג'ון טוד/ISI/קורביס
