אַשׁרַאי:
ההבנה שלי לגבי השמרנות והאידיאלים הרפובליקנים עוצבה במהלך הקונגרס של ניוט גינגריץ' במהלך שנות ה-90. למעשה כתבתי את חבר הקונגרס שלי כנער, כדי שאוכל לקבל עותק משלי של החוזה עם אמריקה. לא הבנתי את המינוח הראוי עבורו בזמנו, אבל זה ייצג את מה שאני יודע עכשיו שהם בעצם אידיאלים ליברטריים. פחות התערבות ממשלתית, יותר חופש אישי.
אַשׁרַאי:
הנציג ברטון תופף דרמה בגבעת הקפיטול השבוע, והאשים את גוגל בכך שהיא גררה רגליים פנימהפגישה עם הרפובליקנים בבית הנבחריםעל הסיכויים שלחיפוש ופרטיות של נתוני משתמש.
במכתב היום הוא מתח ביקורת על גוגל במכתב פומבי אלמנכ"ל גוגל אריק שמידט, באומרו כי "כל המאמצים להגיע למועד מוסכם הדדי נדחו, ונראה כי אף תאריך לביקור אינו נוח מספיק לגוגל. ההזמנה הראשונית החמה שלך ואחריה התגובה הצוננת של גוגל לביקור שהוצע על ידי יועצי הוועדה היא מטריד."
הנציג ברטון העלה רשימה של 24 שאלות שמטרתן לגלות מה גוגל עושה עם שאילתות חיפוש, כמה זמן המידע נשמר ואילו נתונים ימוזגו עם המידע של Doubleclick.
אנחנו מדברים על חבר הקונגרס שהיה כל כך בהשראת דבריו של סקוט מקנילי של סאן: "הפרטיות מתה, תתגבר על זה," שהוא עזר לדחוף אתמעשה תעודת זהות אמיתית, חתיכת חקיקה בעלת אופי חוקתי מפוקפק ובהחלט אחד החוקים המגבילים ביותר שנחתמו אי פעם במונחים של פרטיות האזרח. אני אשאיר לבד את הטעם העלוב של מקנילי שהשמיע את המילים האלה 29 ימים לאחר התקפות מרכז הסחר העולמי, ובמקום זאת אבקש ממך לדמיין את סוג המוח שבאותם ימים היה תופס את המילים האלה וחושב שזה יכול להיות טוב למדינה שלנו.
הנציג ג'ו ברטון הוא האיש הזה.
אז למה גוגל גוררת רגליים? דובר גוגל אדם קובצ'ביץ' אמר היום שהמחלוקת היא בעיקרה על תאריכים: ברטון הציע ב-20 בנובמבר שעוזריו יבקרו ב-27 בנובמבר וב-28 בנובמבר, בדיוק כאשר מקביליהם לגוגל היו במקרה בפלורידהויכוח רפובליקני ביוטיוב. ללשכתו של חבר הקונגרס לא היו תאריכים חלופיים, והוסיף קובצ'יץ', עוזרי הבית אמרו שהם "לא יכולים להגיע בתחילת דצמבר כי הקונגרס יתכנס".
בטח נשמע לי כמו עניין של התחמקות מבעיות, נציג ברטון. רק מי שעושה את ההתחמקות הוא לא גוגל, זה אתה. למה אתה בעד פרטיות האזרח רק כשזה אומר לנעוץ את גוגל לקיר? לציבור האמריקאי מגיע תשובה.
