LimeWire, שירות ה-P2P הנפוץ המשויך בדרך כלל לשיתוף קבצים לא חוקי, נמצא אחראי להקלה על הפצה של הפרת זכויות יוצרים.
בהחלטה בת 59 עמודים, פסקה שופטת בית המשפט המחוזי בארה"ב, קימבה ווד, לטובת איגוד תעשיית ההקלטות של אמריקה (RIAA). בפסיקתו, Kimba קבע כי Lime Wire (החברה שמאחורי LimeWire) "עשתה אופטימיזציה לתכונות של LimeWire כדי להבטיח שמשתמשים יוכלו להוריד הקלטות דיגיטליות, שרובן מוגנות בזכויות יוצרים".
לְפִיCNET, להחלטה עשויות להיות השלכות גדולות על שיתוף קבצים ועל מקרים של הפרת זכויות יוצרים ברחבי הארץ. ה-RIAA עשוי להגיש צו מניעה להפסיק את פעולת רשת ה-P2P של LimeWire. ה-RIAA עשויה גם לתבוע נזקים שעלולים להגיע למיליונים. מארק גורטון, מייסד LimeWire, מוטל גם באחריות לסיוע למשתמשים בביצוע הפרת זכויות יוצרים.
רשתות שיתוף קבצים P2P, במיוחד LimeWire והגרסה המקורית של Napster, היו מזמן נקודת מחלוקת. בשנת 2000, A&M Records תבעה את נאפסטר על סיוע בהפרת זכויות יוצרים, תיק שנאפסטר הפסידה. בשנת 2002, נאפסטר הכריזה על פשיטת רגל, אך בסופו של דבר נרכשה על ידי Best Buy וכעת הוא שירות מוזיקה בתשלום לחודש.
המחשבות שלך
ברור שהרשת שינתה את האופן שבו אנו מפיצים מוזיקה, סרטים וקבצים. חלפו מזמן הימים של תקליטים, קלטות ודיסקים. כעת קבצים לא רק מופצים דיגיטלית דרך מערכות כמו LimeWire או Napster, אלא גם דרך חנויות כמוiTunesובאמצעות שירותי רדיו סטרימינג כמופנדורהוLast.fm.
ל-RIAA (ול-MPAA) יש היסטוריה של תביעות הן את המורידים והן את יוצרי תוכנת P2P שמאפשרת שיתוף קבצים בלתי חוקי. בעוד שמכירות המוזיקה הגיעו לשיא של כל הזמנים בשנת 2009,צמיחת תעשיית המוזיקה הואטה. איך פיראטיות משתלבת בכל המשוואה הזו קשה לדעת בוודאות.
מה דעתך על ההחלטה של היום? האם ה- RIAA בצד ימין מעל LimeWire? או שזה יוצר תקדים מסוכן שתוקף כלי אינטרנט שיש להם שימושים לגיטימיים? ספר לנו בתגובות.
[img קרדיט:pokepok313]
