המקרה מתרחש בבית המשפט בסן אנטוניו, ומעורב במה שהיתה במקור ילדה בת 16 (כיום בגיל קולג'), שהודתה בהפרת זכויות יוצרים אך ביקשה "סטטוס 'מפר חף מפשע'", לפי ריי בקרמן מהאתר.תעשיית ההקלטות נגד האנשים.

ה-RIAA, לפי בקרמן, כיווןפסק דין מקוצרלאור טענת הבורות של הנתבעת על עבירותיה. אך באופן מעניין למדי, בית המשפט "דחה את הבקשה של RIAA...אלא אם כן (זה) יסכים לקבל $200 לכל הפרה."

המספר הזה הוא די משמעותי, למעשה. בית המשפט מפרט את עמדתו:

הוראת הנזק של חוק זכויות יוצרים קובעת כי תובע רשאי לבחור לבקש

מינימום נזק של $750 לכל עבודה. 17 USC § 504(c)(1). עם זאת, הוא גם קובע כי "כאשר המפר . . . לא היה מודע ולא הייתה לו סיבה להאמין שמעשיו מהווים הפרה של זכויות יוצרים,בית המשפט לפי שיקול דעתו רשאי להפחית את פסיקת הפיצויים הסטטוטוריים לסכום של לא פחות מ-$200." 17 USC § 504(c)(2). על הנתבע מוטל הנטל להוכיח את חוסר הכוונה הדרושה להפרה תמימה.

לאחר מכן הסביר בית המשפט את עמדת הנתבעים בעניין:

הנאשמת הודתה כי היו בבעלותה דיסקים. עם זאת, הן בתצהירה והן בתצהיר שלה, טענה הנתבעת כי היא סבורה כי השימוש ב- KaZaA ומוצרים דומים דומה להאזנה לרדיו דרך האינטרנט ולא ידעה שההקלטות יורדות או מופצות. עוד היא טענה שלפני תביעה זו, לא הייתה לה כל הבנה של הפרת זכויות יוצרים.

בשלב מקוצר, יש לפרש את כל המחלוקות העובדתיות לאור החיוביות ביותר לצד שאינו זז - במקרה זה, הנתבעת. אנדרסון, 477 ארה"ב ב-255. על הנתבעת מוטלת הנטל להוכיח על ידי רוב הראיות שמעשיה היוו הפרה תמימה. 17 USC § 502(c)(2). התובעים לא הציגו ראיות כלשהן לסתור את העובדה שלנתבעת לא הייתה הבנה באופי של תוכנות שיתוף קבצים וזכויות יוצרים מתוחכמות מספיק כדי שיהיה לה סיבה לדעת שמעשיה מפרים את זכויות היוצרים של התובעים. לפיכך, קובע בית המשפט כי קיימת שאלה עובדתית האםהנאשם היה מפר תמים.