אַשׁרַאי:
קניית הקלקרים לפני מספר שנים אפשרה לריזר לשאול את התלמידים שאלת "יציאה" בסוף כל שיעור, שבדקה גם הבנה אישית של מושגים חדשים וגם טעויות נפוצות.
"זה ממש עוזר לי שיש את זה ממש מולי ולהיות מסוגל לראות מה ילדים מבינים ומה לא", היא אומרת. "גם אם זה רק מסתכם ב'האם הוא הבין כיוונים?' "
יתרונות נוספים של שימוש במערכת קליקר ברורים: כמו תלמידים שאולי מתביישים מכדי להרים ידיים משתתפים. קל לעקוב אחר ביצועים בודדים. ומורה יכול באופן תיאורטי לתת לכיתה משוב מיידי. בנוסף, זה מקל על ציון חידונים. מכל הסיבות הללו, קליקרים הפכו לכלי הוראה נפוץ בקמפוסים רבים במכללות. חברה אחת הודיעה בשנה שעברה שהיא מכרהיותר ממיליוןמהם.
אבל 700 דולר זה מחיר שרוב הכיתות לא יכולות לשלם. והעברת חומרה או הקמת מערכת עלולים להפריע. זו הנקודה האחרונה שבסופו של דבר שכנעה את ריזר להעדיףפתרון הקלקר החינמי של Socrative, שבו היא משתמשת פעמיים או שלוש בשבוע.
אַשׁרַאי:
Socrative מייצרת אפליקציה לאינטרנט, לאייפון ולאנדרואיד שמתפקדת כמערכת קליקים. לאחר שמורה מגדיר חשבון, הוא או היא מקבלים מספר כיתה לתת לתלמידים. הם פשוט מכניסים את המספר בטלפונים שלהם או במחשב נייד ומוכנים לענות על שאלות ברירות רבות, לכתוב תשובות קצרות ולהתחרות באתגרי צוות.
"הם לא צריכים ליצור שם משתמש וסיסמא, זה לא חייב להיות מאושר על ידי מנהל, זה לא צריך לעבור דרך בית הספר, לא היינו צריכים להשקיע 45 דקות בהגדרה ... אני מקבלת גיליון אקסל שאני יודעת מה לעשות איתו", היא אומרת.
מייסד-שותף של Socrative, עמית מימון, שיצר את אב הטיפוס בזמן שלימד כיתה בבית הספר לניהול ב-MIT Sloan, אומר שכ-3,000 מורים נרשמו לאפליקציה מאז השקת הבטא שלה ללא שיווק באפריל. בסופו של דבר החברה תרצה למכור שירות פרימיום עם נתוני ביצועים מותאמים אישית לבתי ספר, הורים ותלמידים.
האם Socrative כדאי לכל הכיתות? כנראה שלא. אסקר 2009מאת Blackboard ו-Project Tomorrow מצאו כי לכ-31% מתלמידי כיתות ט'-יב' היו סמארטפונים עם גישה לאינטרנט. ריזר משתמשת ב-Socrative עם עגלת מחשבים ניידים שעוברת בין כיתות, אבל לבתי ספר רבים אין גישה קלה כל כך לטכנולוגיה - גם אם גישה כזו בדרך כלל משתפרת.
ובכל זאת, השקת אפליקציית אינטרנט מהווה חסם קטן בהרבה למה שמימון מכנה "חשיבה גלויה" מאשר רכישת חומרה ספציפית או תוכנה מסובכת למשימה.
"אין פעמונים ושריקות", אומר ריזר. "ואני חושב שזה בכוונה."