תפיסה של אמן לגבי אסטרואיד שבור. קרדיט: JPL-Caltech
בשנת 1962, הנשיא ג'ון קנדי נשא את השורה המפורסמת כיום בנאום באוניברסיטת רייס בטקסס: "אנחנו בוחרים ללכת לירח בעשור הזה ולעשות את הדברים האחרים, לא בגלל שהם קלים, אלא בגלל שהם קָשֶׁה." שבע שנים מאוחר יותר, בני האדם הראשונים הלכו על פני הירח.
היה צורך במירוץ חלל של המלחמה הקרה עם ברית המועצות כדי לדרבן הצהרות כאלה ולעורר את הבהלה המאוישת של ארצות הברית לירח, מירוץ שהוביל לנחיתה הירחי המאוישת הראשונה עם אפולו 11 ב-20 ביולי 1969. פעם אחרונהמשימת אפולו, אפולו 17, עטוף ב-1972, אף אדם לא חזר. נאס"א שלחה בדיקות ירח, אך כיום, הסוכנות מתמקדת יותר בביקור פוטנציאלי של אסטרואיד אנושי ובנעלת מגפיים על מאדים. מדינות אחרות, לעומת זאת, מתחילות לחשוב על משימות ירח מאוישות.
"נאס"א לא שוקלת כרגע חזרה אנושית לירח ונשארת ממוקדת במשימת אחזור האסטרואידים", כתב בדוא"ל ג'יימס קליי מולץ, פרופסור במחלקה לענייני ביטחון לאומי בבית הספר לתארים מתקדמים של הצי במונטריי, קליפורניה. אל Space.com.
לפני כניסתו של הנשיא ברק אובמה לתפקיד, נאס"א פעלה תחת החזון בראשות ג'ורג' וו. בוש בשם Constellation, שכלל תוכנית לחזור אלהירח.
"ממשל אובמה עשה את החישוב שתוכנית קונסטלציה של הנשיא בוש אינה משתלמת ושמבחינה מדעית, אין שום דבר 'חדש' המוצע על ידי החזרה לירח", הוסיף מולץ. "אמשימת מאדיםהיא עדיין מטרה של ארה"ב, אבל היא נותרה רחוקה, במיוחד בהתחשב בהיעדר הנוכחי של גישה אנושית עצמאית של ארה"ב לחלל".
אפשרויות לאומיות
בחמש השנים האחרונות, כמה מדינות הרהרו בגלוי לגבי שיגור משימות אנושיות משלהן לירח. בשנת 2010,יפן דיברה על שליחת רובוט דמוי אדם. על פי השמועות, סין שוקלת משימת ירח, אם כי האומה מדברת בעיקר על הקמת תחנת חלל. הודו, איראן ורוסיה צוטטו גם כאומות שחושבות ללכת לירח.
"זה רק שלושה ימים משם", אמר ג'ון לוגדון, פרופסור אמריטוס למדעי המדינה ועניינים בינלאומיים במכון למדיניות החלל של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, ל-Space.com. "בהשוואה לכל יעד אחר, אם אתה מתכוון ללכת לכל מקום, הירח הוא בעצם אי מחוץ לחוף."
לכיוון זה אין מטרה מוצהרת של ארה"ב, למרות שזה הובא בדו"ח האחרון של מועצת המחקר הלאומית, ולפי לוגדון, אובמה הביע עניין בהשתתפות במשימות הירח של מדינות אחרות - רק לא להוביל אחת.
הדגל הסיני נראה בבירור על הירח בתמונה זו שצולמה של נחתת הירח של סין Chang'e 3 על ידי רובר הירח Yutu של המדינה (רובר הירח הראשון במדינה) בדצמבר 2003. קרדיט: CASC/משרד ההגנה של סין
בעוד לוגסדון אמר שהיציאה לירח תהיה בעיקר עבור יוקרה לאומית, מולץ הוסיף כי זו תהיה "סביבה שימושית" כדי לבדוק כיצד לחיות מחוץ לכדור הארץ. בניגוד ללכתמַאְדִים, הוא הוסיף, יהיה קל יחסית לצאת למבצע חילוץ, מכיוון שייקח רק כמה ימים לשלוח עזרה לשם.
"לדעתי, כן, הירח צריך להיות המוקד העיקרי שלנו כדי להקים בסיס מחקר קבוע למחצה ולבנות את היכולות שלנו לטיסות חלל ארוכות ולהתנחלויות", אמר מולץ.
"נלמד גם יותר על שימוש בחומרי ירח למטרות אנרגיה ובנייה", הוסיף. "לבסוף, משימת ירח תציע סיכויים טובים יותר לשיתוף פעולה משמעותי עם שותפים זרים, אשר צפוי להיות חיוני למימון ולביצוע משימת מאדים בעתיד".
האם הם רציניים?
גם לוגדון וגם מולץ אמרו שעם מספיק כסף ומסירות, כמה מדינות שונות יכולות להעלות על הדעת לחזור לירח יום אחד.
גם סין וגם רוסיה, למשל, שלחו בני אדם למסלול כדור הארץ. רוסיה גם יודעת על טיסות ארוכות בחלל דרך תחנת החלל לשעבר שלה מיר והשתתפות ב-תחנת החלל הבינלאומיתתָכְנִית.
"השאלות האמיתיות הן מימון, סובלנות לסיכון ומחויבות לטווח ארוך, שאף אחת מהן לא יכולה להתבצע בקלות ראש", אמר מולץ. "בהתחשב בכלכלתה הצומחת והמחויבות לכאורה לחקר החלל, התוכניות של סין, במיוחד, מציבות אתגר רציני להנהגת ארה"ב, במיוחד אם היא תארגן משימה בינלאומית גדולה לירח, שעשויה למשוך בעלות ברית של ארה"ב באירופה".
לרוסיה יש מטרה מוצהרת להביא בני אדם לירח בשנות ה-20 או 2030, הוסיף לוגדון, בעוד שסין היא יותרהתמקד בתחנת חלל בגודל בינוני. עם זאת, לוגדון ציין כי כל מדינה עם תוכנית טיסה לחלל אנושית תגדיר את הירח כמטרה.
זה נכון גם להודו, שיש לה תוכנית טילים חזקה. עם זאת, הודו גם מוצאת את עצמה נאבקת בכלכלה קשה ובבעיות מקומיות.
"אני חושב שזה מועמד לא סביר לבדו להרכיב את המשאבים", אמר לוגדון.
קואופרטיב ייצור בשם Astro-Technology SOHLA ביפן הרהר פעם שניתן לשלוח רובוטים דמויי אדם לירח, אך לוגדון אמר כי בחמש השנים שחלפו מאז, האומה החליטה במקום זאת לחפש חקר עם יתרונות ישירים יותר לכדור הארץ. יתר על כן, סביר להניח שמדענים ירצו בני אדם על פני השטח בכל מקרה, מכיוון שהם יהיו גמישים יותר בקבלת החלטות, אמר מולץ.
גם מולץ וגם לוגסדון הסכימו שיש תנועה הולכת וגוברת בארצות הברית לחזור לירח, גם אם זה עדיין לא יעד נשיאותי או נאס"א מוצהר. אם משימת ירח מאוישת כזו אכן תתרחש, סביר להניח שהיא תהיה חלק מקונסורציום בינלאומי.
"האופציה הזו עדיין נשארת נתיב בר-קיימא להצלחה אם מנהיג אמריקני (או זר) עתידי יחליט להחיות משימה כזו", אמר מולץ, והצביע על כך שקונסטלציה נכשלה משום שהיא לא סידרה את המומחיות הבינלאומית או הכספים הנדרשים כדי לממש אותה. .
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
