לסידני, אוסטרליה, נמאס להיות הילד השובב שנשלח לישון בשעה 22:00 ומהווה מבוכה לאורחים בינלאומיים, לפי מתכנן ערים מקומי.

למה אין סורגים על הגג? למה אין לאן ללכת אחרי חצות? מדוע העיר היא אזור מת? למה המשטרה ממשיכה להופיע כשחברים מבקרים אחרי 22:00? איפה התרבות, סידני? אלו השאלות של דור ללא מענה.

ראשית, תווית טיילר ברולה של מונוקלאוסטרליה כולה "מדינת מטפלת" ו"טיפשה"אחרי שהמשטרה הכיפית עצרה אותו תהנה מיין על השביל.

בימים האחרונים, מתכנן הערים מאט גולןכתב קטעשכותרתו: "סידני... האם אתה יכול בבקשה להירגע עם אווירות האומנת סטייט?" (החלטנו לשמור את המכסים להשפעה). המאמר שותף שוב ושוב דרך חשבונות המדיה החברתית של אלה שחולים במה שהם מאמינים הוא רגולציה יתר וחניקת היצירתיות בעיר סידני.

תמצית הקטע מעורר מחשבההיא שאנשים אינם חופשיים לשתות ברחובות, לשבת בחוץ במסעדות, לארח מסיבות, לקבל אורחים בביתם אחרי 22:00 או ליישם יוזמות תרבותיות.

"היו הרבה דיונים לאחרונה, במיוחד סביב הדגשת כלכלת הלילה המידרדרת של סידני, שלדעתי נכונים בצורה מדכאת: פוליטיקאים מגלומניים, רגולציית יתר והפחד שלנו מהתוצאות הבאות הגיעו לשיאם בסערת חרא אפורה גדולה שהטביעה כל חיוניות תרבותית, חדשנות, או תחושת קהילה שהייתה לעיר הזו, כך הודיעו לי, פעם", כותב גולן.

"צריך רק לדרוך מחוץ לפאב פופולרי בסידני עם כוס יין ביד כדי להזכיר שהכללים וההגבלות חונקים את סידני יותר מתמיד", הוא מוסיף.

על ידי השוואת סידני לערים גלובליות אחרות, גולן מקווה להמחיש כיצד אוסטרליה מפגרת בקנה מידה בינלאומי.

"אני רוצה לגור בשכונה שבה אתה יכול לקחת חצי ליטר מהפאב ולא להטריד אותך על ידי סדרנים או משטרה כדי לחזור פנימה. אני רוצה להיות מסוגל לשתות בקבוק יין עם השכנים שלי על שפת המדרכה שלנו. רחוב", כתב. "אני רוצה להיות מסוגל לנצל את השולחנות החיצוניים של פאב כדי ליהנות ממזג האוויר מבלי להזמין ארוחה. אני לא מדבר כאן על עולם פנטזיה, אני סוג של מתאר את לונדון, ניו יורק, סן סבסטיאן ועוד. ערים שהבינו את זה".

בסידני יש תקנות נוקשות מסביבמפעלי אכילה ושתייה, פעילות במרחבים ציבוריים,רַעַשׁואירועים מזדמנים עםיותר מחמישה אנשים. רוב התקנות הללו מסתננות מממשלת מדינת ניו סאות' ויילס, שגם היאהנהיג חוקי פיקוח נוקשים על אלכוהול, כולל נעילת בר בעיר ב-1:30 לפנות בוקר, משקאות אחרונים שיוגשו ב-3 לפנות בוקר ושירות חנות בקבוקים ייפסק ב-22:00, ב-2014.

בשנים האחרונות ניסתה המועצה לקצץ בבירוקרטיה ולעודדחללים "צצים"., בתנאי מענקיםלסעודה בחוץיוזמות והקימהתוכנית פעולה למוזיקה חיהבין היתר.

למרות המאמצים הללו, גולן מאמין שההגבלות מכל רמות השלטון הולכות ומחמירות והורסות את התרבות והמשיכה של העיר.

גולן אמר ל-Mashable Australia שהוא מקדם את העקרונות של עירוניות טקטית, שהוא הרעיון של פעולה קצרה בצוות כדי לעורר שינוי ארוך טווח. "הרשויות יכולות לבחור שני דברים; הן יכולות לדכא, או שהן יכולות להסתכל על תוצאות מדודות ולשנות", אמר.

על גב המאמר שלו, גולן יצר את הקמפיין בפייסבוק"צ'ילאוט סידני"ליצור דיון ולנסות ליישם שינויים מעשיים בעיר.

"זה צריך להיות מונע על ידי קהילה, ללא סנקציות ולא פוגעני - אין לטשטש [אורבניות טקטית] עם ריבועי היפסטרים - זה למעשה לזהות בעיות בקהילה ולעשות שינוי".

גולן מבהיר שלא מדובר בקמפיין בהובלת אלכוהול, אלא שחוקי הנעילה נתנו לנושא משיכה רחבה יותר. מדובר ביצירת תרבות עירונית עם אוכל באוויר הפתוח, חללי יצירה פופ-אפ ואירועים קהילתיים ללא חשש לעבור על החוק או להיסגר.

"זהו קמפיין נגד תרבות, לא רק חוקים נעולים. הם זרימה של השפעה של דברים אחרים", אמר. "אם משהו לא עומד בנורמות החברתיות, הוא נסגר. המדיניות היא שמיידעת את השוטרים. ככל שזה נמשך יותר כך אתה יכול לעשות פחות ופחות".

גולן רוצה שהעירייה תפסיק להשתמש באלכוהול כתירוץ לרגולציה מוגזמת וקוראת למקומיים ליצור אירועים שבהם שיכורים אלימים מעדיפים לא לבלות.

"אנשים שאוהבים לתת אגרוף לראש של אנשים, הם לא אוהבים ללכת לברי יין, ברים ידידותיים להומואים או רוצים לדבר על קדרות. תפתחו את הרחוב ושימו עליו להקת פולק", אמר. "כשיש לך את האמצעים האלה, אתה יוצר תרבות של התנהגות חברתית. זה כמובן מתנגד לאדיוטים שיבואו".

אתה יכול לקרוא אתהגרסה המלאה של המאמר של מאט גולן על Stoney Roads.