אַשׁרַאי:
חלק מהשמחה של מעקב אחר משימת Curiosity של נאס"א עד כה לא היה המדע(!!!) או התגליות(!!!), אלא הדרך שבה נאס"א אירחה אותנו,זרמועלינו לשלוט במשימה בליל הנחיתה,צייץ עלינובקולו של הרובר ואפילו ביצה באינטרנט כפי שהוא בהתלהבותממד מדען חמוד.
עכשיו, לחנון באמת שבינינו, נאס"א מספקת לנו גם אפליקציה,מאדים 24, המספק את השעה ביום על מאדים עבור מיקומם של הרוברים השונים ונקודות ציון אחרות של מאדים, לפי ג'וזף סטרומברג בכתובתמדע מפתיע. מפה של המקום בו הוא נמצא כיום ביום ובלילה על מאדים כלולה גם היא (מוצגת למעלה).
אַשׁרַאי:
זמן על מאדים אינו רק המרה לדרך שבה אנו מוסיפים או מחסירים שעות כדי לשנות אזורי זמן כאן על כדור הארץ. מאדים למעשה מסתובב קצת יותר לאט מהכוכב שלנו, וכתוצאה מכך, כל היום שלו קצת יותר ארוך - 24 שעות כדור הארץ ו-39 דקות כדור הארץ. (משמעות הדבר היא ש-3037 הסול - ימי מאדים - שההזדמנות הייתה על הפלנטה הם משהו קרוב ל-3119 ימי כדור הארץ.) אבל המוסכמה היא עדיין להשתמש ביום של 24 שעות עם שעה של 60 דקות, כלומר כל דקה על מאדים נמשכת יותר מכל דקה על פני כדור הארץ.
עבור מדענים שעובדים במשימות מאדים, זה יכול להיות שלוח הזמנים של העבודה שלהם משתנה ב-39 דקות בכל יום. סיפור קטן ונפלא על זה יצא מהנחיתה של הזדמנות 2004. בתור ג'ולי טאונסנד, חברת צוות רובר מאדיםהסביר בזמנו, "הכל במשימה הזו מבוסס על זמן שמש מקומי על מאדים. מהבית, במהלך מבחני התרגול של המשימה, היה קשה מאוד לתרגם כל הזמן את זמן כדור הארץ לזמן מאדים".
אז הצוות פנה ליצרן השענים המאסטר Garo Anserlian כדי ליצור שעונים מיוחדים מתקופת מאדים.
"מאז שהייתי ילד קטן השקעתי את ליבי בהכנת קטעי זמן מדויקים מאוד, עכשיו התבקשתי ליצור שעון איטי בכוונה", הרהר אנסרליאן.
הוא הקדיש חודשיים לעיצוב ובניית שעון המאדים שלו, והצמיד משקולות עופרת זעירות כדי להאט את הגלגלים והמחוגים. המאמץ הראשון שלו הופסק רק ב-10 שניות, ומשם, הוא כוונן אותו עדין כדי לקבל אותו בדיוק כמו שצריך. ברגע שהיה לו את המודל העובד שלו, הוא יכול היה לשכפל אותו די בקלות עבור כל אחד בצוות הרוברים שרצה אחד.
אנסרליאןאמר לנאס"א שכשהוא צפה בהזדמנות נוחתת, "הרגשתי גאה; קיבלתי צמרמורת. ראיתי שלחלקם יש שני שעונים וחשבתי, אחד מהם שלי! הייתי גאה כאמריקאית שזה נחת ושנית שהשעונים שלי ישמשו".
