ברוכים הבאים לט'אבק יום שלישי, שבו Mashable מגביר את הדי המוזיקה בעבר. ממגמות ז'אנר של שנים עברו (להקות בנים של שנות ה-90, מישהו?), ועדהשלכות לאחורמאמנים נוכחיים (יאללה... מי לא מתחרט על תספורת Myspace-y?), אנחנו מסנתזים מוזיקה ונוסטלגיה.

לפרק הראשון שלנו, פגשנו את צמד האינדי פופ הקנדיטגן ושרה, שהן נשים עסוקות בצורה יוצאת דופן. האחיות נמצאות בערך באמצע סיבוב ההופעות שלהן 'בואו נעשה דברים פיזיים', חוגגות את Heartthrob, מאמץ הסטודיו שלהן ב-2013. תאריכי סיבוב ההופעות הקרובים משתרעים על פני ארה"ב וקנדה, וכוללים מספר הופעות בפסטיבל --פסטיבל גחליליותוגאווה עולמית טורונטו, אם למנות כמה גדולות.

ראה גם:

וזה לא הכל, אנשים. בספטמבר הקרוב, התאומות קווין יתמכו בקייטי פרי בסיבוב ההופעות העולמי הפריזמטי שלה. גם ספטמבר הקרוב מסמן10 שנים מאז השחרורמהאלבום הרביעי המהולל של טגן ושרה, So Jealous. שירים מ-So Jealous הוצגו בתוכניות כמו Grey's Anatomy, הסינגל "Walking With A Ghost" הפך ללהיט רדיו בארה"ב - ולאחר מכן כוסה על ידי ה-White Stripes. ההצלחה של התקליט הובילה את סיבוב ההופעות של טגן ושרה ב-2004 בצפון אמריקה, שנפתח ל-The White Stripes. רוצחים.

הצצנו לעברם של טגן ושרה, החל מהפנינה הזו של תמונה של התאומים בגיל 7. בשאלות ותשובות למטה, טגן חולק פרטים "מעוררי השראה", החל ממשחק הילדות האהוב על התאומים ועד ההתחלה הצנועה שלהם בעולם המוזיקה .

1. ספר לי קצת על התמונה המדהימה הזו.

זו תמונה של שרה ואני כשהיינו בני 7. זה היה חג המולד וסביר להניח ששיחדו אותנו ללבוש שמלות. שרה לובשת את השמלה הוורודה, ואני לובשת את השמלה הירוקה. נראה שאנחנו עומדים בסלון של אמא שלי!

שרה ואני היינו ממש הליצנים. אהבנו לשחק ולשיר ולהיות טיפשים עבור החברים וההורים שלנו. אני חושב שבאופן כללי היינו ילדים שמחים ורגילים. אמא שלנו עבדה במשרה מלאה וחזרה לבית הספר בערך בזמן הזה, אז הלכנו לבייביסיטר לפני ואחרי בית הספר, מה שגרם לנו קצת להתבייש. אבל באופן כללי, אני אוהב לחשוב שהיינו די שמחים וחביבים.

לא התלבשנו דומה לעתים קרובות כל כך. וכשעשינו זאת, זה היה לגמרי העשייה שלנו. ההורים שלנו נתנו לנו לבחור את הבגדים שלנו, לחתוך את השיער שלנו איך שאוהבים וכו' כנראה מגיל 4 ואילך. וזה מחריד, כי היה לנו טעם נורא ואמא שלי הייתה מותק ומסוגננת מאוד.

אהבנו להסתובב אחד עם השני. המשחקים האהובים עלינו היו בעיקר מורכבים. באופן מזעזע, אחד הדברים האהובים עלינו לעשות היה לשחק "עבודה משרדית". זה היה מורכב מכך שהתחלפנו בתור הבוס והזמנו ערימות של "פתקים" שרשמנו במהלך "פגישות" והידוק דברים.

לא היינו מוזיקליים במיוחד בתור ילדים קטנים. אהבנו להאזין למוזיקה ולשיר יחד. אמא שלנו אומרת שהזמנו את הילדים בשכונה לשיר איתנו בתחרויות על הדשא הקדמי או במרתף. בגיל 7 התחלנו שיעורי פסנתר - בעיקר לימוד קלאסי. בגיל 15, גיטרה נכנסה למסלול שלנו. עסקנו במוזיקת ​​גראנג' והלכנו להופעות פאנק מקומיות והקמנו להקה מיד!

2. התחלתם לנגן יחד מוזיקה בגיל 15 -- מה נתן לכם השראה להתחיל לכתוב שירים? למי הקשבת בימים הראשונים? מי היו כמה מהאמנים האהובים עליך ומה היו ההשפעות המוקדמות שלך?

כולם היו בלהקה. זה היה שנות ה-90. אני חושב שנגינה בגיטרה שחררה אותנו אחרי כל כך הרבה שנים של לקיחת פסנתר קלאסי ותיאוריה. הלהקות האהובות עלינו נעו בין Smashing Pumpkins, Ani DiFranco, Cyndi Lauper, Bruce Springsteen, Hole וכו'.

3. התחלת לטייל ב-1998. יש זיכרונות מוקדמים מצחיקים במיוחד? אם היית צריך לציין תוכנית אחת אהובה ששיחקת בשנים הראשונות האלה, מה היא הייתה?

השנים הראשונות שלנו כ"להקה" היו קשות. בעיקר שיחקנו את שנינו. בתי קפה, פאבים, כמה פסטיבלים. ב-1998 בדיוק סיימנו את התיכון אז עשינו לעצמנו שם, אבל לאט מאוד. ב-99' עשינו תקליט ומצאנו מנהל. תוך שנה חתמנו ​​על חוזה תקליטים והיינו בסיבוב הופעות עם ניל יאנג. זה היה מפחיד. אבל ממש כיף.

אני חושב שהיינו ממש בודדים. לעתים קרובות היינו רק שנינו, או שמנהל סיור היה מצטרף אלינו. אני חושב שהיינו מפוחדים ומעל לראשנו. אבל גדלנו מהר, למדנו כמה שיכולנו בכל פעם שחלקנו במה עם מישהו מדהים וקיבלנו דריסת רגל עד אמצע שנות ה-2000.

4. השנה מציינים 10 שנים ל-So Jealous. אם הייתם יכולים לחזור ולתת לעצמכם עצה אחת בזמן שהייתם מקליטים את האלבום, מה זה היה? האם יש החלטות חשובות שקיבלת שאתה חושב עליהן כקריטיות?

למעשה לא הייתי משנה הרבה בתקופת הזמן הקנאית כל כך. השיא נהדר. אני חושב שזה היה הניסיון הראשון שלנו באמת לחקור את תחומי העניין שלנו מבחינה מוזיקלית. היינו בטוחים באולפן ועבדנו עם הלהקה והמפיקים בעבר, אז היה לנו ממש נוח לקחת סיכונים. אני חושב שזה תקליט גולמי, ואני באמת שומע אותנו מוצאים את הקולות שלנו על זה!

5. האם יש שירים שגורמים לך לנוסטלגיה מיידית -- שירים שמחזירים אותך לרגעים ספציפיים בזמן שאתה שומע אותם? אלה לא חייבים להיות מוגבלים לשירים שלך.

אני נוסטלגי למוזיקה משנות ה-90. אני חושב שנפלתי מהאזנה להרבה מהמוזיקה הזו בשנות ה-2000, ולכן כשהקשבתי עכשיו אני באמת יכול להרגיש את מה שהרגשתי כשהייתי נער. הרבה מהמוזיקה הזו השפיעה עלי מאוד כמוזיקאי!