מטמון נדיר של תכשיטים ומטבעות כסף, שהוטבעו בתקופת שלטונו של אלכסנדר מוקדון, התגלה במערה מלאת נטיפים בצפון ישראל, כך הודיעה ביום שני רשות העתיקות.
את האוצר בן 2,300 השנים מצאו שלושה מחברי מועדון המערות הישראלי שהתפתלו במעבר צר בפתח מערת הנטיפים ושוטטו בתוכה במשך מספר שעות.
חבוי בתוך גומחה, הבחין אחד הספונרים, חן זכאי, בשני מטבעות כסף עתיקים.
בצד אחד של המטבעות הייתה דמותו של אלכסנדר מוקדון, בעוד שבצד השני נרפה זרוע מורמת זאוס יושב על כסאו.
הארכיאולוגים מאמינים שהמטבעות הוטבעו בסוף המאה הרביעית לפני הספירה בתחילת התקופה ההלניסטית בתקופת שלטונו של אלכסנדר מוקדון.
לצד המטבעות מצאו הספונקרים שרידי נרתיק בד עם שלוש טבעות, ארבעה צמידים, שני עגילים מעוטרים, שלושה עגילים נוספים, כנראה עשויים כסף, משקל אבן קטן ומנורת שמן חרס.
המנורה, המתוארכת לתקופה ההלניסטית, הכילה כמה אבני אגת שהיו חלק ממחרוזת חרוזים.
"ייתכן שחפצי הערך הוחבאו במערה על ידי תושבים מקומיים שברחו לשם בתקופת התסיסה השלטונית שנבעה ממותו של אלכסנדר", נכתב בהודעת רשות העתיקות.
באותה תקופה פרצו בישראל מלחמות הדיאדוצ'י בין ממשיכי דרכו של אלכסנדר מוקדון שלחמו על השליטה באימפריה של המלך לאחר מותו בשנת 323 לפנה"ס.
"יש להניח שהמטמון הוחבא בתקווה לימים טובים יותר, אבל היום אנחנו יודעים שמי שקבר את האוצר לא חזר לאסוף אותו", אמרו ברשות.
עם כניסת ארכיאולוגים של רשות העתיקות בסוף השבוע למערה, הם גילו עדויות למגורי אדם שהתרחשו בה לאורך תקופות ממושכות, מהתקופה הכלקוליתית לפני 6,000 שנה ועד לתקופה ההלניסטית לפני כ-2,300 שנה.
במערה התגלו כלי חרס רבים וחלקם אף התמזגו עם משקעי הגיר.
"הממצאים במערה יאפשרו לחוקרים - ארכיאולוגים וגיאולוגים כאחד - לתארך במדויק הן את הממצא הארכיאולוגי והן את תהליך התפתחות הנטיפים", אמרו ברשות.
האוצר, המבטיח לשפוך אור על חייהם של האנשים הפשוטים בישראל בסוף המאה ה-4 לפני הספירה, בא בעקבות ממצא משמעותי נוסף. בחודש שעבר נתקלו צוללנים חובבים בשורה של כמעט 2,000 מטבעות זהב שישבו על קרקעית נמל קיסריה מהתקופה הרומית במשך כ-1,000 שנים.
"אחרי אוצר הזהב מקיסריה, זו הפעם השנייה בחודש האחרון שאזרחים מדווחים על ממצאים ארכיאולוגיים משמעותיים ואנו מברכים על מגמה חשובה זו", אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות. , אמר.
