יומנה של אחות בבריטניה עם אבולה חושף סבל הרסני בסיירה לאון

האחות המטופלת באבולה בבית חולים בלונדון תיארה את חוויותיה בעבודה בסיירה לאון ביומן שפורסם רק ימים קודם לכן בעיתון סקוטי.

ביצירה,פורסםמאת The Scotsman ב-28 בדצמבר, פאולין קפרקי הצהירה שלפני שתצא לעבוד ב"אזור האדום" המדבק של סיירה ליאון, שבו יש שיעור גבוה של אבולה, היא ועמיתיה יאחלו זה לזה בהצלחה.

ראה גם:

קפרקי, אחות במשך 16 שנים, כתבה שקיבלה השראה להשתלב במקצוע לאחר שראתה תמונות מהרעב באתיופיה בשנות ה-80. כאחות שותפה לבריאות הציבור במרכז הבריאות בלנטייר בדרום לנרקשייר, היא הייתה חלק מקבוצה של 50 עובדי שירותי בריאות של שירותי הבריאות הלאומיים (NHS) שחזרו לבריטניה בסוף השבוע לאחר התנדבות בסיירה לאון.

היא הייתהעובדבלקה, מחוץ לבירת פריטאון, עם Save the Children מאז 23 בנובמבר.

בנובמבר, קפרקיסיפרGood Morning Scotland של רדיו BBC שהיא ביקשה לנסוע לסיירה לאון; היא לא הצליחה לחשוב על סיבה לא ללכת. עם זאת, היא אמרה שהיא לא שאנה לגבי הסיכונים ועברה תשעה ימי הכשרה במשרד הביטחון לפני שנשלחה.

ביומן שפורסם ב-The Scotsman תיארה קפרקי את הרגעים לאחר שירדה מהמטוס בסיירה לאון: ריח של כלור, מדחום שהצביע על ראשה.

"אנחנו מטופחים מאוד ושוכנים בצריף קטן על החוף. יש לו חשמל לכמה שעות במהלך הלילה ולמרות שבעיקר קר יש לו מים זורמים", כתבה. "זה דברים בסיסיים אבל אני לא כאן לחופשה. בהיותנו חוף, יש לנו מזל גדול להגיע לטייל לאורך חוף יפה מדי יום כדי להגיע למלון שמגיש את האוכל שלנו".

למרות שהמיקום עשוי להיות יפה למדי, כתבה קפרקי, היא תיארה תמונה עגומה עבור החולים שבהם טיפלה:

הייתה משמרת נוראית השבוע. הייתי עם גברת שגססה. יכולתי לראות שלא היה לה הרבה זמן, אז ניסיתי לעשות לה נוח. ילד צעיר עמד ליד החלון והסתכל פנימה ונופפתי לו. כעבור כמה דקות היא נפטרה ושמעתי את הילד בוכה מחוץ למחלקה. כשהלכתי אליו, הוא שאל אם היא מתה. אמרתי שכן. הוא אמר שהיא אמא שלו. הוא כבר איבד את אביו לאבולה, ועכשיו לא היו לו הורים.

היא תיארה את אמצעי ההגנה שהיא ועמיתיה נקטו בזמן שהעניקו טיפול לחולים, ודאגה שעובדי הבריאות נראים כמו חייזרים בחליפותיהם.

"חליפת ה-PPE [ציוד מגן אישי] מהסוג החייזרי שעלי ללבוש כשאני נכנסת לאזור האדום החיובי היא נוראית. לוקח בערך 20 דקות להתלבש ו-15 דקות להוריד את החליפה בקצה השני", כתב קפרקי. .

"הם בהחלט יועילו בליל חורף קר בסקוטלנד, אבל העבודה בהם בחום של 30 מעלות היא לא נוחה בלשון המעטה. מצד שני, אני מרגיש מוגן מאוד".

קפרקי הגיעה ביום שלישי לבית החולים המלכותי החופשי בצפון לונדון לאחר שהוטסה במטוס צבאי מגלזגו. היא חזרה לסקוטלנד מסיירה לאון דרך קזבלנקה ולונדון הית'רו, והגיעה בסביבות השעה 23:30 ביום ראשון. קו סיוע טלפוני הוקם לכל מי שנוסע בטיסות אלו בטלפון 08000 858531.

ברשומה האחרונה שלה ביומן מהשבוע הרביעי שלה בסיירה לאון, כתבה קפרקי על ביטול מפגשי חג המולד והשנה החדשה שם. היא גם כתבה על ההשפעה של הנגיף על כלכלת המדינה ומערכת בתי הספר.

היא הוסיפה כי רוחם של עובדי הסיוע מעודדת ממספר חולי האבולה שהחלימו ומשתחררים.

"כשהם יצליחו לנקות את האבולה ויהיו חזקים מספיק לשחרור, החולים ילכו ל'מקלחת שמחה' כדי לשטוף את הכלור האחרון שלהם, וישאירו את כל החפצים האישיים שלהם לשריפה ולאסוף בגדים חדשים", כתבה.

"זה עוזר לנו לזכור את העבודה הטובה שאנחנו עושים ואת הסיבה שכולנו כאן".