שוק פרסום הפכפך הוא לא הסיבה היחידה שעיתונים בריטיים דוחפים מנויים מודפסים ודיגיטליים - זה גם כדי להילחם בירידה חדה במספר העותקים הנמכרים בדוכן העיתונים.

מאמר שפורסם ב"אקונומיסט".השבוע הזה מראה כיצד עיתונים בריטיים הופכים אט אט ל"אמריקאים יותר" -- לא בהיקף או בסגנון הסיקור שלהם, אלא במודלים העסקיים שלהם.

ראה גם:

היסטורית, עיתונים בריטיים מכרו את רוב העותקים שלהם בדוכן העיתונים: אפילו עכשיו, 42% מאזרחי בריטניה מקבלים את העיתון שלהם מדוכן עיתונים או חנות, בעוד שרק ל-12% יש מנוי מודפס או דיגיטלי, לפיסקר של מכון רויטרס. בארה"ב, המספרים הללו הפוכים: ל-30% מקוראי החדשות יש מנוי לעיתון מודפס או דיגיטלי, בעוד ש-12% מקבלים אותם מדוכן עיתונים. (השאר, ככל הנראה, מקבלים את החדשות שלהם בחינם, לגמרי באינטרנט.)

כפי שמציין האקונומיסט, קל יותר לאנשים להפסיק לקנות עיתונים בדוכן העיתונים כל יום מאשר לבטל מנוי, וזו בעיקר הסיבה שעיתונים כמו הפייננשל טיימס והטיימס הקשיחו את חומות התשלום המקוונות שלהם ומימנוקמפיינים שיווקיים גדוליםכדי לקדם את המנויים שלהם (אפילו לזרוקטאבלטים בחינםלתוך התערובת).

עיתונים בריטיים עושים טוב עם מאמציהם. ביחד, ה-Daily Telegraph, FT, The Guardian, The Independent ו-The Times העלו את שיעור ההכנסות מהמחזור שלהם מ-26% ל-41% בין דצמבר 2008 למאי 2013, לפי אנליזת Enders.