תחשוב על שחקן כדורגל כוכב, במיוחד חלוץ, ואיזה סטריאוטיפ שלילי עולה בראשך? משהו על צלילה בגזרת העונשין, אולי?

זה פיתוי הטבוע בתפקיד להיות פורוורד בכדורגל - הפיתוי לרמות את הפקידים, הפוסקים היחידים במציאות על המגרש, ועיני העולם יהיו ארורות. אין שידור וידאו חוזר בכדורגל. אפילו השופט בעל עיני הנשר ביותר יצטרך לקבל החלטה של ​​שבריר שנייה רק ​​על סמך הראייה שלו, וניתן לרמות את הראייה. הרגישו יד של מגן על הגב, תזמן את הנפילה שלך בדיוק בתנועה הנכונה קדימה, ואולי פשוט יתמזל מזלך ותזכה בשער חופשי כמעט אוטומטי, כלומר. בעיטת עונשין.

כולם היו שם -- רק תשאלו את יורגן קלינסמן.צלילת הברבור המרהיבה שלוהיה בערך הדבר הבלתי נשכח היחיד בזכייה של מערב גרמניה בגמר גביע העולם ב-1990.

אבל דברים השתנו אחרי 2008, עם יישום המדע. אמחקר ציון דרךהסתכל על צלילה בכדורגל, והעניק למעשה לשופטים את המפתחות לממלכת השלטים המספרים. בשנת 2009, רשויות הכדורגל החלו לתת לשופטים לחלק כרטיסים צהובים על משחק מגוחך.

אז השופטים הולכים שולל פחות. זה לא אומר ששחקנים לא מנסים; זה רק אומר שחלקם מנסים יותר מאחרים. וזה גם אומר ששחקנים משקיעים יותר מאמץ בחלק המתפתל של המשוואה: אם אתה נראה ממש פגוע, ואולי אפילו על הקרקע מתפתל עד שתגיע האלונקה הכתומה הגדולה, ובכן, זה בהחלט יגרום לשופט פחות סיכוי ספר אותך למשחק משחק, לפחות.

מה שמביא אותנו להונדורס, שהודחה מהמונדיאל ביום רביעי באדיבות הריסה 3-0 על ידי השוויצרים. הונדורס היא צוות CONCACAF חסר יציבות לחלוטין בשנה שבה שני אחיה CONCACAF, ארה"ב וקוסטה ריקה, עולים בגבורה על כל הציפיות.

לא ראוי לציון, כלומר, אלא שהונדורס זוכה בגביע העולם של צלילה והתפתלות. לפי הוול סטריט ג'ורנלניתוח מקיף של שני המשחקים הראשונים של כל קבוצה, שחקני הונדורס בילו שיא של 7 דקות ו-40 שניות על הקרקע בלא פחות מ-15 פציעות מזויפות ברובן.

כך היו נראים סוגריים של גביע העולם אם המנצחים היו נבחרים לפי משך הזמן שהם מתפתלים על הקרקע.pic.twitter.com/hAG7YbeDCp- טום גארה (@tomgara)25 ביוני 2014

ומי כמעט העתק את הונדורס לפוסט כאן, עם 7 דקות ו-19 שניות של התפתלות? הצרפתים, שהיו קבוצה מרהיבה בשני המשחקים הראשונים של הטורניר הזה, אבל לפתע הגיעו עם מקרה של בלאות ב-0:0 הנודניק היום מול אקוודור. לך תחשוב. (הצרפתים לא היו צריכים להבקיע; הם יצאו מקבוצתם במיקום העליון בכל מקרה, השוויצרים במקום השני).

בינתיים, נבחרת אחרת עם ציון גבוה בצלילה והתפתלות, ניגריה (6 דקות 25 שניות), עלתה מול ארגנטינה. עכשיו, עקב התבגרות בשנות ה-80, עידן של מראדונה ודומיו, הייתי מנחש שארגנטינה תהיה איפשהו קרוב לראש טבלאות הצלילה וההתפתלות. אבל זו ארגנטינה החדשה והבוהקת, הארגנטינה של ליונל מסי, ולמעשה הם מבלים פחות זמן בייסורים מזויפים (2 דקות 48 שניות) מאשר באנגליה (3 דקות 8 שניות).

ומה קרה? ארגנטינה, הנבחרת שלא צוללת, ניצחה עם שני שערים מרהיבים של מסי מהסוג שמזכיר לכם למה אנחנו רואים את המשחק הזה, בעיטה חופשית מסולסלת וחטיפה נפלאה שלוש דקות, בקרב 3-2 מותח שראה את נבחרת ניגריה גורפת כמה כרטיסים צהובים כמו שערים.

אבל היי, יש למחוא כפיים גם לסופר איגלס, על הגישה שלעולם לא תגידו-להפסיק שהביאה אותם לרמה בשלב מסוים. יותר מכל, אנחנו צריכים למחוא כפיים לקשר מישל באבטונדה, הקורבן של אש ידידותית מבעיטה חזקה של חבר לקבוצה. הנה הרגע שבו זרועו של באבטונדה קלטה את עוצמת הירייה. (אזהרה: אתה כנראה לא צריך לאכול עכשיו.)

לא, זרועות לא נועדו לעשות את זה. כן, סביר מאוד להניח שזה המראה של עצמות הזרוע של באבטונדה מתנפצות.

עם כל הסטריאוטיפים, הבה נזכור: כדורגל הוא משחק פיזי, אכזרי ביסודו, משוחק ללא כל שריון. פציעות ללא תקלות שכיחות יותר מצלילה והתפתלות.