הנשיא ג'רלד פורד, הנשיא היחיד שנכנס לתפקידו מבלי שקיבל קול אחד. קרדיט: ארכיון Bettmann/Getty
הערת העורך: זהו הערך ה-38 בפרויקט של הסופר לקרוא ספר אחד על כל אחד מנשיאי ארה"ב בשנה שקדמה ליום הבחירות 2016. עקבו אחר ההתקדמות של מרקוס ב-@44in52 חשבון הטוויטר וה- גיליון אלקטרוני 44 ב-52.
בנאדם, ג'רלד פורד המסכן.
זה כל מה שיכולתי לחשוב אחרי שסיימתי את ספרו של דאגלס ברינקלי על פורדסדרת הנשיאים האמריקאית --אחת מהביוגרפיות הבודדות הזמינות על אדם הנראה בדרך כלל כנשיא שומר.
ראה גם:
פורד היה במצב חסר קנאה. הוא עלה לתפקיד בעקבות השערורייה הגדולה ביותר בתולדות הנשיאות, ונאלץ להבין אם לחון על המעשים הפליליים של קודמו. בינתיים אמריקה נרתעה מהפסד של מלחמה בפעם הראשונה (בויאטנם), שלא לדבר על ירידה בכלכלה ועליית האינפלציה.
האיש הזה קיבל בעצם שריפה בצמיגים ואמרו לו לכבות אותה. ובכל זאת, רוב מה שאני יודע עליו - כפי שקורה ברוב בני דורי - מגיע מהחיקוי של שברולט צ'ייס לרגעים המגושמים של פורד.
נכון, הוא היה מגושם. או לפחות, שחקן הפוטבול לשעבר במכללות פשוט סבל מחוסר יכולת ליפול בחן.
נשיא ארה"ב ג'רלד פורד צוחק לאחר שנפל על Bwana Run במהלך טיול סקי עם חברי נבחרת הסקי האולימפית של ארה"ב בווייל, קולו, 26 בדצמבר 1975. קרדיט: AP Photo/Charlie Tasnadi
בטח, הייתה סיבה מספקת להאמין שאולי הוא לא היה האיש הכי חכם שאי פעם השתלט על המשרד הסגלגל - אבל למרות שהוא אולי לא העביר את השנינות של JFK או את הקסם של רייגן, ברינקלי מגלה, היו דברים נוספים. מתחת לפני השטח ממה שרבים ידעו.
מתחילת חייו הפוליטיים הכיר פורד בחסרונות ובמגבלות של הנשיאות. הוא שם את עיניו על דוברי בית הנבחרים, וראה בקונגרס את מושב השלטון האמיתי.
ייתכן שהציוץ נמחק
הוא לעולם לא יצליח. הוא נכנס לתפקיד סגן הנשיא של ריצ'רד ניקסון ברגע שספירו אגניו התפטר תחת עננת השערורייה שלו. הוא חשב שהוא עוזר - אבל המסירות שלו לניקסון היא שתטביע, בסופו של דבר, את הנשיאות של פורד עצמו.
Mashable Top Stories
פורד האמין לניקסון, אפילו בימי הגוסס של שערוריית ווטרגייט. הוא לקח את הכרזות החפות של ניקסון לתשומת ליבו, ודיבר בפומבי להגנתו של הנשיא הנאבק כאשר מעטים אחרים היו.
הוא יישרף בגלל הנאמנות הזו כאשר ראיות מהקלטות הבית הלבן הראו את אשמתו של ניקסון בטיוח ווטרגייט.
דיוקנו של הנשיא לשעבר ריצ'רד מ. ניקסון מוחלף על ידי יורשו ג'רלד ר. פורד בשגרירות ארה"ב בבון, גרמניה, 9 באוגוסט 1974. קרדיט: AP
חודש לאחר כניסתו לתפקיד, פורד קיבל את ההחלטה השנויה במחלוקת לחון את ניקסון על תפקידו בווטרגייט. ההחלטה הטילה זעם רע על הנשיאות של פורד, והובילה להאשמות מופרכות לפיהן פורד הסכים לחון את ניקסון בתמורה להתפטרותו של ניקסון.
אם פורד היה נמסר לשריפה בצמיגים, הסליחה של ניקסון הייתה שהוא הוסיף בנזין. בשנת 2016, שנה שבה ראתה מאות חברי הרפובליקה הדמוקרטית מעוותים את עצמם כדי להישאר נאמנים למפלגתם ו/או למועמד מפלגתם, המסירות של פורד לניקסון היא מרתקת - ובוודאי סיבה שיש המאשימים אותו בכך שהיה מעט עמום.
זה מדהים לדמיין נשיא שמעולם לא קיבל קול אחד בבחירות לנשיאות (אגניו הייתה על הכרטיס עם ניקסון בשתי הפעמים). גם אם הוא היה נבחר, פורד המסכן היה מתמודד כמו כל נשיא מקרי אי פעם, וניהל את תקרית מאיאגז - רשמית, הקרב האחרון בסכסוך וייטנאם - ולהתחמק משני (!) ניסיונות התנקשות.
ייתכן שהציוץ נמחק
כמעט בוץ אחרון בעין, הוא כמעט איבד את מועמדות הרפובליקה הצרפתית ב-1976 למתמודד במפלגה שלו: מושל קליפורניה לשעבר, רונלד רייגן. קשה לדמיין כעת מפלגה פוליטית מתמוטטת עד כדי כך שמאתגר מקבל על עצמו בעל תפקיד מהמפלגה שלו. (ובכל זאת...)
כשקראתי את הספר על הכביש, כשאשתי הסיעה אותנו ברחבי הארץ, הרגשתי מפורקת כמו שפורד בוודאי הרגיש: מוקף בשינוי, אך תקוע בסוג של קיפאון -- כל יום מטשטש לתוך הבא עד שלבסוף מגיעים אל סוֹף.
למרות הפלירטוט עם היותו מועמד לסמנכ"ל של רייגן ב-1980, הקריירה הפוליטית של פורד כמעט הסתיימה כשהפסיד לקרטר ב-1976. הוא חזר מדי פעם לאור הזרקורים בשנים שלאחר מכן, אפילולהתייצב לתמיכה בזכויות ההומואים. פורד מת ב-2006.
ייתכן שהציוץ נמחק
בסופו של דבר, פורד היה אדם שלא זמנו, אדם שהנשיא הוטל עליו - במקום לתפוס אותה לאורך הקריירה שלו, כמו כמעט כל קודמיו וממשיכיו.
הוא החצי הראשון של אגרוף מוזר של אחד-שתיים עם ג'ימי קרטר: שני גברים שהפכו לנשיא יותר מנסיבות אחרות מכל דבר אחר; שניהם נתפסים לסירוגין כמי שנכשלו בנשיאות, וככאשר ניתנו לטלטלה לא הוגנת.
האם הם יכלו להצליח יותר בכל זמן אחר? אולי, אבל לא כך התגלגלה ההיסטוריה.
ימים לקריאה בוושינגטון: 16 ימים לקריאה אדמס: 11 ימים לקריאה של ג'פרסון: 10 ימים לקריאה של מדיסון: 13 ימים לקריאה של מונרו: 6 ימים לקריאה של JQ Adams: 10 ימים לקריאה של ג'קסון: 11 ימים לקריאה של ואן בורן: 9 ימים לקריאה של הריסון: 6 ימים לקריאה של טיילר: 3 ימים לקריאה של פולק: 8 ימים לקריאה של טיילור: 8 ימים לקריאה של פילמור: 14 ימים לקריאה של פירס: 1 ימים לקריאה ביוקנן: 1 ימים לקריאה של לינקולן: 12 ימים לקריאה של ג'ונסון: 8 ימים לקריאה בגרנט: 27 ימים לקריאה של הייז: 1 ימים לקריאה של גארפילד: 3 ימים לקריאה ארתור: 17 ימים לשמוע את קליבלנד: 3 ימים לקריאה של הריסון: 4 ימים לקריאה של מקינלי: 5 ימים לקריאה של טי רוזוולט: 15 ימים לקריאה בטאפט: 13 ימים לקריאה וילסון: 10 ימים לקריאה הארדינג: 3 ימים לקריאה בקולידג': 7 ימים לקריאה בהובר: 9 ימים לקריאה של FDR: 11 ימים לקריאה של טרומן: 14 ימים לקריאה של אייזנהאואר: 11 ימים לקריאה JFK: 10 ימים לקריאה LBJ: 6 ימים לקריאה ניקסון: 6 ימים לקריאה פורד: 4 ימים אחרי לוח זמנים: 15
מרקוס גילמר הוא עוזר עורך חדשות ה-Real-Times של Mashable בחוף המערבי, ומדווח על חדשות טובות מיקומו בסן פרנסיסקו. מרקוס, יליד אלבמה, סיים את התואר הראשון שלו בברמינגהם-סאות'רן קולג' ואת ה-MFA שלו בתקשורת מאוניברסיטת ניו אורלינס. מרקוס עבד בעבר עבור Chicagoist, The AV Club, Chicago Sun-Times ו-San Francisco Chronicle.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
