האייפון המקורי של אפל קרדיט: Associated Press
כשמשהו נמצא בכל מקום כמו האייפון, זה יכול להיות קשה לזכור איך היו החיים בלעדיו.
האייפון של אפל, שהוצגהיום לפני 10 שנים ב-MacWorldמאת מייסד משותף ומנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס, הוא יותר ממכשיר או שילוב מומחה של רכיבים, תוכנה ועיצוב. זה אובייקט תרבותי עם השפעה שעדיין מורגשת למרחקים.
לא נכחתי בחשיפה. בזמנו עבדתי עבורPCMag.comולמרות שסיקרנו את אפל ומוצריה, לא תמיד השתתפנו ב-MacWorld (אז, מחשבי מקינטוש החזיקו רק חלק קטן מהשוק הקריטי של מחשבים שולחניים דאז). היינו מודעים לכך שלאפל יש שאיפות לסמארטפונים, אבל הם נכנסו לשוק שנשלט על ידי בלקברי, פאלם, מיקרוסופט ונוקיה (עבור "טלפונים תכונהיים" פחות חכמים).
למרות זאת, ב-2007, סטיב ג'ובס כבר הוכיח שהוא יכול לשבש ולשנות שוק. האייפוד של אפל חטף את תעשיית נגני המוזיקה (ואולי גם את תעשיית המוזיקה) והניח את התשתית לכל מכשיר בגודל כיס שיבוא, כולל, כמובן, האייפון.
לפני האייפון היו מכשירי תקשורת עם מסך מגע, אבל למעשה לכולם היו מקלדות פיזיות. המסכים היו בסדר עבור הקשה מדי פעם ובחירות בתפריט, אבל העבודה האמיתית נעשתה על מקשי פלסטיק זעירים. אפילו המשחקים היו צריכים בקרות פיזיות. כדי לשחק Breakout ב-Blackberry Bold הישן שלי, השתמשתי בכדור העקיבה הזעיר. אם רציתי לצייר על מסך מגע, כמו שעשיתי לפעמים על הישן שליPalm Trio 700p, השתמשתי בחרט.
האייפון הראשון לא היה הום-ראן מובטח:
זה היה יקר: $499 עד $599.
זה היה זמין רק בספק אחד: AT&T.
לא הייתה לו מקלדת.
לאפל לא הייתה ניסיון טלפוני בכלל.
לאפל לא היה השם "אייפון". זה היה שם מוצר מכוער שנטבע על ידי Infogear בשנת 1998. עד 2007 סיסקו החזיקה בשם המותג. תחילה סיסקו תבעה, אבלמְיוּשָׁבלפני שליחת האייפון.
הלא נודע הגדול
מה שהאייפון התכוון אליו בימים הראשונים ההם היה מיסטיקה. סטיב ג'ובס חשף את המכשיר, והדגים אותו על הבמה בינואר 2007, אך יעברו חודשים עד שהאייפון יימכר. ביוני אותה שנה, האייפון הבלתי נראה, הלא נבדק והאשליה היה הגאדג'ט המדובר ביותר בעולם. (מעטים יזכרו את ה-AppleTV הזהעשה את הופעת הבכורה שלובאותו אירוע בינואר 2007, ולקח שנים עד שהייתה לו אפילו שולי ההשפעה של האייפון.)
רגע לפני שליחת האייפונים הראשונים ביולי, ג'ובס העביר אותם לקומץ עיתונאים ברי מזל (לא זה). הטירוף סביב האנשים האלה והגאדג'טים שהם נשבעו להסתיר מהעין הייתה כזו שכאשר הבחנתי בכתב אחד שידעתי שיש לו אחד, כמעט התמודדתי איתו ונאבקתי אותו מידיו (במציאות,USA Todayאד בייג של אד בייג הגיש לי את זה בלי מהומה או רעש).
אני כתבתיסיפור מעשי שלםמבוסס על 10 הדקות שלי עם האייפון הראשון. זה היה סיפור כל כך חשוב שדחסנו אותו לגיליון של מגזין PC שחלפו ימים ספורים מיציאתו לדוכני העיתונים.
מה שאני זוכר מהיום ההוא הוא שכאשר סוף סוף נגעתי באייפון, נראה היה שהאדמה זזה. אלה היו מכשירי האלקטרוניקה הנדירים שעמדו בציפיות שלי (ובהבטחות של יצרן). זה היה יפהפה, מגיב, אינטואיטיבי וחכם יותר מכל סמארטפון שאי פעם נגעתי בו. כן, מעדתי קשות עם המקלדת הווירטואלית, אבל כבר אז ידעתי שזו הבעיה שלי ולא של האייפון.
ידעתי גם ששום דבר ביקום הסמארטפונים לא יהיה אותו דבר.
האייפון היה זריקה דרך הלב של בלקברי, נוקיה ומיקרוסופט. אף אחד מההון הסמארטפון שלהם לא יתאושש באמת. היו להם הזדמנויות, אבל בלקברי לא הבינה את ההבדל בין כפתור למסך מגע וסיפקה אתסערה תהומית, מסך מגע שעבד כמו כפתור ענק. מיקרוסופט ישבה על הידיים שלה במשך שנים ואז סיפקה רעיונות רעים כמומת בהגעה Kin. נוקיה, חברה שהתגאתה בעיצובים יוצאי דופן וחדשניים, בעצם הרימה ידיים.
מהירות אור ניתנת לריסוק
גלגלת קיטור
גם האייפון הפך לקטגוריה.
לאייפון הראשון הייתה מצלמת 3.2 מגה-פיקסל אחת בלבד, אך עד 2010 היו לו שתיים, כולל מצלמת 5 מגה-פיקסל המסוגלת להקליט וידאו ברזולוציית 720p. כמעט מההתחלה, הצרכנים השתמשו במצלמת האייפון, במיוחד מאז עלייתו של האייפון חלה במקביל לזו של המדיה החברתית הניידת. בסופו של דבר אנשים התחילו להשאיר את מצלמות הצבע והצילום שלהם בבית ולשתף הרבה יותר תמונות ממה שעשו אי פעם עם המכשירים הדיגיטליים האלה, אך מנותקים במידה רבה.
לאייפון הראשון היה אייפוד בתוכו, למעשה טרפד את המומנטום של האייפוד (אפל כבר מכרה מיליונים מהם). אפילו אייפוד עם כל המסכים לא יכול היה לעצור את מה שהפך לירידה מתמדת. אפל אפילו לא מקיימת יותר אירועי השקה של iPod.
מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס, מנגן שיר של הביטלס ב-iTunes בזמן שהוא מציג את האייפון החדש ב-MacWorld בסן פרנסיסקו, 9 בינואר 2007. קרדיט: ASSOCIATED PRESS
שנתיים לפני השקת האייפון, נתתי הרצאה עלמשחקי טלפון ניידוהראה לקהל משחק מרוצי אופנועים שרץ בטלפון ישן של סמסונג. זה היה אחד הטלפונים הראשונים שהכילו טכנולוגיה הפטית, כך שהטלפון רטט עם המשחק. המסך היה זעיר והסאונד זעיר, אבל זה היה להיט גדול. ברור שאנשים רצו לשחק משחקים בטלפונים הניידים שלהם. עם המסך הגדול, אינספור חיישנים ולעתים רמקול גדול יותר, מעטים הסמארטפונים באותה תקופה היו בנויים בצורה מושלמת יותר למשחקים ניידים מאשר האייפון.
כן, אני יודע, האייפון לא הגיע עם חנות אפליקציות משלו. זה קרה במרץ של השנה שלאחר מכן, אבל האם מישהו באמת זוכר תקופה שבה לא הורדנו אפליקציות ושיחקנו משחקים באייפון שלנו?
מכשירי משחק כף יד ראו אהתעוררות דמוית תקליט וינילבשנים האחרונות, אבל אין ספק שצמיחתו של האייפון חלה במקביל לנפילתה של מובילת משחקי היד הנינטנדו, שניסתה לפתות גיימרים בחזרה עם גימיקים כמו3DS.
מַעֲלוֹת וְמוּרָדוֹת
לא הכל עבר חלק עבור האייפון.
לקח לאפל כמעט ארבע שנים להתרחב מעבר לספק יחיד, והותיר את הדלת פתוחה עבור גוגל ואנדרואיד. עד היום, ישנם יותר מכשירי אנדרואיד ממכשירי אייפון בשימוש ברחבי העולם.
העיצוב מחדש הגדול הראשון לאייפון של אפל, שהחליף את רוב העקומות עבור קצוות ואנטנות חשופות, הוביל לאחת המחלוקות הגדולות ביותר של האייפון:שער אנטנה, קו קלאסי מסטיב ג'ובס ("אתה מחזיק בזה לא נכון") ושל אפלנדירים ודוחיםהִתנַצְלוּת.
סטיב ג'ובסנפטר ב-5 באוקטובר 2011, ימים ספורים לאחר שאפל חשפה אתאייפון 4S. לעתים רחוקות מנהיג חברה והתפיסה שלנו כלפיו היו כל כך שזורים במוצר. היה, באותה תקופה, קשה לדמיין איך אפל תחדש במוצר הליבה שלה בלעדיו (זו נותרה שאלה הוגנת עד היום).
אייפון חלק ב'
אין דרך לדחוס חדשנות של עשור, מכירות מרשימות (מיליארד אייפון נמכר) ושינוי תרבותי לסיפור אחד. האייפון שינה את התפיסה שלנו לגבי גאדג'טים לנייד, ובאמצעות חדשנות ואינספור אפליקציות, את חיינו.
האייפון של אפל לא היה חייב להיות המוצר כדי לעשות זאת. מישהו אחר יכול היה ליצור סמארטפון משנה משחק, אבל הוא לא עשה זאת. אולי זה בגלל שלא היה להם סטיב ג'ובס או אולי לא היה להם את החזון לראות איך כל החלקים הנבדלים האלה יהפכו לשלם יפה.
כיום, כמעט כל סמארטפון חדש בשוק הוא חיקוי חיוור של האייפון או שחייב את הצלחתו להשפעה של האייפון על עיצוב הסמארטפון.
10 השנים הבאות של אפל אייפון כמעט בוודאות לא יהיו כמו 10 הראשונות שלה. כעת החברה נוטה יותר לעקוב (ולהשתפר) מאשר להוביל ותשומת הלב שלה פונה יותר ויותר לשירותים משתלמים הבנויים על גב המכשיר הסלולרי הפופולרי שעדיין פופולרי.
הימים הטובים ביותר של האייפון עשויים להיות מאחוריו. או אולי לא.
טים קוק יכול היה ללבוש כמה ג'ינס דהויים, לשרוך זוג נעלי ספורט לבנות של ניו באלאנס, להחליק לתוך צוואר צב מדומה שחור, לצאת על הבמה בספטמבר הקרוב ולהמציא מחדש את קטגוריית הסמארטפונים מחדש. זה יכול לקרות.
לאנס אולנוף היה הכתב הראשי והעורך ב-Large של Mashable. לאנס שימש כחבר בכיר בצוות העריכה, תוך התמקדות בהגדרת תוכן דעה פנימי ואצור. הוא גם עזר לפתח כישורי סיפור אלטרנטיביים בכל הצוות ויישום של כלי מדיה חברתית במהלך אירועים חיים. לפני שהצטרף ל-Mashable בספטמבר 2011, לאנס אולנוף שימש כעורך ראשי של PCMag.com וסגן נשיא בכיר לתוכן עבור Ziff Davis, Inc. בזמן שהוא שם, הוא הדריך את המותג לקיום דיגיטלי של 100% ופיקח על אסטרטגיית תוכן לכולם מאתרי האינטרנט של זיף דייויס. הטור הארוך שלו ב-PCMag.com זיכה אותו בפרס ארד מה-ASBPE. Winmag.com, HomePC.com ו-PCMag.com זכו כולם לכבוד בהדרכתו של לאנס. הוא מופיע תכופות בתוכניות חדשות לאומיות, בינלאומיות ומקומיות כולל Fox News, The Today Show, Good Morning America, Kelly and Michael, CNBC, CNN וה-BBC. הוא גם הציע פרשנות ברדיו הציבורי הלאומי והתראיין לעיתונים ותחנות רדיו ברחבי הארץ. לאנס היה דובר אורח מוזמן במספר רב של כנסים טכנולוגיים, כולל SXSW, Think Mobile, CEA Line Shows, Digital Life, RoboBusiness, RoboNexus, Business Foresight ו-Digital Media Wire's Games and Mobile Forum.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.