בשנת 2007, אפל שינתה את פעולת ההתרועעות, אולי לנצח, עם יציאת האייפון. הנה זה היה, מחשב ארוז בצורה מושלמת באורך 4.5 אינץ' שנועד להרוס לך שעמום כמו מקדחה דרך הגולגולת. קנית אחד, ועכשיו, בכל פעם שיש לך כמה דקות של השבתה, אפילו אם זמן ההשבתה הזה משותף עם החברים או בן הזוג או אמא שלך בחג המולד, אתה מקיש או גולש או מחליק משהו על מסך הזכוכית הקטן הזה.

להחזיק סמארטפון זה לוותר עליו חלק מעצמך. המכשיר מרתק מולד מכדי שיכבוש אותופריצות חיים, שמרגישים כמו לטפל בבקע בזרימת ויניאסה. אז לפני שלוש שנים, אפל הוציאה את Apple Watch, והבטיחה דרך טובה יותר קדימה. זהו מיני מחשב שאתה חוגר לפרק כף היד שלך כדי להשתחרר מהמחשב שאתה נושא בכיס. ההבטחות של אפל אז ראויות לשקול מחדש היום, לאחר שנים של שיפורים צנועים במכשיר הלביש, מכיוון שהבעיה הבסיסית - טכנולוגיה שמפריעה ומעצבת את חיינו הטבעיים - נותרה בלתי פתורה.

ואכן, הצעה המכירה המקורית של ה-Apple Watch הייתה הודאה שמשהו לא ממש תקין באייפוןלנד. היה שם טים קוק, שהחל את השעה השנייה של כפפת יחסי ציבור שכללה את ההכרזה על ה-iPhone 6S, רוכל את "הדרך האינטימית" החדשה של החברה שלו להתחבר ולתקשר. הייתה מחיאות כפיים סוערות.

דקות לאחר מכן, אפל הקרינה פרסומת בקריינות של ג'וני אייב, המעצבת הראשית של התאגיד. בשנת 2018, אולי אנו מבינים את Apple Watch בעיקר כמעקב כושר, אבל בסרטון, Ive נותן לו גובה ניואנסים משמעותי יותר.

"הגותנו, עיצבנו ופיתחנו את Apple Watch כמוצר ייחודי לחלוטין", אומר אייב בזמזום הבריטי המשי שלו. "אתה יודע, אתה לא יכול לקבוע גבול בין האובייקט הפיזי לתוכנה."

לאורך כל זה, עיבוד של Apple Watch מסתובב ומנצנץ. במהלך השורה הבאה הזו, אתה רואה מתכת עם שרשרת זורמת כמו שמנת ומחבת אירוטית על החלק התחתון של רצועת היד המוזהבת של השעון.

"אנחנו מציגים רמה שאין שניה לה של חדשנות טכנית בשילוב עם עיצוב שמתחבר עם הלובש ברמה אינטימית כדי לאמץ אינדיבידואליות וגם לעורר תשוקה", הוא ממשיך.

אתה יכול לצייר הודעה על מסך 42 מ"מ, או לנסות. אתה יכול לחלוק את פעימות הלב שלך עם מישהו. זה ההבדל של Apple Watch.

כל זה אומר שה-Apple Watch, בעת ההתעברות, היה תגובה מאוד אישית למחשב כבר מאוד אישי - האייפון, שבו אתה יכול להשתמש במהלך פוט-לוק או אחרי 50 כפיפות בטן או בכל פעם, באמת.

כן, אפל, כמו כל חברה מצוינת בעסק של שיווק מוצרים, מוכשרת ביצירת צרכים שבהם לא היו לך, אם כי אולי היא התעסקה במשהו כאן. הסמארטפון הפך את המחשבים האישיים ואת האינטרנט לכל מקום, אבל הוא גם העביר אותם לחיים חברתיים, ויצר מיליוני מחסומים בלתי נראים בין אנשים שלא היו קיימים קודם לכן. אולי משהו קטן יותר, עם סדרה של התראות הניתנות לפעולה בעדינות, שמתריעות רק על האדם העונד את המכשיר, יוכל בדרך כלשהי לפתור את הבעיות שלא צפינו מהאייפון.

אבל ה-Apple Watch לא פותר את הבעיות הללו.

הודעות מעורבות

שלוש שנים לאחר שהמכשיר המקורי יצא למכירה, חבשתי את האיטרציה החדשה ביותר של ה-Apple Watch - דגם "סדרה 3", מסופק זמנית לבדיקה על ידי אפל - וציפיתי ללמוד משהו חדש. למען האמת,תמיד חשדתי בציוד לביש, מסיבה די מובנת מאליה: ההצעה שלהם היא לפתור עומס נתונים על ידי פחות או יותר קונטקסטואליזציה מחדש של הנתונים האלה, בלי משמעותמִשְׁתַנֶההרבה בתהליך. גרוע מכך, הודות לחיבור המכשיר על פרק כף היד, הסיכוי להתערבות טכנולוגית לא רצויה גבוה בהרבה מאשר עם טלפון בכיס, או בחדר אחר.

תגיד שהחבר שלך שולח לך הודעת טקסט. במערכת האקולוגית של אפל, ההודעה הזו נגישה ואינטראקטיבית באותה מידה, לא משנה באיזה מכשיר אתה נמצא. בדיוק כמו האייפון, האייפד או ה-MacBook שלך, ה-Apple Watch מקבל את האות ומפיק בועה כחולה קטנה ומלאת טקסט. אתה יכול להגיב אליו באופן מלא לא משנה באיזה מכשיר אתה נמצא.

על הנייר, זה מרשים. ל-Apple Watch יש ממשק משתמש ייחודי, עם כתר דיגיטלי לסיבוב ודרכים שונות להגיב להודעות כברירת מחדל - כתוב אותיות עם האצבעות, תכתיב עם הקול שלך, השתמש באחת מתגובות אוטומטיות רבות - אבל פונקציונליות הליבה משקפת את תוכניות שאתה כבר רגיל אליהן. במיוחד עם סדרה 3, שניתן לשחרר לחלוטין מהאייפון שלכם, אפל עיצבה שעון יד שמתפקד כמו מחשב "מלא" (לפחות עם כמה אפליקציות).

זה ללא ספק הישג הנדסי, אבל זה לא אומר שזה טוב לאנשים. למרות שהם צריכים להציע דברים שונים למדי למשתמש, הממברנה בין Apple Watch לאייפון בעצם לא קיימת. כשזה מגיע למשהו כמו הודעות, אתה מקבל הכל או כלום על פרק היד שלך, בדיוק כמו שאתה עושה באייפון שלך.

אני משתמש הרבה ב-iMessage. זו, למעשה, הרשת החברתית המועדפת עליי. מהר מאוד, ההתראות על פרק כף היד שלי הפכו מעוררות הקאות. כשאני צריך, אני יכול לדחוף את האייפון שלי לתיק או לשים אותו בחדר אחר או, בהתקף של יבבות עזות, לבקש מאשתי להסתיר אותו, אבל להוריד את Apple Watch זה דבר אחר לגמרי. אם אתה מתכוון לעשות את זה, למה בכלל?

כן, אתה יכול להשתמש ב"אל תפריעפונקציית ", שעוצרת את ההתראות לדרוך על פרק כף היד שלך, אם כי שוב תהיתי: אם אני מכבה הכל, מה טוב הדבר הזה? בשלב זה, זה הופך למעקב כושר מהולל - עוד על זה בשנייה - שאני יכול השתמש כמו מיני-iPhone כשצריך, זה ממש לעולם לאנָחוּץ,כי יש לי אייפון, וה-Apple Watch לא פחות מפריע להתעסק איתו מהלוח המלבני שבכיס שלי.

זכור שהמפיץ המקורי של אפל לדבר הזה היה כולו תקשורת אינטימית. ישנם שני מרכיבים חשובים באמת אך לא מדוברים במגרש הזה:

1. בניגוד לאייפון, ה-Apple Watch אמור לשמור על הידיים שלך חופשיות. שימו לב לכמות הזמן שאנשים מבלים בנגיעה בפועל בשעוןפרסומותעבור המכשיר הזה: זה לא מאוד.

2. אם אתה צריך להסתכל על Apple Watch, אתה אמור לקבל את המידע שאתה צריך מהר מאוד.

זכרו, מחוץ להקשר של הפרסום של אפל, "אינטימיות" היא כבר תכונה מכוננת של האייפון. זה הולך איתך לכל מקום, זה מצלם תמונותהַכֹּל- זו אינטימיות! אז, ה-Apple Watch באמת צריך להפוך את המקרה שלו למשהו שיכול להסיר את המחסום בינך לבין האנשים שאתה מתקשר איתם בחיים האמיתיים (ולא באמצעות גאדג'טים).

אני מחזק את הנקודה הזו עד כדי אי הכללה של, כמו, מיליארדי דברים קטנים אחרים שה-Apple Watch יכול לעשות - הורדתי משחק על לעיסת מסטיק! - כי ביסודו, ה-Apple Watch לא מצליח להסיר את המחסום הזה. כשזה מגיע לאינטימיות בין אנשים, ה-Apple Watch אינו דבר חדש. ממשק המשתמש משכפל את הפונקציות של האייפון שלך, והתעסקות עם המסך או הכתר הדיגיטלי שלו תהיה מעצבנת באותה מידה לכל מי שאתה יושב מולו.

אז... זה מבאס?

בהשוואה להבטחות המקוריות, ה-Apple Watch בקושי זוכה להצלחה. ואכן, רציתי לחוות את המכשיר - העדכון האחרון שלו, לא פחות - במיוחד בהתייחס להבטחות הללו. אנחנו מודעים יותר עכשיו לנזקים הפוטנציאליים שמתחת למסכי המגע שלנו, אבל המוצר הבסיסי לא השתנה הרבה.

זו כנראה הסיבה שאפל הפכה את השיווק שלה למכשיר. הפרסומות המקוריות היו כולן על אינטראקציות עדינות בין אנשים; רבים מהאחרונים עוסקים בפעילות גופנית. הוגן מספיק: תכונות הפעילות הגופנית והבריאות מעולות, ובוודאי טובות יותר מכל מעקב אחר כושר אחר שהשתמשתי בהם במהלך השנים.

ייתכן שהציוץ נמחק

אולי באופן לא מפתיע, נראה שההתמקדות בכושר שיפרה את מכירות Apple Watch.

"התיאוריה שלי היא שצרכנים מתחילים לראות מקום ל-Apple Watch בחייהם", אנליסט התעשייה ניל סייברטכתב לאחרונה בבלוג שלו Above Avalon. "בעוד שקמפיין השיווק המתוקן של Apple Watch סביב בריאות וכושר הוביל לקידום מכירות ברור יותר, אני חושב שמסרי הבריאות והכושר הם בסופו של דבר הדרך של אפל להכניס את פרק כף היד שלה בדלת."

הטיעון המלא שלו הרבה יותר מעורב. הפונקציות המוכרות של ה-Apple Watch מושכות אנשים, אך המכשיר מציג רעיונות חדשים המרמזים על העתיד שאפל מנסה לבנות. אולי אני לא אוהב את ממשק המסך, אבל סייברט מציינת בצדק שה-Apple Watch עמוס בטכנולוגיה נוספת - זיהוי קולי, בינה מלאכותית, חיישנים חכמים - שיכולה להיות חשובה מאוד לאפל בהתקדם.

אבל אנחנו עדיין לא בעתיד הזה. הייתי טוען שאנחנו במרחק של שינוי פרדיגמה או שניים מה-Apple Watch שניצב בנפרד כמכשיר שרובנו נחווה כשונה באופן משמעותי מהאייפון בכל הנוגע לרוב ההיבטים של מחשוב אישי, מעקב אחר כושר. ה-Apple Watch לא "יעשה", לדעתי, עד שתוכל להיות הבעלים שלו מבלי להזדקק לאייפון - לא בגלל שהמערכת האקולוגית של אפל תקועה, אלא בגלל שהשעון קשור מדי למסגרת iOS, יבלות וכל זה. בעידן שבו רבים מאיתנו חולמים להיות פחות לכודים על ידי מסכים והתראות, ה-Apple Watch לא עושה יותר מאשר להצטבר.

אפשר לטעון שאפל צריכה לחשוב מחדש למה השעון מסוגל. האוהדים יצלבו אותי על כך שאמרתי זאת, אבל אולי צמצום הפונקציונליות יהיה צעד בכיוון הנכון - אולי אנחנו לא צריכים את חוויית ה-iMessage המלאה דמוית iOS על פרקי הידיים שלנו, למשל, אם כי יכולתי רק לנחש מה התחליף הנכון יהיה.

עד אז, בשביל זה נועד Apple Watch: עוד מאותו הדבר.