לא בתמונה: איבר מין בכלל. קרדיט: תמונות אוניברסליות
מעולם לא היה ספקחתוליםהולך להיות מטורף. מהנפילת קרוואןשיצר את היום הכי מצחיק באינטרנט ב-2019 ל-תגובות מטומטמות וצווחות שלאחר הבכורהמוקדם יותר השבוע, התוכן היה מפואר, ובשום שלב לא הייתה הצעה שהסרט הזה יהיה שום דבר מלבד מופע אימה מטושטש וממיס פנים, מכוסה בקפידה בטכנולוגיית פרווה דיגיטלית.
אבל למרבה הפלא, נושא שעובר בכמה מהביקורות הראשונות הוא שלמקומם שלו יש לפחות קסם מפחיד, שאי אפשר לעמוד בפניו, שהוא מתחייב כל כך קשה שאי אפשר שלא להישאב פנימה, שביקורת עליו בכלל מפספסת את המטרה. , שזה מרגיש כמעט אכזרי לקרוע אותו לגזרים כי הוא מאמין בעצמוכֹּל כָּך.
עם זאת, הוא גם נקרע לגזרים. (כרגע זה יושב על אכזרי לחלוטין15% על Rotten Tomatoes.)
אנג'י האן של Mashableלא מקטרת מילים:
"להתקשרחתוליםחוויה קולנועית שלא דומה לשום חוויה אחרת אינה עושה צדק בדיוק עד כמה מוזרה עד כדי כךחתוליםהוא. לומר שחייבים לראות את זה כדי להאמין זה להבין כמה קשה להאמין לזה אפילו לאחר שראית את זה. ...חתוליםהוא תרגיל של 110 דקות לא להאמין בעיניים שלך, להרגיש את עצמך מתנתק בהדרגה ממושגים בסיסיים כמו "זמן" ו"מרחב" ו"מציאות". האם תהיתם פעם איך זה מרגיש לנסות ולהדליק את עצמכם? לִצְפּוֹתחתולים, ואולי תטעמו."
אליסון ווילמור של נשרגורם לזה להישמע כמו סוג של תסמונת שטוקהולם:
להעריךחתוליםכמו טוב או רע מרגיש כמו הציר השגוי לחלוטין שבו רואים את זה. זו, עם כל החיבה, מפלצתיות. ... יש משהו קסום בעובדה הפשוטה שהסרט הזה קיים, בכל הפליאה המגונה והאבסורדית שלו, בחירות הקולנוע הנוראיות שלו והתפרצויות של כישרון שומט לסתות.
הניו יורק טיימס'מנולה דרגיס, שמתייחס גם לספר דברים הישנים של ג'ודי דנץ' כ"כדור מוך בצורת יודה עם חבל ענק שמביא את הזיכרון לאריה הפחדן בדרך לכדור דראג בתור המלכה אליזבת הראשונה":
"ניתן לכתוב עבודת דוקטורט על האופן שבו האש השגויה הזו התקיימה, למרות שאין שום דבר חדש בחיבוק האנרגטי של הטעם הרע של הסרטים... במונחים חתוליים, זה סרט בלי כדורי שיער אפיים, בלי רחרוח מאחור, ללא שריטה עמוקה ופוצעת במקום זאת, הסרט מקלקל ומסדר את המוזרות המולדת שלו, וחותך בזהירות רק במספרים היותר קומיים.
Mashable Top Stories
זו התלבטות קיומית, המסע הזה בן 110 דקות לתוך פנטסמגוריית גרפיקה ממוחשבת [איננו] בשום פנים ואופן סרט טוב, ויצאתי מהבכורה מוכן לזרוק עליה פצצת ביקורת קלה ולסיים עם 2019 הישן והרקוב. ישבתי עםחתולים, או עם, אה, הזיכרון שלחתולים, ככל שהבנתי כמה אני לא רוצה לשנוא את זה על הסף. ... [חצי השעה האחרונה] עשויה להספיק לחלק מהאנשים כדי להכריז על כל הסרט כהצלחה, ואני מקנא באופטימיות העליזה הזו. אני מקווה שרבים מכם שקוראים את זה יוכלו למצוא את אותה התענוג בטיפשות חסרת האל של הופר."
המותחנית אסתר צוקרמן, על הסרט ה"מטורלל לחלוטין" הזה:
ההצלחה שלחתולים, כמובן, אינו תלוי בדברים מטופשים כמו "דיאלוג" ו"עלילה". זה מותנה באיזו מידה המבצעים והצוות היצירתי יכולים להוציא את המספרים המוזיקליים. כאן, הם נעים בין מופרעים לחלוטין לקהים להחריד. ... מתיחתוליםנגמר הרגשתי שיכור קל. (שתיתי רק כוס יין אחת לפני כן. עם זאת, נראה היה שיוניברסל נותנת למבקרים אלכוהול בכל ההקרנות.) העיניים שלי הסתגלו מחדש לראות אנשים עם פרצופים של אנשים במקום חתולים עם פרצופים של אנשים. נכנסתי אל האור, הרגשתי כמו גריזבלה יוצאת מהצללים. בדיוק עברתי גיהנום, אבל יצאתי מרוצה".
הLA Times'ג'סטין צ'אנג על זה"מהומה הזויה של חיזור ראזי":
"בהתחשב באיזו תדירות הסרטים נוטים לסטריאוטיפים של חתולים כגופים ביתיים זחוחים ומפונקים, בהחלט יש דמויות גרועות יותר שאפשר לבלות איתן, אם כי אני מתקשה כרגע לחשוב על הרבה סרטים גרועים יותר. אני אומר את זה בלי הגזמה. גרעין ההערצה הקטן ביותר לרוב, "חתולים" הוא גם מבחן אימה וגם מבחן סיבולת, שיגור מאיזה עולם תחתון שטוף ניאון שבו. מזעזע הוא בלתי נפרד מהמייגע מדי פעם הוא עושה כפות - אהממ, הפסקה - כדי לעלות לרמה של צרימה מודעת לעצמה."
הגרדיאןזה פיטר בראדשוכתב בשאפתנות את הביקורת שלו בפסוק, במטר משופע דומה לשורות המקוריות של TS אליוט על ג'ליקלס שהולידו את הפנטסמגוריה המוטנטית הזו:
עוויתות האוזניים בראשם מסיחה את דעתם כשהם מביטים במסך הירוק ובסשיי וזוחלים, זה מוזר לראות את כולם מסתובבים ופועלים, ולמה רבים כל כך דומים לדארת' מול?
... ואז אידריס אלבה מגיע בתור McCavity, (נבל בעל קול בום בספר של כל אחד) יש פער בולט ביישוב הפין שלו. האמת, לא ידעתי איפה לחפש.
קווין פאלון של הדיילי ביסט, תחת הכותרת שקוראת לזה"אסון משעמם מלא בכוסים חסרי שמחה":
"20-25 הדקות הראשונות של הסרט הן מהכאובות ביותר לשבת עליהן מכל סרט אולפן השנה. זה כל כך עניין... אנשים שדיברתי איתם אחרי הבכורה היו מפוצלים, או שהופתעו מכך.חתוליםהוא בעצם מחזמר לילדים או מוטרד מהחרמנות הסמויה שהדגישה את הסרט. שניהם נכונים. רק התמימות הטהורה של הנעורים יכולה באמת להעריך את הטירוף של הסיפור הזה, אבל סביר להניח שמבוגרים יבלו את כל הסרט בלתהות למה הם לא יכולים להפסיק לחשוב על לזיין את החתולים האלה".
החרמנות התוקפנית הזו,למרות פינוי הזבל של ג'ייסון דרולו, הוא מוקד חוזר של אי נוחות, לכלמאט גולדברג של Collider:
"ההכוונה של טום הופר לשחקנים שלו למראית עין של עלילה הייתה לשחק אותהסופר חרמן. זה לא נותןחתוליםאנרגיה מינית גולמית באותה מידה שהיא גורמת להכל לא נוח להפליא...חתוליםתמיד מרגיש כאילו זה במרחק שתי שניות מהפיכתו לאורגיה פרוותית בפח. זו האנרגיה שאתה צריך לשבת איתה כמעט שעתיים".
ראה גם:
מריסה מרטינלי של סלייט,מעריץ שהודה בעצמו, מתקשה למצוא משהו נחמד במיוחד לומר:
"חתוליםחוסר הקרירות, הנכונות שלה להיות מטופש ורציני ומרהיב על חשבון הטעם, היא הכוח הגדול ביותר שלה, והגרסה של הופר מבינה זאת. ... מעריצים מושבעים שלחתוליםכנראה יסתלק עם הרבה התפלפלויות - כמו הבחירה לצמצם את התפקיד של רום טום טוגר (דרולו), החתול המנוגד, ששירו מופרע על ידי דיאלוג למרות היותו אחד הטובים במחזמר - בעוד שעולים חדשים מקווים סוף סוף. להבין מה כלחתוליםהמהומה היא כנראה תסתלק עם יותר שאלות מאשר תשובות."
אלסדיר דאנקן של הולכי רגל, שמתאר את זה כ"סרט אימה מזוין":
טום הופר אומר שהוא סייםחתוליםב-8 בבוקר ביום שלפני הבכורה, לאחר בולמוס עריכה של 36 שעות. למען האמת, זה מריח לי כמו שטויות. אני די בטוח שהוא באמת היה בתא ההקרנה, עדיין שם את הגימור בסרט בזמן שצפינו בו. ... הלוואי שיכולתי להמליץחתוליםכסוג של גילטי פלז'ר בסגנון 'כל כך רע שזה טוב', אבל בכנות, זה פשוט רע. אני מעדיף לשבת כאן וללקק את התחת שלי מאשר אי פעם לשמוע את המילים "בחירת ג'ליל" או "שכבה כבדה" שוב, או לראותאידריס אלבהפלג גוף עליון בגוון מכוסה בשיער CGI.
חתוליםעולה בבתי הקולנוע ביום שישי הקרוב. הוזהרתם.
קייטלין היא העורכת האוסטרלית של Mashable. היא כתבה ל"גרדיאן", "ג'ונקי" ולכל מספר פרסומי מוזיקה ותרבות צנועים, שהתנהלו על ריח של סמרטוט שמן ומאז נמחקו מהאינטרנט כמו דג זהב מת על ידי בעליהם החדשים. היא גם עבדה ב-Choice, המלכ"ר והמגזין של אוסטרליה לקידום צרכנות, וככזו יש לה דעות מוצקות באופן מפתיע על מוצרים לבנים. היא נהנית מסרטי אקשן גדולים ומטומטמים, מסרטי אקשן חכמים גדולים, קומדיות פולחן קנדיות המתרחשות בעיירות קטנות, קרלי ריי ג'פסן, The Replacements, מזקל מעושן, דחיינות נקמה לפני השינה, ולהישאר לבד כשהיא קוראת.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
