כריסי טייגן אמרה לקורטני סטודן למות בטוויטר. הבריונות של טייגן טומנת בחובה שיעורים חשובים למניעת התאבדות. קרדיט: Nathan Congleton/NBC/NBCU Photo Bank באמצעות Getty Images
לפני עשור, כשקורטני סטודן הייתה רק נערה,כריסי טייגןהציק לסטודן באכזריותלְצַפְצֵף.
רבים מהתשובות של טייגן לציוצים של סטודןהיו לועגים ואכזריים, ושאלו האם הנער, שהתפרסם בכך שהתחתן עם מאמן המשחקים בן ה-50, דאג האצ'ינסון, בהסכמת הורים, עשה סמים או הקים לו משפחה. אבל לפעמים, טייגן הלך למקום חשוך עוד יותר, ואיחל למותו של סטודן.
"פנטזיית יום שישי שלי: אתה. תנומת עפר. מממממ מותק,"טייגן כתב באוקטובר 2011, בציוץ שנמחק כעת. חודשיים לאחר מכן, היא השיבה לסטודן: "לך. לישון. לנצח". בראיון עם הדיילי ביסט, סטודן אמר שטייגן שלח להם הודעות ישירות שקוראות להם למות בהתאבדות. (סטודן מזדהה כלא-בינארי ומשתמש בכינויי אותם/הם.)
בעוד שסטודן לא פרסם צילומי מסך של ההודעות הישירות, כך שלא ניתן לאשר את קיומם, טייגן לא ערער עליהםהִתנַצְלוּתהיא הכינה את יום רביעי. "אני מבואסת ועצובה על מי שהייתי פעם", כתבה הדוגמנית, מנחת הטלוויזיה ומחברת ספרי הבישול.
המחלוקת אולי תחמוק ממעגל החדשות... בקרוב, אבל היא מציעה שיעור חשוב במניעת התאבדות שאסור לשכוח.
המחלוקת אולי תחמוק ממעגל החדשות ומהזיכרון הציבורי בקרוב, אבל היא מציעה שיעור חשוב במניעת התאבדות שאסור לשכוח.
להגיד למישהו למות, גם אם זה נובע מחוסר ביטחון טרולי ולא משאלה כנה, יכול להשפיע על סכנת ההתאבדות של הקורבן. הציוצים גם מוכיחים שמישהו כמו טייגן, שמאז נראה מסוגל לאמפתיה עמוקה על ידי תמיכה במטרות כמואיחוד משפחות עולים שהופרדו בגבולוסיוע למפגיני צדק גזעי, יכול למעשה להסב כאב בל יתואר למישהו שפגיע בבירור.
ראה גם:
סטודן, שהתגרשה מהאצ'ינסון בשנה שעברה, סיפרה ל"דיילי ביסט" שהקשר הפך למתעלל רגשית ופסיכולוגית, ושהיא שקלה ותכננה למות בהתאבדות מספר פעמים. למרות שהתאבדות היא אף פעם לא תוצאה של גורם או אירוע בודד, סטודן תיארה את תשומת הלב והבוז התקשורתי שליוו את מערכת היחסים שלה, ואת הטרדה מצד סלבריטאים כמו טייגן.
"אנשים יצאו מעבודות העץ כדי להרביץ לילד כי היא הייתה במצב שהיא לא הייתה צריכה להיות בו", אמר סטודן. "היו הרבה סלבריטאים שהתנהגו כמו בריונים במגרש משחקים".
טייגן, שהייתה באמצע שנות ה-20 לחייה לפני עשור, פשוט הייתה צריכה לדעת טוב יותר מאשר לתקוף את סטודן. אבל מה שמטריד יותר היא הקלות שבה איחלה את מותו של סטודן. יתכן שהיא הרגישה רשיון להיות כל כך קשוח בגלל שבאותה תקופה הייתה פחות מודעות לגבי סיכון התאבדות ומניעה וקבלה גדולה יותר של יצירת מחץ מסטודן. טייגן אולי הפיקה מזה בידור לעצמה או חשבה שזה יעסיק עוקבים שרצו להערים על סטודן.
Mashable Top Stories
אף על פי שאולי לעולם לא נדע מדוע טייגן, מבוגר באותה תקופה, חש פעם בנוח עם התקפות מילוליות כאלה, הן עשויות להיות נפוצות יותר בקרב מתבגרים מהצפוי. ד"ר ג'ולי צ'רל, פסיכולוגית קלינית ומנהלת המעבדה למניעת התאבדויות וחשיפה באוניברסיטת קנטקי, אמרה שבני נוער שאומרים לבני גילם למות או להתאבד הם לעתים קרובות גורם במקרים שבהם אדם צעיר הוטרד ומנסה להתאבד. .
"הם לא באמת מאחלים אחד לשני ימות, הם רק רוצים לפגוע בהם קצת כי הם מרגישים פגועים או שהם חשים מצוקה", אומר סרל, פרופסור במכללה לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת קנטקי. "זה כל כך לא שיקוף של הרגשות האמיתיים שלהם, זו רק שפה זמינה בקלות."
אבל זה לא צריך להיות מפתיע שאפילו הערות סתמיות המכוונות מישהו ליטול את החיים שלו יכולות לעזור לשכנע חלק מהקורבנות שהם צריכים. באחדתיק בפרופיל גבוה, נערה שעודדה שוב ושוב את החבר שלה לנסות התאבדות נמצאה אשם בהריגה כאשר נטל את חייו.
"כשאתה אומר משהו כמו [תהרוג את עצמך], זה גורם לאנשים שכבר נמצאים בסיכון לחשוב שהם לא שייכים."
אף על פי שמקרים כאלה הם נדירים, גורמי הסיכון להתאבדות כוללים מושגים שפסיכולוגים מכנים שייכות מסוכלת, נטל ויכולת נרכשת. כשמישהו מרגיש כאילו הוא לא שייך ושנוכחותו דורשת יותר מאמץ מצד יקיריו, זה יכול להחמיר את רגשותיו האובדניים.
"כשאתה אומר משהו כמו [להרוג את עצמך], זה גורם לאנשים שכבר נמצאים בסיכון לחשוב שהם לא שייכים, או שהם צריכים להיות כאן", אומר צראל. "זה יכול לעזור לתרום לסיכון ההתאבדות הזה."
יכולת נרכשת היא הרעיון של להיות פתוח יותר לדמיין מוות. באומרו שסטודן צריך לקחת "תנומת עפר", טייגן, בלי משים או שלא, יצר דימוי נפשי שיכול היה לרדוף את סטודן.
אמנםסטודן קיבל בפומבי את ההתנצלות של טייגן, כדאי לשאול מה חייב טייגן לציבור. היא אולי להוטה לתת למחלוקת הזו לעבור. היא עשויה לקוות שהודאה בצער והכרה בכך שהיא פועלת כדי להפוך לאדם טוב יותר לאורך זמן, יעוררו את האמפתיה וההבנה הנדרשת כדי להתקדם, שלא לדבר על לחסוך את השותפויות שלה עם חברות כמו Target ו-PayPal. כמובן שכולנו עושים טעויות, אבל להגיד לנער למות זו בגידה חמורה באנושיות שלו ושלהם.
כדי לתקן, טייגן, מידובר בעבר על חוויה של חרדה ודיכאון לאחר לידה, עשויה לשקול תמיכה בבריאות הנפש ומניעת התאבדות כגורמים עתידיים לתמיכה, אם היא עדיין לא עושה זאת. אוּלַיעוזב זמנית את טוויטרמוקדם יותר השנה כי היא לא יכלה לשאת את ההטרדות וההתעללות היומיומית שהבהירה עוד לטייגן את הטראומה שספג סטודן. למרות שחלקם אולי לא יקחו אותה ברצינות, טייגן יכולה לשקול להציע הצצה לאבולוציה שלה בעשור האחרון. מה היא למדה על ההשלכות של להגיד לאדם אחר למות שיכול לעזור לאחרים, במיוחד לצעירים, לסרב אי פעם לבטא את המילים האלה למישהו אחר?
גם אם טייגן לא עושה דבר בפומבי, לסטודן מגיע יותר מאשר התנצלות בטוויטר בת ארבעה חלקים, וטייגן צריך לעשות את העבודה שמאפשרת ריפוי אמיתי.
הבריונות של טייגן חייבת להיות דוגמה מתמשכת למה שאסור לומר לעולם. להגיד למישהו למות, לא משנה מה הכוונה, יכול למעשה לעזור לדחוף מישהו לקחת את חייו.
אם אתה צריך לדבר עם מישהו על הבריאות הנפשית שלך, שורת טקסט משבר מספק תמיכה חינמית וסודית 24/7. שלח טקסט CRISIS ל-741741 כדי להיות מחובר ליועצת משבר. צור קשר עם קו העזרה של NAMI ב-1-800-950-NAMI, שני עד שישי בין השעות 10:00 - 20:00 ET, או אימייל [מוגן באימייל].
רבקה רואיז היא כתבת בכירה ב- Mashable. היא מרבה לסקר בריאות נפשית, תרבות דיגיטלית וטכנולוגיה. תחומי ההתמחות שלה כוללים מניעת התאבדות, שימוש במסכים ובריאות נפשית, הורות, רווחת נוער ומדיטציה ומיינדפולנס. לפני Mashable, רבקה הייתה כותבת צוות, כתבת ועורכת ב-NBC News Digital, מנהלת פרויקט דוחות מיוחדים ב-The American Prospect וכותבת צוות ב-Forbes. לרבקה יש תואר ראשון ממכללת שרה לורנס ותואר שני בעיתונאות מאוניברסיטת ברקלי. בזמנה הפנוי היא נהנית לשחק כדורגל, לראות טריילרים לסרטים, לנסוע למקומות שבהם היא לא יכולה לקבל שירות סלולרי ולטייל עם הבורדר קולי שלה.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
