דן ליונס, מחבר הספר 'משובש', התמזל מזלו בעבודה בכתיבת 'עמק הסיליקון' באמצע החוויה הסוריאליסטית שלו כמו 'עמק הסיליקון'. קרדיט: HBO
פרס Mashable Choice הוא אות כבוד, השמור לדברים הטובים ביותר שבדקנו ואהבנו.
הקומדיה של HBOעמק הסיליקוןחזרו בברכה למסכים שלנו ביום ראשון. שוב, הוא הציע רק גרסאות סאטיריות מעט של השטויות הכל כך אמיתיות בארץ הטכנולוגיה.
במקרה זה (התראת ספויילר!) מייסד סטארט-אפ מוורד בדרגה על ידי מועצת המנהלים שלו, ממנכ"ל ל-CTO, ושוקל לעבור לחברה ששמה שפמים וירטואליים בעדכוני וידאו.
דן ליונס, עכשיו סופר עבורעמק הסיליקון,הרגיש את אותה תחושה חולנית כשהצטמצם ממנוניוזוויקבשנת 2013. הוא היה העורך הטכנולוגי. כשהוא צריך להאכיל את משפחתו, ויותר לעניין, רוצה להרוויח כסף מהעולם הטכנולוגי שעליו דיווח במשך שנים, הוא החליט להצטרף לחברת שיווק מקוונת בשם HubSpot, שם הוא יהיה מפיק של מה מתואר בצורה הטובה ביותר כ-#content.
אה, #תוכן. המקבילה העיתונאית של שפמים וירטואליים.
ראה גם:
מנקודת המבט של HubSpot, זו הייתה הטעות הגרועה ביותר שהחברה תעשה אי פעם, מכיוון שהיא תוביל את ליונס לכתוב את הנרטיב המצחיק של תאונת הרכבת שלDisrupted: My Misadventures in the Startup Bubble.
זמן קצר אחריה הופיעה הטעות השנייה בגודלה: ההחלטה המוזרה של כמה מבכיריה לנסות להשיג עותק של כתב היד שלמופרע, לפני פרסום, באמצעים עכורים עדיין. החברה אומרת שהיא פיטרה את האחד והשני התפטר לפני שניתן היה לנקוט בפעולה. אה, וזה אישר את המנכ"ל שלו על כל הפרשה, מסיבה כלשהי.
כיסינומופרעכשהושק בתחילת החודש; ליון עשה אחלהאורח בפודקאסט Biz Please שלנו. אבל מכיוון שהאפקט של הספר ממשיך להדהד בכל עולם הטכנולוגיה, הוא יותר מראוי לסקירה מלאה - ולתואר ספר השבוע של הגיק שלנו.
ראה גם:
בשבועיים האחרונים, HubSpotמסר תגובה לספרכתוב בסגנון שגרם לי לתהות אם אני קורא אפילוג שני. "תודה לך דן על הבעיטה במכנסיים", כתב Dharmesh Shah, המייסד השותף של HubSpot שצויר בספר כמי שהוא בקושי מעורב בחברה, רוכל חסר דאגות של דיבור גורו מעורפל.
"בכנות," הוא הוסיף, "היינו בסדר עם קצת ארך יותרבְּעִיטָה. :)" [הדגשה והסמיילי שלו.]
הספר הוא כרגע ספר חובה, לא רק בעמק הסיליקון האמיתי אלא גם בוול סטריט. מניית HubSpot ירדה ב-10% סביב הפרסום, למרות שהיא התאוששה מאז. השפעה מתמשכת יותר היא העובדה שליונס, בן 55, הוציא לאור את בעיית הגיל בחברות טכנולוגיה. פחות מ-10% מעובדי HubSpot הם מעל גיל 40.
אבל אולי זו לא הבעיה היחידה שהספר הזה מעלה על פני השטח. שמעתי עיתונאים מציעים את זהמופרעאולי בעצם הפך את כולנו לבלתי ניתנים להעסקה מחוץ לעיתונות; אף אחד לא רוצה להביא את הספקן העצבני שעלול לכתוב ספר על איזה חבורה של שרלטנים כולם.
מופרע
Mashable Top Stories
מאת דן ליונס; Hachette Books; כריכה קשה 27$; ספר אלקטרוני 13.99 דולר
סקירה של משפט אחד: עיתונאי הופך לדג מחוץ למים בסטארט-אפ של תוכנה שיווקית עם השלכות מצחיקות בקריאה הבריזה-אך-מרושעת הזו
אז התענגו על הדמויות המטורפות של "קרניום" ו"טרוצקי", שני הבוסים של ליונס שנשמעו פסיכוטיים (שבמקרה הם גם אלה שפוטרו והתפטרו, בהתאמה, בגלל תקרית ההגניבה לכתב היד). כי זה אולי הספר האחרון מסוגו. לא סביר שחברות כמו HubSpot יעסיקו שוב בחורים כמו ליונס.
הנה הענייןמופרע.קריאה נהדרת ככל שתהיה, ומקום מטורף באופן אמין כמו ש-HubSpot נראה (כולם מתלבשים בכתום! יש קיר ענק של חטיפים מתוקים! באמת הכל מופעל על ידי נציגי מכירות אחים בחדר דוודים!), מצאתי אני כל הזמן תוהה למה ליונס חשבה שזה יהיה "התאמה לתרבות" - אם להשתמש בביטוי שליונס מפנה את האף אליו - מלכתחילה.
ליון מפורסמת בעיקר בזכותכתיבת בלוג שבאופן מכוון, מצחיק, אצבע על המנכ"ל השולט ביותר בתולדות הטכנולוגיה, סטיב ג'ובס. הוא אוהב להדביק את זה לסמכות. זה ב-DNA שלו. זה הופך אותו לסופר מושלם עבורעמק הסיליקון.
כמעט מהיום הראשון ב- HubSpot, זה גם מכניס את ליונס לצרות. זה אומר שהוא מבלה הרבה זמן בהגנה על עצמו בפנינו על דברים שלמען האמת, יכולים להיראות קצת על הצד המטומטם ברגע שאתה נסוג מהנרטיב המסנוור שלו וחושב עליהם.
דוגמה קטנה אחת: ליונס עובר מעל הראש של הבוס שלו כדי לקיים פגישה עם דרמש והמנכ"ל על מגזין תאגידי, ואז מתנהג בהפתעה כשהבוס שלו נכנס פנימה, מבטל את הרעיונות של ליונס ומגרש אותו לחדר הדוודים. מהלך קר, בטח, אבל האם זה היה כל כך קשה להביא את הבוס שלו לפגישה הזו?
דוגמה גדולה יותר: נעקצת מהעובדה ש"ספינר", נערת יחסי הציבור המטופשת של החברה, נתנה למנכ"ל לומר דברים מטופשים בגילאי בראיון ל-ניו יורק טיימס,ליונס מאפשרת לקרוע בפוסטים מפתיעים בפייסבוק והערות על המנכ"ל והחברה. בזמן שעדיין מועסק באופן מלא אצלם.
אני לא יודע מה איתכם, אבל אני לא מכיר הרבה חברות מהמאה ה-21 שבהן פוסט מעורר בפייסבוק על הבוס לא היה מסנן בחזרה לבוס מהר מאוד. יש דרכים הרבה פחות מזיקות לתת לו לדעת איך אתה מרגיש.
אני לא מכיר הרבה חברות שבהן פוסט מעורר בפייסבוק על הבוס לא יסנן בחזרה לבוס
זו פרובוקציה מיותרת, טעות לא מאולצת, ואם לא התאבדות מקצועית אז לפחות פגיעה עצמית מקצועית.
בהקשר של נרטיב קומי, אנחנו צוחקים. בהקשר של מקום עבודה, היינו מזעיפים פנים ושואלים: אחי, רק חיפשת ריב? אחי, אתה בכלל רוצה להיות כאן?
טרוצקי, הבוס החדש שהציל את ליונס מציפורניו של קרניום, ובהתחלה היה מאוד ידידותי עם ליונס ומשפחתו, אומר בדיוק את זה. הוא מתכופף לאחור עבור ליונס, זוכה לו בשבתון מוארך כדי שיוכל ללכת לכתובעמק הסיליקוןבפעם הראשונה. אבל הוא גם שולח מייל ומבקש ממנו בתור חבר לשקול את השאלה: מה אתה עושה ב-HubSpot, באמת?
בהקשר של הנרטיב, הוא ממוסגר כרגע שהדברים ירדו דרומה, שבו החברה ניסתה להתחיל להוציא אותו בכוח, וייתכן שהיא ניסתה. טרוצקי פתאום הופך זועף, שקט ומתעלל על גבול.
עם זאת, כאשר הם סוף סוף מוציאים את זה, מתברר שליונס לא התיידד עם טרוצקי בפייסבוקבזמן שהם עדיין היו חברים. די קר אחי.
למען ההגינות, ליונס די חסר אשם לגבי כל זה. הוא מגן על עצמו היטב, וברור שהוא הכי פחות מטורף בשקית האגוזים הזו.
אבל הוא עדיין מחליק מספיק כדי להיות בטוח שתוכל לבנות את התיק שלך נגדו. כולם לומדים כאן בתיכון.
כי תשובה אחת כנה לשאלתו של טרוצקימה אתה עושה כאן? בהחלט היה "מחכה שהאופציות שלי ייוושרו". איכשהו, ליונס לא מוצא את זה פוליטי לפוצץזֶההאמת בכל רחבי פייסבוק.
והאפשרויות שלו כן מוסטות. הם לא בדיוק הופכים אותו לעשיר, אבל הם כן מצביעים על כך שהנפקות טכנולוגיות שואבות כסף מכיסם של משקיעים של אמא ופופ מצלצלים רק במעט חלול.
עוד תשובה כנה, אולי? "אני מחפש סיפור טוב." כי אף עיתונאי לא מפסיק לחשוב על זה להרבה זמן, ואתה יכול להמר שחלק ממה שהחזיק את ליונס בסביבה כל כך הרבה זמן הוא שהוא הבין שהוא הגיע למולדת של סיפור טוב.
זה עבד. בסופו של דבר, מה שיש לנו כאן הוא סיפור מאוד משעשע, מטריד מאוד על חמדנות, שתל, סחיטה אפשרית, שטויות שיווקיות, תוכן #, בוזו חסרי יכולת, הייפ משקיעים, עשירים בצורה בלתי אפשרית ואדם שרק רוצה להצליח.
זה, אנשים, הוא לא רק חלום עמק הסיליקון. זה החלום האמריקאי.
כריס הוא עיתונאי טכנולוגיה, בידור ותרבות ותיק, מחבר "איך מלחמת הכוכבים כבשה את היקום", ומנחה שותף של הפודקאסט של דוקטור הו "משוך לפתיחה". כריס, שהגיע מבריטניה, התחיל בתור עורך משנה בעיתונים לאומיים. הוא עבר לארה"ב ב-1996, והפך לכותב חדשות בכיר ב-Time.com שנה לאחר מכן. בשנת 2000 הוא מונה לראש הלשכה של סן פרנסיסקו במגזין טיים. הוא שימש כעורך בכיר עבור Business 2.0, ועורך בחוף המערבי עבור Fortune Small Business and Fast Company. כריס הוא בוגר מכללת מרטון, אוקספורד ובית הספר לעיתונות של אוניברסיטת קולומביה. הוא גם מתנדב ותיק ב-826 Valencia, תוכנית הצהרונים הארצית שנוסדה על ידי הסופר דייב אגרס. ספרו על ההיסטוריה של מלחמת הכוכבים הוא רב מכר בינלאומי ותורגם ל-11 שפות.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
